השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, החליטה לאחרונה להפסיק את הסמכתם של פקחי רשות הטבע והגנים לירות בכלבים משוטטים ופראיים בשטחים הפתוחים. אולם, הצעד מעורר חשש לפגיעה במאבק בהתפשטות מחלת הכלבת, כמו גם בחיות בר המאוימות על ידי הכלבים.
מזה שבע שנים שפקחי רשות הטבע והגנים מוסמכים על ידי שר החקלאות לאכוף את פקודת הכלבת, על פי הנחיות שניתנו להם מהשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. זאת, אחרי הפסקה של שלוש שנים, נוכח החלטה דומה של השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן.
כעת, הודיעה השרה גמליאל גם היא כי "תגביל את הסמכתם של פקחי רשות הטבע והגנים באופן התואם את תפקידם, כך שיובטח כי ירי בכלבים יתבצע אך ורק במקרים המתאימים ואך ורק בשטחים המנוהלים על-ידי הרשות - שמורות טבע, גנים לאומיים, ובתחום רצועה של עד 500 מטר המקיפה אותם".
לקריאה נוספת בנושא
אנשי שמירת טבע מזהים בשנים האחרונות יותר ויותר מקרי טריפות של חיות בר על ידי להקות של כלבי-בר או כפי שהם מוגדרים על ידי אנשי המקצוע "כלבים שהתפראו" (כלומר: שהפכו פראיים). במקרים אלו, להקת הכלבים מצליחה לסגור על צבי או יחמור, למשל, לתפוס אותו ולטרוף.
בנוסף, נוכח גריעתם של עשרות פקחי רשות הטבע והגנים מקרב מאגר האנשים שמוסמכים לירות באותם כלבי בר, עולה החשש שההחלטה תפגע במאבק בהתפשטות מחלת הכלבת, בעיקר בפריפריה.
מקרי הכלבת יותר מהוכפלו ב-2020
ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אומר כי הוא "מבין שההחלטה התקבלה מתוך חמלה לבעלי החיים, אבל ראייה מערכתית צריכה לראות שכלבים משוטטים בשטחים הפתוחים, ומי שמסייר ונמצא בשטח הם פקחי רשות הטבע והגנים - ולא הווטרינרים הרשותיים. הפקחים נמצאים בשטח, ומדובר בכוח אדם בפריסה רחבה ובמיקוד גדול בהרבה מזה של הווטרינרים הרשותיים".
"אנחנו תמיד נעדיף ללכוד כלב והעביר אותו לבעלות אחראית וזו גם הדרישה המוצבת בפני רופאים רשותיים, אבל יש מקרים בהם אחרי שמיצינו את כל המאמצים להימנע מאמצעים ממיתים, לא נותרה ברירה אחרת", הסביר ד"ר גושן, "צריך להבין שללכוד ולביית כלב פראי זו משימה קשה".
בשנה הנוכחית נרשמה עלייה במספר מקרי הכלבת, כולם באזור הגליל, לרוב במרחק לא גדול מגבול הצפון - מה שממחיש את ההערכה שהכלבת חודרת לישראל מהמדינות השכנות. כך, לפני שלוש שנים היה גל גדול של כלבת שהגיע מירדן לאזור בית שאן והגלבוע.
בסך הכול, מתחילת השנה דווחו כבר 41 מקרי כלבת, כולם בגליל. 14 ממקרי הכלבת השנה היו בכלבים. זאת, בעוד שלאורך כל שנת 2019 נרשמו 17 מקרי כלבת, מהם עשרה בכלבים.
ד"ר גושן ציין כי עבודתם של פקחי רשות הטבע והגנים היא משמעותית להתמודדות עם התפשטות הכלבת. השנה חשיבותם אף עלתה, לדבריו, נוכח המגבלה על ירי סמוך לגדר הגבול עם לבנון, בשל המתיחות הביטחונית בחודשים האחרונים בגזרה זו. הוא הזהיר מהתפשטות המחלה. "יש חשש שהכלבת תגלוש לתוך אוכלוסיית הכלבים בשטחים הפתוחים, בהם חיות להקות כלבים", הוא אמר.
אחת מדרכי המאבק בהתפשטות הכלבת נעשית באמצעות פיזור מהאוויר של חיסונים אוראליים לחיות הבר, המגולמים בפיתיונות שמכילים את החומר המחסן מפני כלבת. מבצעי חיסון אלו ממומנים על ידי משרד החקלאות ונעשים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה, כלומר: להקטין את הסיכוי שתן נגוע יפגוש תן רגיש וידביק אותו.
במסגרת המבצע, הפיתיונות מושלכים מכלי טיס קלים והם נראים כקופסאות גפרורים קטנות בצבע חום ובעלות ריח המושך את השועלים והתנים. כאשר בעל החיים נוגס בהם, הוא מנקב שקית שבה נמצא החומר המחסן, המגיע למגע עם ריריות הפה וגורם להתחסנות. גודל הפיתיון מותאם לגודל וצורת הלסת של התנים והשועלים ומאפשר ודאות גבוהה במיוחד שכאשר הוא ייאכל, בעל החיים יחוסן.
יחד עם זאת, חיסונים אלה אינם יעילים דווקא לכלבים, משום שהם בולעים אותם מבלי לנגוס בהם, וכך נמנע מגע החומר המחסן עם ריריות הפה.
השלכות כלכליות נרחבות
כלבת בהיקפים מסוימים היא חלק ממהלך החיים בטבע, אולם נוכח חדירה גדולה של כלבים וחיות בר מהמדינות השכנות, היקפיה בישראל גדולים מדי. אתרי פסולת, השלכת פגרי עופות, צאן ובקר וסניטציה לא מוקפדת סמוך ליישובים מספקים לחיות אוכל רב וזמין, המסייע לאוכלוסיות תנים, שועלים וכלבים משוטטים להתרבות ולשגשג.
בסוף שנות התשעים הייתה עליה תלולה בשכיחות מחלת הכלבת בישראל ובין 1996-1998 מתו שלושה בני אדם מהמחלה. אחד מהם חייל צה"ל. בשנת 2003 מתה מכלבת אישה שננשכה על ידי חתול באזור ירוחם.
בשיאה של התפרצות הכלבת, בסוף שנות ה-90, זיהתה המדינה כי מדובר באתגר לאומי, ובמסגרת זו הוקם ב-1998 מטה לאומי למאבק בכלבת. במטה היו שותפים משרדי החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה, החינוך, הפנים והביטחון, ואלו העבירו תקציבים לצורך ההתמודדות עם המחלה ומניעתה. עם השנים המטה התפזר, ורק משרד החקלאות ופיתוח הכפר ממשיך להקצות תקציבים וכוח אדם להתמודדות עם הכלבת בבעלי החיים, ובכללם גם חיות הבר.
לכלבת ישנן גם השלכות כלכליות רחבות: ההוצאות הישירות שנובעות מטיפול בבני אדם שנחשפו למחלה, המוערכות במיליוני שקלים. בנוסף לכך, נגרמים נזקים כבדים למגדלי בקר או בעלי רפתות ודירים, שעדריהם שנחשפו למחלה מוכנסים להסגר.
השלכה נוספת יכולה להיות פיזור לא-חוקי של רעל בשטחים הפתוחים על ידי בעלי עדרים. פעולה זו גורמת למעגל קטלני של הרעלות שרשרת שבהן גם נפגעות חיות בר ועופות נדירים שאוכלים את הפגרים המורעלים.
ד"ר גושן מזכיר עוד כי מעבר לסכנת הכלבת, להקות כלבים מתפראים מהוות סכנה ישירה לבני אדם. באפריל השנה מתה הפעוטה בושרה אבו לקימה, בת שנה ותשעה חודשים מביר הדאג', לאחר שננשכה בכל חלקי גופה על ידי כלב משוטט ומתה מפצעיה. מקרה אחר אירע לפני כשנתיים וחצי, בפברואר 2018, אז ילדה בת שמונה נפצעה באורח בינוני לאחר שהותקפה על ידי כמה כלבים משוטטים, בשדה פתוח הצמוד לאופקים.
המשרד להגנת הסביבה: האכיפה הורחבה מעבר לנוהל
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי הכלבת "היא מחלה משמעותית שהמשרד לוקח ברצינות רבה, ולכן בקבלת החלטתה של השרה נלקחו בחשבון מכלול הסוגיות. שר החקלאות הוא האמון על פקודת הכלבת, ובמסגרת זו הוכשרו והוסמכו גורמים במשרדו להפעלת הכלים הנדרשים לצמצום התפשטות הכלבת. רשות הטבע והגנים אחראית על הגנת חיית הבר, ובהתאם נכתב נוהל שמהותו לאפשר לרשות הטבע והגנים לירות בכלבים משוטטים בתנאים מסוימים בכדי להגן על חיות הבר".
"לפני כעשור, השר להגנת הסביבה דאז קבע עם רשות הטבע והגנים נוהל ירי בכלבים משוטטים ומתפראים, החל על פקחי רט"ג מכוח פקודת הכלבת. לאחר שהורחבה פעילות הפיקוח והאכיפה בידי פקחי רשות הטבע והגנים מעבר לקבוע בהוראות הנוהל, השרה להגנת הסביבה החזירה את פעילות הרשות, כך שתתקיים בהתאם לנוהל המקורי", הוסיפו. "משרד החקלאות, כגורם האחראי על פקודת הכלבת, אמור לדאוג לכלל ההיבטים של הפקודה, ורשות הטבע והגנים פועלת במסגרת זאת מההיבט של הגנה על חיות הבר".