קבוצת העבודה לבחינת חלוקת חיסוני הקורונה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי התכנסה לראשונה בליל רביעי. זאת, כחלק מהכנה לקראת מבצע חיסונים נרחב נגד הנגיף בישראל. הוועדה נדרשה לספק תשובות עם מעט מאוד מידע ולכן הדיון נעשה באופן זהיר ביותר, וההחלטה הסופית על ביצוע החיסונים תתקבל רק לאחר שהחברות יפרסמו את אחוזי הבטיחות.
עוד בוואלה!
מה הסוגיות שיידונו בוועדה? קבוצת העבודה הייעודית תבחן את המתווים של כל חיסון, תקבע את תעדוף האוכלוסיות וכן את התרכיבים לחיסונים. חברי הקבוצה ידונו גם בהיבטים הלוגיסטיים בחיסוני הקורונה, הסוגיות האתיות והמשפטיות וכן נושאים נוספים שיעלו במהלך מבצע החיסונים.
אחד מחברי הקבוצה סיפר לוואלה! NEWS כי לעומת חיסונים אחרים, הנושא הכספי לא עלה כלל. "זה מצב אחר, כי אף פעם לא הייתה החלטה בתקופת מגיפה", אמר. "זה חיסון חדש וחשוב לנו להיות זהירים".
מי יתחסנו ראשונים? כחלק מעבודת הקבוצה, נקבע תעדוף האוכלוסיות לקבלת מנות החיסון. ככל הנראה, כמו בכל חיסון, הראשונים שיקבלו יהיו צוותי הרפואה, אוכלוסיית הקשישים ואנשים בסיכון. כלומר, הקבוצה לא קיבלה החלטה איזה חיסון יינתן, אלא מי יקבל אותו ראשון.
הקבוצה אמנם החליטה לתת ראשוניות לקשישים, אך לצד זאת יש גם חשש. רוב הסיכויים שהם לא יפתחו תופעות לוואי חמורות, אך לא עדיין ברור עד כמה המערכת החיסונית שלהם, שלא נמצאת במיטבה באופן טבעי, תצליח לקלוט את החיסון החדש.
מה לגבי תופעות הלוואי? עד שהחיסונים יגיעו לשימוש בישראל, כמאה אלף איש יתחסנו ברחבי העולם. כך שנקבל מידע על תופעות הלוואי, אך לא נדע לאורך כמה זמן החיסון מתפקד בגוף האדם. מדינת ישראל רכשה, לפי שעה, מספר חיסונים הכפול מכמות האוכלוסייה, כדי שההיצע יהיה מספיק גם במקרה שיהיה צורך לחסן פעמיים.
הקבוצה צפויה לדון בהמשך גם בנושא המעקב אחר הנתונים הנוגעים לתופעות לוואי המתרחשות בסמיכות לקבלת חיסון, כמו גם נהלים והנחיות הנוגעות למי שחוסן.
חברי הוועדה. הקבוצה מורכבת מ-27 חברים ממגוון תחומים, בין היתר אפידמיולוגים, מומחים למגיפות ומחלות זיהומיות ויועצים משפטיים שיביחנו את המתווים של כל חיסון.
בין חברי הקבוצה יהיו מנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ד"ר אמיליה אניס, מנהל המחלקה לחיסוני שגרה באגף ד"ר אריק האס, מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים במשרד הבריאות פרופ' אלה מנדלסון. זאת, בנוסף למנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות פרופ' ליטל קינן-בוקר, וראש היחידה למחלות זיהומיות במרכז ד"ר אהרונה פרידמן.
בין המומחים גם מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר פרופ' גליה רהב, וירולוג מאוניברסיטת תל אביב פרופ' ערן בכרך, ראש חמ"ל בשירותי בריאות כללית ד"ר יאן מיסקין ומנהלת היחידה לווירולוגיה קלינית במרכז הרפואי הדסה פרופ' דנה וולף.
עוד חברים בקבוצה המשנה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות עו"ד טליה אגמון, והיועץ משפטי לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים עו"ד גדעון צוריאלי.
החיסונים שצפויים להגיע לישראל. לפי שעה ישראל חתמה על הסכם חיסונים עם כמה חברות: פייזר, מודרנה ואסטרהזניקה. שלוש החברות צפויות לספק חיסונים ל-12 מיליון איש בישראל. בכל החוזים ישראל הסכימה לקחת על עצמה את עיקר האחריות על תביעות משפטיות בגין נזקים שעלולים להיגרם בגלל החיסון. עם מרבית החברות, ישראל אף ויתרה על החזרים כספיים במידה והחיסון לא יצא לפועל.
החיסון של פייזר, החברה המתקדמת ביותר עם 95% יעילות, יינתן בשתי מנות ובטווח של כמה שבועות האחד מהשני. החיסון צריך להישמר בהקפאה עמוקה של 70- מעלות עד חמישה ימים לפני מתן המנה. ישראל הזמינה שמונה מיליון מנות ממנו, שהן ארבעה מיליון חיסונים, כשעלות כל מנה היא 39 דולרים.
החיסון של מודרנה רשם גם הוא אחוזי יעילות גבוהים - 94.5% - בעוד שהוא צריך להישמר בקירור של 20- מעלות. מדובר בתנאים מקלים יותר לעומת פייזר, בין היתר משום שזו הטמפרטורה בה מאוחסנים רוב החיסונים בישראל. מודרנה תספק לישראל שש מיליון מנות, כלומר שלושה מיליונים חיסונים. עלות כל מנה נעה בין 74-64 דולרים.
גם חברת אסטרהזניקה סיימה את השלב השלישי של הניסוי שלה, ובתוצאות הביניים יעילות החיסון שלה מגיע עד 90%. ישראל רכשה מהחברה עשרה מיליון מנות לחמישה מיליון אזרחים, כשעלות כל מנה היא רק שמונה דולרים. ישראל מיהרה לחתום עם החברה הבריטית לאחר שנודע לה שהיא עומדת לפרסם את הנתונים, ולא רצתה להיתפס לא מוכנה כמו במקרה של פייזר.
החיסון של פייזר ומודרנה עובדים על טכנולוגיה חדשה שמבודדת ומקודדת את האזור בו אמור להתביית הנגיף. לעומת זאת, החיסון של אסטרהזניקה בנוי על חיסונים מוחלשים, המוכרים מחיסונים קודמים, ולכן נחשב בטוח יותר. עם זאת, החברה הודיעה אמש כי תבצע ניסוי חוזר, לאחר ספקות בנוגע לאמינות הנתונים.
מתי יגיעו החיסונים לישראל? משום שעדיין לא ניתן אישור לאף אחד מהחיסונים, טרם ניתן לדעת באופן מדויק מתי הם יגיעו לישראל. עם זאת, ישנה הערכה כי ייתכן וכבר בתחילת 2021 יחלו החיסונים בישראל.
חברת התרופות פייזר הגישה את ההצעה שלה למנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), והדיונים לקראת מתן האישור יחלו ב-10 בדצמבר. על פי הודעת החברה, כשבועיים מרגע האישור היא תוכל להפיץ את החיסון. ככל הנראה הסנונית הראשונה של 200 אלף חיסונים תגיע כבר בינואר, אולם החברה לא התחייבה על תאריך תחילת האספקה.
חברת מודרנה טרם הגישה בקשת אישור ל-FDA, אך היא קרובה לשיעור היעילות של פייזר ולכן ייתכן כי צעד זה יגיע בקרוב. אולם, בגלל שסדר ההפצה נקבע לפי סדר החתימה - ישראל תקבל את חיסוני מודרנה רק אחרי האיחוד האירופי וארצות הברית.
משום שאסטרהזניקה צפויה לבצע ניסוי חוזר לבדיקת יעילות החיסון, ייתכן כי התהליך של האישור והאספקה לישראל ייקחו זמן ממושך יותר. עם זאת, לדברי המנכ"ל, יהיו מדינות שיאשרו את החיסון של אסטרהזניקה עוד לפני סוף שנת 2020.
מה בנוגע לחיסון הרוסי? ישראל חתמה גם על חוזה לקבלת החיסון הרוסי - ספוטניק 5 - שרשם יעילות של 92%. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הודיע שרכשו עשר מיליון מנות. עם זאת, לא פורסמו תוצאות המחקרים הקליניים שלו ואין עדויות לבטיחות, למינון יעיל, לסממנים ביולוגיים של תגובה חיסונית או ליעילות נגד נגיף הקורונה.
על פי מידע שהגיע לוואלה! NEWS, ההחלטה לרכוש את החיסון הרוסי הגיעה בשל צרכים דיפלומטיים וכדי לאפשר לישראל גמישות ומרחב תמרון בפעילות צה"ל במתקנים איראנים בסוריה.
החשש מפני התחסנות. במשרד הבריאות יעודדו את הישראלים להתחסן, אך לא תהיה חובת חיסון. במשרד בוחנים אפשרויות להעניק תמריצים למתחסנים כמו ויתור על חובת בידוד במקרה של מגע עם חולה מאומת, אך לא יושתו סנקציות על אלו שבחרו שלא להתחסן.
מלבד ההסברה של מהמשרד וקופות החולים על החשיבות ובטיחות החיסון, הדוגמה האישית של צוותי הרפואה - שיתחסנו ראשונים, צריכה להשפיע במידה ניכרת על תחושת האמון של הישראלים בו. כמו בכל מחלה, אין צורך שכל האוכלוסייה תתחסן, אך כדי למגר את המגיפה כמה שיותר מהר, במשרד הבריאות שואפים להגיע למספר אזרחים רב ככל הניתן.
ההיבטים הלוגיסטיים. הקבוצה פועלת במקביל לקבוצות שמינה מנכ"ל משרד הבריאות, העוסקות בנושאי הלוגיסטיקה והשינוע, תקציב, מידע ומיחשוב וקביעת שיטת החיסון בצד הארגוני, יחד עם קופות החולים.
בקבוצה שעסקה בנושא הלוגיסטי עלתה דרישה של קופות החולים לאפשר להם לחסן את המבוטחים בחיסון של חברת פייזר בסניפים, כמו ביתר החיסונים, ולא להקים אופרציה חדשה בעזרת פיקוד העורף או יזם חיצוני. במשרד שוקלים אפשרות להקים כמה מוקדים ייעודיים לחיסון של פייזר, ובונים מתווה נוסף לפיו בכל נקודה שיינתן בה החיסון יהיו עמדות של ארבע הקופות.
דרישת קופות החולים הגיעה בעקבות ההודעה של פייזר, שהודיעה לפני כמה ימים, שחיסון יכול לצאת מההקפאה כחמישה ימים לפני הזרקתו למחוסן ולשהות במקרר רגיל של 8-2 מעלות. לשם השוואה, החיסון של מודרנה יכול להיות בקירור רגיל למשך חודש. בעקבות ההודעה הסבירו הקופות כי יש להם את האפשרות לחסן את המבוטחים שלהם ואין צורך להקים מערך חדש, אלא עדיף לתת תוספות תקציביות לקופות.