במקום מאות מיליונים עבור הקרקע, רק 19 מיליון שקלים יועברו לדיור ציבורי

המשנה ליועמ"ש דחה את עמדת משרד השיכון וקבע כי 337 דירות המיועדות להריסה במתחם תל השומר אינן שייכות למאגר הדיור הציבורי מפני שהושכרו לצוותי רפואה מאז הקמתן. עם זאת, נקבע פיצוי משום ש"הדירות שימשו כמקור תקציבי" לתכנית

בווידאו: דיירת בדיור ציבורי שנאלצת לגור ברחוב מאז שהפכה סיעודית (צילום: יואב איתיאל, עריכה: עמית שמחה)

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דחה לאחרונה את עמדת משרד הבינוי והשיכון, וקבע כי 337 דירות המיועדות להריסה במתחם תל השומר אינן שייכות למאגר הדיור הציבורי. לפיכך, נקבע כי המשרד יפוצה ב-19 מיליון שקלים, ולא בכ-270 מיליון שקלים - כפי שהוערך שווי הדירות. במקביל, על פי המשרד ישנם כיום 4,119 זכאים הממתינים לדיור ציבורי.

הדירות במתחם תל השומר הן דירות שהקים משרד השיכון בשנות ה-50 בשטח בית החולים, אך מאז הקמתן הן הושכרו לעובדי המרכז הרפואי על ידי חברת עמידר, שהיתה אחראית לניהולן, בעוד דמי השכירות יועדו לניהול ותחזוקת הדיור ציבורי.

בשנת 2013, אושרה תכנית לבניית כ-1,680 יחידות דיור, שבמסגרתה ייהרסו הדירות במקום. משרד השיכון הביע התנגדות לתכנית, וטען כי מדובר בדירות השייכות למאגר הציבורי. לפיכך, במשרד דרשו שהפיצוי יהיה בהתאם לשווי הדירות. לטענת המשרד, הדירות נוהלו בדומה לדירות אחרות שהוקמו על ידו והושכרו לגופים ציבוריים - התנהלות שמבקר המדינה מתח עליה ביקורת חריפה בשנת 2013.

הדמיית אחד המיזמים המתוכננים במתחם (צילום: קולקר אדריכלים, באדיבות רשות מקרקעי ישראל)

מנגד, משרד האוצר טען כי הדירות הוקמו מלכתחילה לטובת סגל בית החולים ולא נועדו לדיור ציבורי, וכי מדובר בטענות תקציביות - ולא משפטיות - מצדו של משרד השיכון.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה התבקש להכריע בנושא. בחוות הדעת שפרסם, התייחס משרד המשפטים גם ל-26 דירות שהוקמו על ידי משרד השיכון במתחם אסף הרופא והושכרו אף הן לבית החולים. "עמדתנו היא כי הדירות הנדונות במתחמי בתי החולים אינן מהוות חלק ממאגר דירות הדיור הציבורי, בהתאם לבחינה המשפטית שערכנו", נכתב במסמך.

עוד בוואלה!

החל מהחודש: נתמכי הדיור הציבורי יקבלו תוספת חודשית של אלפי שקלים

לכתבה המלאה

בין היתר, הסבירו במשרד המשפטים כי הדירות שהוקמו במתחם לא שימשו לדיור ציבורי, ואף ציטטו תגובות של משרד השיכון למבקר המדינה, לפיהן דירות אלה אינן חלק מהמלאי המדובר. עם זאת, בחוות הדעת נכתב כי יש בכל זאת להעביר פיצוי בסך 19 מיליון שקלים - שווי של דמי שכירות על פני שלוש שנים. "לנוכח העובדה שהדירות שימשו במשך עשרות שנים כמקור תקציבי לאספקת קורת גג לאוכלוסיית זכאי הדיור הציבורי, וכדי למנוע פגיעה באוכלוסייה זו, יש לפצות את משרד הבינוי והשיכון בגין גריעת הדירות", נקבע בחוות הדעת.

מתחם בית החולים שיבא, כיום (צילום: אסור להשתמש)

"בושה וחרפה ששוב מתקבלת החלטה לא עניינית, שגוזלת מחסרי קורת הגג את הזכות לקורת גג הוגנת", אמר דני גיגי מעמותת 121, מקדם המדיניות של פורום הדיור הציבורי. "מעל אלף משפחות - אמהות חד הוריות, קשישים, ניצולי שואה, נכים וילדים - ממתינות לדיון ציבורי במרכז, וההחלטה האומללה של משרד המשפטים, לוותר על 337 דירות של הדיור הציבורי, גוזלת מהם את התקווה לפתרון".

לדברי גיגי, "משרד האוצר, רמ"י ובית החולים תל השומר עושים כאן מחטף, ומשרד המשפטים, שחושש מעימות עם האוצר, מקבל החלטה לא עניינית כי אין כוחות פוליטיים שיגנו על חסרי קורת הגג. כל אזרח הגון חייב לצאת נגד ההחלטה האומללה הזאת".

השרה לחיזוק וקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס, פנתה בנושא למשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, אך נענתה כי אין מדובר בדיור ציבורי. "את נושא מכר הדירות בתל השומר אני מלווה כבר תקופה ארוכה", אמרה לוי אבקסיס. "לא ייתכן ששטח נדל"ני שמניב הכנסה של מאות מיליונים למדינה ומקורו בדיור ציבורי, ייתן תקבולים של 19 מיליון שקלים בלבד, ויסתכם בהגדלה של דירות ספורות למלאי, הכל בזמן שאלפים מחכים בתור לדיור ציבורי". היא הוסיפה כי "אמשיך לעשות ככל יכולתי כדי שהחלטה הזו תשתנה ויפה שעה אחת קודם, ואמשיך לפעול בנושא".

"המשרד הפר את חובתו לשמירת הנכסים ולניתובם לדיור ציבורי"

בשנת 2013, מתח מבקר המדינה ביקורת על כך שמשרד השיכון משכיר דירות ממאגר הדיור הציבורי לגופים אחרים, בעוד ישנם זכאים שממתינים בתור. בין היתר כתב אז המבקר, כי ישנן כ-2,300 דירות המושכרות לגופים ציבוריים, ובהם רשויות מקומיות, מוסדות לימוד, משרדי ממשלה, עמותות, בתי חולים וקיבוצים עירוניים.

"עלו בביקורת ליקויים חמורים הנוגעים לסדרי הניהול של השכרת דירות ממאגר הדיור הציבורי לשוכרים שאינם זכאים, ולהיעדר הנחישות שלהם בעניין פינוי סרבנים שנדרשו לפנות את הדירות, אף שהדירות נדרשות לטובת זכאי דיור ציבורי", כתב המבקר.

הוא הוסיף כי "בהתנהלותו זו הפר המשרד את חובתו לשמירת נכסים אלו ולניתובם לזכאי דיור ציבורי, כנאמן הציבור. בכך, הוא פוגע באוכלוסייה החלשה הנזקקת לסעדו ובאמון הציבור במוסדות השלטון, וכן נפגעת החובה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד".

הדמיית אחד המיזמים המתוכננים במתחם (צילום: קולקר אדריכלים, באדיבות רשות מקרקעי ישראל)

בניגוד למתחם הדירות בתל השומר, המשנה ליועמ"ש קבע כי דירות רבות אחרות שהושכרו לגופים ציבוריים, ונעשים בהן שימושים אחרים, כן משתייכות למאגר הדיור הציבורי ולכן יש לפנותן. משרד השיכון החל לפעול לפינוי בהתאם לחוות דעת אלה. בין היתר, נפתחו הליכים משפטיים נגד עיריית ירושלים משום שלא הסכימה לפנות דירות שהושכרו לה.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בנוגע לדירות בתל השומר כי המשרד "ניהל בשנים האחרונות דיון מול כל הגופים הרלוונטיים בנושא, ואף הגיש ליועץ המשפטי לממשלה מספר חוות דעת משפטיות אשר מפרטות את כל הנימוקים לכך שמדובר בנכסי דיור ציבורי". במשרד הוסיפו כי "בצר לנו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא קיבל את עמדת המשרד. בכוונת משרד הבינוי והשיכון לפעול לשלב במסגרת מכרזי המגורים בשטח הנדון דירות עבור הדיור ציבורי".

משרד המשפטים: "בהתאם לתבחינים, לא מדובר בדיור ציבורי"

ממשרד המשפטים נמסר כי "בשנים האחרונות הוציא משרד המשפטים שתי חוות דעת מקיפות, שבאמצעותן ניתן יהיה לעשות שימוש באלפי דירות של דיור ציבורי, שעד היום אוכלסו על ידי מי שאינם זכאים לדיור ציבורי. זאת, תוך מתן פרשנות משפטית מקלה ולעיתים בניגוד לעמדת משרד השיכון, על מנת לסייע במצוקת הזכאים, שלעיתים ממתינים במשך שנים לדירת דיור ציבורי, בפרט באזורי ביקוש".

במשרד הוסיפו כי "מדובר בחוות דעת על דירות הדיור הציבורי במגזר העירוני, ובחוות דעת ביחס לדירות הדיור הציבורי במגזר הכפרי. לצערנו, ביחס לדירות שבמתחם תל השומר לא ניתן היה להגיע למסקנה משפטית זהה, שכן בהתאם לכל התבחינים לא מדובר בדירות דיור ציבורי, אלא בדירות ששימשו את בית החולים ואת המתקנים הרפואיים לצרכים אלו בלבד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully