בית משפט השלום בירושלים קיבל החודש את תביעת המדינה, והורה לעיריית ירושלים לפנות דירות המיועדות לדיור ציבורי. השופטת קרן אזולאי קבעה כי על העירייה לפנות את הדירות עד חודש ספטמבר, וזאת לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות.
התביעה עסקה בשבע דירות שהוקצו לעירייה לפני שנים רבות תמורת דמי שכירות, ומשמשות לצרכים ציבוריים כמו מועדון קשישים וגנים. לאור המחסור בדיור הציבורי והביקוש העולה של זכאים, החליט משרד הבינוי והשיכון להשיב אותן למאגר, ופנה לעירייה כבר ב-2014 על מנת שתפנה אותן. בעירייה סירבו, בין היתר בטענה כי הפינוי יפגע ביכולתה לספק שירותים לנזקקים, ופגישות בנושא הסתיימו ללא הסכמות.
בעקבות זאת, החליט משרד הבינוי והשיכון לנקוט לפני כשנתיים בצעד תקדימי והגיש תביעת פינוי. "מעבר לנזקים הנגרמים לתובעת (משרד השיכון - מ"ה), נפגעים גם זכאי הדיור הציבורי אשר בעקבות התנהלות הנתבעת ועל לא עוול בכפם, נמנעת מהם היכולת לקבל את הדיור הציבורי לו הם זכאים", נכתב בכתב התביעה. נכון למועד הגשתה, בעיר היו 108 דירות המיועדות לדיור ציבורי ואינן משמשות לכך, בעוד מספר הממתינים לשיכון היה 467.
לקריאה נוספת בנושא
בית המשפט המליץ לצדדים להגיע להסכמות, אך הניסיונות להגיע לפשרה לא צלחו. "קשה לחלוק על החשיבות שבמתן שירות ומענה טובים ומכבדים לאוכלוסייה הנדרשת לכך - בין על דרך של מתן דיור ציבורי לזכאים לכך, ובין על דרך של מתן שירותים עירוניים נחוצים. אין המדובר במחלוקת עסקית. מדובר בצרכים חיוניים", כתבה השופטת אזולאי בפסק הדין, ודחתה את טענת העירייה כי הוסכם בעל פה שהנכסים יעמדו לרשותה כל עוד יש לה צורך בהם.
כמו כן, דחתה השופטת את טענת העירייה לכך שאין נכסים חלופיים למתן השירות הציבורי. "הנתבעת לא הציגה בדיקות שערכה לאיתור נכסים אחרים שבהם ניתן יהיה ליתן את השירות המבוקש. בהתחשב בעובדה שלכל הפחות משנת 2014 ידעה הנתבעת על רצונה של התובעת לסיים את הסכמי השכירות, לכל הפחות מצופה היה שהנתבעת תציג בדיקות שנערכו על ידה". עם זאת, על מנת לאפשר לעירייה להיערך בהתאם, החליט בית המשפט כי הפינוי לא יהיה מיידי אלא עד ספטמבר הקרוב.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים תשקול את צעדיה בהתייחס לכתוב בפסק הדין. העירייה מבינה את הצורך בדיור ציבורי, אולם בעת זו הדירות הללו משרתות צרכי ציבור חברתיים חיוניים כמו מועדוני קשישים, ניצולי שואה וכדומה".