משרד הבינוי והשיכון פתח באחרונה בהליך משפטי נגד עיריית ירושלים לקראת הגשת תביעת פינוי, בעקבות סירובה של העירייה לפנות דירות של הדיור הציבורי - כך נודע לוואלה! NEWS. מדובר בעשר דירות שהעירייה התבקשה להשיב במשך תקופה ארוכה. אם תוגש התביעה, זו תהיה הפעם הראשונה שהמשרד נוקט בהליך זה נגד רשות מקומית לצורך פינוי דיור ציבורי. לגבי יתר המבנים שלא משמשים לדיור ציבורי ואינם נמצאים ברשות העירייה לא נמסר ממשרד הבינוי והשיכון אם בכוונתם לפעול לפינויים.
מצוקת הדיור הציבורי בירושלים קשה ובחמש השנים האחרונות חלה עלייה במספר המשפחות והבודדים הזכאים לדיור ציבורי בעיר, וממתינים לפתרון לשיכונם. לפי דוח מבקר המדינה בשנת 2013 מספר הממתינים עמד על כ-170, בעוד כיום ישנם 467. על פי נתונים שהעביר משרד הבינוי והשיכון לבקשת וואלה! NEWS, ישנן בעיר 108 דירות דיור ציבורי שאינן משמשות למגורי זכאים אלא לצרכים אחרים, ונראה כי לא חל כמעט שינוי בנושא מאז פרסום הדוח לפני כחמש שנים.
לפי המשרד, מתוך הדירות שאינן משמשות זכאים, עשר ממוקמות באזור שאינו מיועד למגורים, 58 הוקצו לחברי הקיבוץ העירוני בירושלים ושבע דירות משמשות למגורי חוסים ומנוהלות על ידי עמותות. לצד זה, ישנם 14 נכסים המשמשים כבתי כנסת המושכרים למשרד הדתות ולמועצה הדתית, ועשר דירות המוחזקות על ידי העירייה ומשמשות למתן שירותים ציבוריים.
הדירות הוקצו לעירייה, בדומה לנעשה ברשויות מקומיות אחרות, לפני שנים רבות. ואולם, לאור המחסור בדיור הציבורי והביקוש העולה של זכאים, החל משרד הבינוי והשיכון במהלך שנועד להשיב אותן למאגר. על פי גורם המעורה במהלך, היו ניסיונות של הידברות ובוררות מול העירייה במשך תקופה ארוכה, אולם בשל סירובה הוחלט בחודשים האחרונים לפנות להליך המשפטי, והמשרד הודיע לעירייה על כוונתו להגיש תביעה לפינוי באמצעות היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות. בעירייה, לעומת זאת, אמרו כי לא ידוע להם על הליך משפטי שהחל.
כשמדובר בדיירים פרטיים, חברות האכלוס מגישות תביעות פינוי בעצמן. אולם במקרים של גופים ממשלתיים או רשויות מקומיות שמסרבים להתפנות, על משרד הבינוי לעשות זאת - ומדובר בצעד שהמדינה נמנעה עד כה מלנקוט בו. בדו"ח המבקר ב-2013 צוין כי המשרד הסביר שהוא "נמנע מלנקוט הליכים משפטיים נגד רשויות מקומיות המסרבות לפנות את הנכסים המושכרים להן, וזאת על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה".
המבקר מתח אז ביקורת על הרשויות וכן על משרד השיכון והתנהלותו מולן. "תופעת סירוב השוכרים לפנות את הדירות בולטת בייחוד בערים מרכזיות באזורי ביקוש, שם תור הממתינים לדירות ממאגר הדיור הציבורי ארוך מאוד", כתב המבקר וציין כי "המשרד וחברות האכלוס לא פעלו בנחישות נגד השוכרים הסרבנים".
חברת מועצת העיר ירושלים לורה ורטון אמרה בתגובה לסירוב העירייה לפנות את הדירות כי "מתן קורת גג ומגורים ברמה הבסיסית זו מטלה בסיסית של כל מדינת רווחה. מה שאנחנו רואים זה שעיריית ירושלים, במקום לדאוג לתושביה ולתת כתף בעניין, גורעת מהמאגר הקטן שיש ולוקחת לעצמה דירות המיועדות לאוכלוסייה נזקקת". ורטון הוסיפה כי "חובה על העירייה לפנות את הדירות באופן מידי ולדאוג שהן ישמשו לאותם אנשים שמשרד השיכון כבר קבע שהם זכאים להן".
העירייה: "הדירות משמשות לצרכים ציבוריים חשובים"
מעיריית ירושלים נמסר כי "העירייה קיבלה ממשרד השיכון לפני עשרות שנים מספר מועט של דירות לטובת שימושים ציבוריים/קהילתיים. בהתאם לכך, הדירות שימשו ועודן משמשות לצרכים ציבוריים חשובים כמו מועדונית, טיפולית, מועדוני קשישים וכדומה".
עוד נמסר כי "האחריות למתן השירותים הציבוריים המסופקים באותן דירות משותפות לעירייה ולמדינה כאחת. עד כה, ולמרות חלוף השנים, לא הועמדו על ידי המדינה חלופות קבע לשירותים הנ"ל אשר אין עוררין באשר לחיוניותם לתושבי השכונות. קיימת הידברות בעניין בין הצדדים. לא ידוע לנו על קיומו של הליך משפטי נגד העירייה באשר לדירות הללו".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי המשרד "שם לעצמו למטרה עליונה לטפל במערך הדיור הציבורי, ומשקיע מאמצים רבים על מנת להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי בפריפריה ובמרכז". בנוגע לדירות שבידי עיריית ירושלים נמסר כי "עשר דירות מוחזקות על ידי העירייה, שנתבקשה להשיבן ולא הושגו עד כה, ועל כן המשרד פנה להליך משפטי בנושא במטרה להשיב דירות אלה למלאי דירות הדיור הציבורי בעיר".
בהתייחס לדירות המוקצות לקיבוץ העירוני נמסר מהמשרד כי הן "מאוכלסות בחברי ופעילי הקיבוץ העירוני בירושלים, אשר ממשלת ישראל פנתה אליהם בתחילת שנות ה-90 בבקשה לבוא ולהתגורר במקומות אלה במטרה לחזק ולהעצים את תושבי האזור והקהילה". עוד נמסר כי "דירות אלו אוכלסו מחדש לאחר שהיו אטומות במשך שנים, והדיירים, חברי הקיבוצים העירוניים, פעלו ופועלים רבות למען הקהילה ואף זכו להכרה ושבחים רבים".