לקרוא רחוב בישראל על שם פולארד זו פגיעה ביחסים עם ארה"ב

ההודעה מסוף השבוע כי הוסרו כל המגבלות על המרגל האמריקני-יהודי, ג'ונתן פולארד, והאפשרות כי הוא יעלה בקרוב לישראל פתחה מרוץ פופוליסטי בין נבחרי ציבור וביניהם שרים, חברי כנסת, וראשי רשויות המבקשים לפעול באופן מידי למען הנצחתו של הגיבור התורן.

בואו קודם נעצור לתזכורת קצרה: פולארד ריצה עונש מאסר של 30 שנים בכלא האמריקני לאחר שנתפס בריגול למען ישראל במסגרת תפקידו כאנליסט במודיעין של הצי האמריקני. תפיסתו של פולארד כמרגל מהווה טראומה במערכת היחסים האסטרטגית ארוכת השנים בין ארצות הברית וישראל, ובמיוחד בין גורמי הביטחון והמודיעין של שתי המדינות.

עד היום, 35 שנים לאחר תפיסתו ב-21 בנובמבר 1985, מערכת האמון השוררת בין ישראל לארצות הברית לוקה בחסר על רקע תפיסתו של פולארד בריגול ועל פי מספר פרסומים במהלך השנים מערכי הביון האמריקני מפעילים ריגול מתמשך כנגד מדינת ישראל בבחינת "כבדהו וחשדהו".

צריכים לציין כי בעניין פולארד, לאורך כל השנים הייתה קיימת תמימות דעים פנים אמריקנית כי האדם עצמו היה צריך לשלם את מלוא החוב שלו בבית הכלא. כל נשיא אמריקני, רפובליקאי ודמוקרטי כאחד, סירבו במרוצת השנים, בתוקף ולרוב גם בהפגנתיות, להעניק חנינה לפולארד בעודו בכלא.

הם סירבו להיכנע ללחצים שהפעילו עליהם גורמים ישראלים, השדולה היהודית והישראלית בארצות הברית ולא הסכימו לחתום על החנינה שלו.

נחזור אלינו, לכל אותם מקומות שבהם כבר מבקשים להנציח את גבורתו של פולארד. כנראה שמערכת היחסים האסטרטגית של ישראל עם ארצות הברית פחות מעניינת את אישי הציבור שלנו, ומה שכן חשוב להם זה הקידום האישי של השם שלהם והתחרות מי יהיה הראשון שיביא את פולארד לטקס שבו יוכל לעמוד לצדו.

מעניין אם אותם אנשי ציבור במלחמה הבאה, כשהטילים ינחתו ברחוב על שם פולארד או כשהרקטות יעופו על הכיכר או על המרכז הקהילתי שבו מתנוסס שמו, יזכרו שהכסף של משלם המיסים האמריקני הוא השותף העיקרי לפיתוח מערכת "כיפת ברזל", והוא זה שמסבסד את טילי התמיר היוצאים מהמשגרים שלה.

נכון יהיה לשאול את אותם ראשי רשויות מה הם חושבים על הסיוע הביטחוני האמריקני, בהיקף של מיליארדים בכל שנה, שעוזר לישראל לפתח מערכות כמו "שרביט קסמים", "קלע דוד", "חץ" ועוד כדי שתהיה לצה"ל הגנה אווירית הרמטית יותר מפני איום הטילים של חיזבאללה, חמאס ואיראן.

אותם הפופוליסטים הישראלים צריכים לזכור שהכסף האמריקני הוא זה שמסייע לנו ברכישת מטוסי ה"אדיר" שיהוו את חוד החנית בתקיפות על משגרי הטילים בלבנון ועזה, ואותו הכסף האמריקני הוא זה שמממן את ההכשרה המקצועית לטייסי חיל האוויר.

בימים בהם הפופוליזם פושה בכל חלקי החברה הישראלית מוטב לעצור, לחשוב ולהבין שמעשהו של פולארד, בשליחותה של מדינת ישראל, לא צריך להקנות לו כבוד, אלא דווקא כתם. הבושה בהפעלתו של פולארד כמרגל מעבר לקווים של גדולת בעלות הברית שלנו חייבת להדהד בכל חדר בו עוסקים בהפעלת מודיעין למען ביטחונה של מדינת ישראל.

האחריות להפסיק את פסטיבל פולארד ולהכניס אותו לתוך המסגרת הראויה לו נופלת בראש ובראשונה על כתפיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ וכן ראש המוסד. אם הם יישרו מבט ויסבירו לציבור הישראלי עד כמה הטראומה של פולארד עדיין פוגעת באינטרס הישראלי מול ארצות הברית אז לא נשמע גם על ראשי רשויות שמכינים אירועי כבוד לרגל הגעתו לארץ.

יובל לידור הוא המנהל המקצועי של פירמת הייעוץ האסטרטגי-תקשורתי "פרו אסטרטגיה"