"שר הסטודנטים" על הלימודים בקורונה: "לא נשנה דרישות, לא נוריד את התשלום"

מהמינוי לתפקיד שלא היה קיים ודרך המשבר שהביאה המגיפה, מגלה אלקין בריאיון לוואלה! NEWS מה הסיבה לשתיקתו הרועמת, מציע לצמצם פערים בין סטודנטים דרך תקצוב בוואוצ'רים, מדבר על חבילת הסיוע בסך 800 מיליון ומודה שאינו מרוצה מהמוסדות: "רחוקים מלהיות מובילים בעולם"

בווידאו: הפגנת סטודנטים בדרישה להפחית את שכר הלימוד (צילום: "שכחו אותי בבית")

אחרי חצי שנה במשרד להשכלה גבוהה, זאב אלקין, מחייך כשהוא נזכר בביקורות הרבות שהציגו אותו כסמל של הממשלה המנופחת. עם הרכבת הממשלה, אלקין קיבל שני תיקים שלא היו קיימים, כשבנוסף להשכלה הגבוהה הוא מכהן גם כשר משאבי המים. עכשיו הוא משוכנע שתפקידו הכרחי, וטוען שבמשרד החינוך לא היו מצליחים באותה מידה בלעדיו.

בחודשים שעברו מאז המינוי שככה הסערה, והמתקפות עברו לנושאים עליהם הוא ממונה - הסטודנטים עצמם, שנתקלו בקשיים כלכליים ולימודיים בתקופת הקורונה. אך השר כבר מתכנן תכניות לעתיד.

בריאיון לוואלה! NEWS אלקין מספר כי הוא שואף להביא את המוסדות למצוינות, לסייע לסטודנטים מהשכבות החלשות ולהתאים את התארים לשוק התעסוקה העתידי. בהסתכלות על המחלוקות הפוליטיות, עדיין לא ברור כמה מהן הוא יספיק לממש.

"הדרישות האקדמיות לא ירדו". אלקין (צילום: ראובן קסטרו)

למה צריך את המשרד להשכלה הגבוהה?

"אחד הדברים שבוודאי לא היה קורה, אם המשרד הזה לא היה קיים, זה הסיוע הכספי לסטודנטים. לפני שנכנסתי לתפקיד, בגל הראשון של הקורונה, הסטודנטים נאבקו לקבל סיוע כספי ולא הצליחו. כשנכנסתי לתפקיד, בין הדברים הראשונים שעשיתי הוא שהבאתי חבילת סיוע בהיקף של 100 מיליון שקל בקיץ. הסטודנטים לא חלמו להגיע לתוצאה כזאת והם בעצמם אומרים שאם לא הייתי מפעיל את כל הכובד הפוליטי שלי, זה לא היה קורה. עכשיו הבאנו חבילת סיוע בהיקף חסר תקדים של 800 מיליון שקל, זה בחיים לא היה קורה, אם לא היה שר שמטפל בזה ומתרוצץ ויש לו השפעה במשרד האוצר ושגם מגייס את ראש הממשלה כדי לתמוך בתחום הזה".

מתי הסטודנטים יחזרו לקמפוסים?

"אנחנו לא יודעים. זה תלוי בנתוני התחלואה. כרגע זה לא נראה אופטימי".

איך ייראו המבחנים הסמסטר?

"היו לנו כבר מבחנים בקיץ, כשהכול היה צריך להיות מקוון, והמוסדות בהתחלה עשו פרצופים, אבל בסוף עמדו בזה. אם לא תהיה ברירה ולא תהיה אפשרות לעשות מבחנים בקמפוס, זה מה שיקרה גם הסמסטר. הדרישות האקדמיות לא ירדו בעקבות הלמידה המקוונת. לא יהיה תואר כוכבית שלא יהיה שווה אחר כך שום דבר בשוק. המוסדות גם התחייבו בפניי שיהיו ציונים מספריים, כי היו כמה מוסדות שעשו ציונים בינאריים (עובר או לא עובר - ס"ג) וזה פוגע בסטודנטים".

עוד בוואלה! NEWS

בחסות הקורונה, האקדמיה ממציאה את עצמה מחדש ומספר הנרשמים בשיאו

לכתבה המלאה
ספג ביקורת. הפגנת סטודנטים בחודש שעבר (צילום: אתר רשמי, "שכחו אותי בבית")

אלקין מסרב להוריד את המסיכה גם כשהצלם שולף את המצלמה. לאחרונה, הוא נאלץ להיכנס לבידוד לא פחות משלוש פעמים. הוא משתכנע רק לאחר שהצלם התרחק ונפתח החלון במשרדו שבקומת הממשלה של הכנסת. תקופת הקורונה התבררה כמאתגרת במיוחד לא רק עבורו באופן אישי, אלא גם למערכת שאותה הוא מנהל. שנת הלימודים תשפ"א נפתחה לפני חודש עם 320 אלף סטודנטים שלומדים מרחוק.

"זו אחת המערכת המעטות שלמרות כל הקושי מצליחה לתפקד. אין מחלוקת על כך שהמצב של ההשכלה הגבוהה בתנאי הוראה מקוונת הוא פי אלף יותר טוב מהמצב של מערכת החינוך" (בבתי ספר -ס"ג)", הוא טוען.

השר מספר שבישיבת קבינט שהתקיימה בשבוע שעבר, אושר שהסטודנטים יוכלו לחזור למעבדות ולשיעורים מעשיים, כמו למשל שיעורי משחק לתלמידי תיאטרון, שיעורים בסטודיו לתלמידי אומנות. לדבריו, "יש דברים שלא ניתן לעשות בצורה מקוונת. ניהלתי על זה מאבק במשך חודש, זה להפעיל כוח פוליטי כדי להשיג את זה".

אנחנו שומעים רבות את השר גלנט שדורש להחזיר את התלמידים לבתי ספר, אבל לא שומעים אותך. בחלק ממדינות אירופה קיימים לימודים באוניברסיטאות ובמכללות

"בהרבה מדינות אחרות היו הרבה דברים שנגמרו בסגר טוטאלי ורמת תחלואה קשה. המוסדות המובילים בעולם עובדים באופן מקוון. אני חושב שיש היגיון בכך שתלמידי ה'-ו' חוזרים לפני הסטודנטים, הרי בסוף כל ההחלטות האלה - זה על חשבון זה. כחבר בממשלה עזרתי מאוד לגלנט. בדיון שהיה בקבינט הקורונה התייצבתי לצידו ובאמת חשבתי לנכון קודם להחזיר ללימודים את כיתות ה'-ו'".

"לא משהו בהשוואה למוסדות אחרים בעולם" (צילום: ראובן קסטרו)

מצבם הכלכלי של סטודנטים רבים הוא קשה. חלקם לא מסוגלים להרשות לעצמם לשלם שכר לימוד ושכר דירה וחוזרים לגור עם הוריהם, והם היו הראשונים להיות מפוטרים.

"זה בדיוק מה שאני חושב, זאת השקפתי, ולכן פעלתי מהרגע הראשון שנכנסתי לתפקיד כדי לעזור לסטודנטים כלכלית. אני רואה את עצמי כ'שר הסטודנטים', ולא רק כשר המוסדות. המוסדות חשובים - זה המחקר, זה הידע של מדינת ישראל, אבל הסטודנטים הם רכיב קריטי במערכת ההשכלה הגבוהה, והאינטרסים שלהם נדחו בעבר לקרן זווית".

למה בעקבות המעבר ללמידה המקוונת ומיעוט ההוצאות של המוסדות שכר הלימוד לא יורד?

"זאת טעות לחשוב שהוצאות המוסדות הצטמצמו בעקבות הלמידה מרחוק. ההוראה עולה אותו דבר, זה אותו שכר למרצים. יש אמנם חיסכון מסוים בהוצאות חשמל ומים, אבל נעשו גם התאמות להוראה מקוונת והיברידית. בנוסף, המוסדות מקבלים היום פחות תרומות בגלל הקורונה, ולכן הם נמצאים בגירעון השנה. אם רוצים להוריד שכר לימוד, יש רק דרך אחת לעשות זאת - שהמדינה תממן את הפער".

"אני סברתי, ובסוף הגישה שלי ניצחה, שזה לא נכון לפרוס את כספי הממשלה באופן שוויוני על כל 330 אלף הסטודנטים. הנכון הוא בראש ובראשונה לתת את הכסף הזה לסטודנטים שהם באמת במצוקה כלכלית. העדפתי להפנות את הכסף הזה למסלולי תמיכה ייעודיים שיאפשרו קודם כל לאלה שנפגעו לקבל את הסיוע".

"אני רואה את עצמי כ'שר הסטודנטים'". אלקין (צילום: ראובן קסטרו)

הסטודנטים שסיימו את התואר מספרים שהם לא מצליחים למצוא עבודה, גם כי אין להם ניסיון וגם בעקבות האבטלה הגבוהה במשק

"חלק מחבילת הסיוע ילך בדיוק לצרכים האלה. תכנית התמחויות תאפשר לסטודנטים כניסה הדרגתית לשוק העבודה תוך כדי השנה האחרונה ללימודים. וגם פעולות בתחום של עידוד תעסוקה".

האם נעשית התאמה של מבנה התואר לצרכים העתידיים של שוק העבודה?

"בוודאי. מערכת ההשכלה הגבוהה עובדת לפי תכניות לחמש שנים, מה שמאפשר לה להיות יותר יציבה. אנחנו מתכוונים לאשר את תכנית החומש הבאה בשנת 2021. נפגשתי עם המועצה הלאומית לכלכלה ועם אגף התקציבים במשרד האוצר, וביקשתי תחזית של צורכי המשק לעוד כמה עשרות שנים. מערכת ההשכלה הגבוהה היא אינרטית בגלל הקביעות של המרצים, כך שאם רוצים להתאים אותה לצרכים של המשק בעוד כמה עשרות שנים, צריך להתחיל להתכוונן עכשיו".

"שוק ההשכלה הגבוהה מגיב באיחור למצב בשוק התעסוקה, לוקח זמן להפנים מה המקצוע המבוקש עכשיו. למשל, אנשים עדיין רוצים להתקבל למשפטים, למרות שהשוק חסום. תמיד יש עיכוב בין המצב האמיתי בשוק לבין הפופולאריות של המקצוע. בנוסף, התקנים של מרצים במוסד משקפים את הרצונות של סטודנטים לפני 20-15 שנה, כלומר מה שהמוסד חשב אז שחשוב שהסטודנטים ילמדו. זאת אינרציה מאוד גדולה ובעייתית".

"המדינה מסבסדת את הסטודנטים שמגיעים ממעמד גבוה יותר". מחאה בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

מהם לדעתך האתגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה?

"יש לא מעט אתגרים. קודם כל, המצוינות. אנחנו מדינה קטנה עם תשתיות יותר יקרות. מאוד קשה להיאבק על מצוינות ומקום מוביל מול האוניברסיטאות הגדולות והמובילות בעולם. לכן נצטרך להשקיע פה הרבה מחשבה להרחבת הסיוע מצד המדינה לתשתיות המוסדות, בינתיים זה ממומן על ידי תרומות בעיקר. מצד שני, גמישות אקדמית - למשל לבחור תחומים בהם אנחנו יכולים להוביל ולהשקיע בהם".

"באינדקסים הבינלאומיים אנחנו לא משהו בהשוואה למוסדות אחרים בעולם. למרות שלחלק מהמוסדות שלנו יש שם לא רע, אנחנו רחוקים מלהיות המובילים. המוסדות הכי טובים שלנו נמצאים באזור המאה בדירוג העולמי. שלושת המוסדות הטובים שלנו הם הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן".

"אתגר נוסף הוא הגישה הנכונה יותר לצרכים של הסטודנטים. היום יש לא מעט סטודנטים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ורוצים להתקבל לאוניברסיטה למקצוע שיביא פרנסה. אבל כשניצב מולם מועמד מרקע סוציו-אקונומי גבוה עם בגרות ופסיכומטרי טובים יותר, כי הוא השקיע כסף בהכנה, ועם אנגלית טובה יותר כי ההורים שלו שילמו על שיעורים פרטיים, הוא זה שיתקבל".

"הצעיר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך צריך להחליט או ללכת ללמוד מקצוע עם תנאי קבלה יותר קלים או ללכת ללמוד את המקצוע שרצה במכללה, ולשלם שכר לימוד פי 3-4 יותר גבוה. כלומר, אנחנו מגיעים למצב אבסורדי שבמוסדות היקרים יותר, הלא מתוקצבים, לומדים סטודנטים ממצב סוציו-אקנומי נמוך מבאוניברסיטאות, כלומר באופן פרדוקסלי המדינה מסבסדת את שכר הלימוד של הסטודנטים שמגיעים ממעמד גבוה יותר".

אז מה הפתרון?

"הפתרון האפשרי הוא שיטת הוואוצ'רים - שלכל סטודנט יגיע כיסוי מסוים של שכר לימוד והסטודנט יחליט לאן הוא ילך ללמוד, ולא שהמדינה תחליט איזו מכללה מתוקצבת ואיזו לא. לדוגמה, מכללת נתניה אינה מתוקצבת, ולידה יש את מכללת רופין שהצליחה להשתחל לרשימה של מוסדות מתוקצבים. הסטודנט שהולך ללמוד ברופין, המדינה משלמת עליו שני שליש משכר הלימוד - ובמכללת נתניה היא לא משלמת כלום. אין שום סיבה הגיונית שכך יהיה. אני רוצה לנסות לקדם את זה, אבל זה היה מאוד לא פשוט כי תהיה כאן התנגדות של המוסדות המתוקצבים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully