בחסות הקורונה, האקדמיה ממציאה את עצמה מחדש ומספר הנרשמים בשיאו

זו עומדת להיות שנה מיוחדת בקמפוסים במוסדות האקדמיים בישראל. תשפ"א תיפתח בשבוע הבא באוניברסיטאות ובמכללות, אך במקום אולמות הרצאות ומדשאות עמוסי סטודנטים, הלימודים יתקיימו במתכונת אחרת. אם לפני חודשיים הן פעלו במתווה משולב הכולל לימודים פרונטליים ומקוונים, החמרת ההנחיות והסגר חייבו אותן להיצמד ללמידה מרחוק בלבד.

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) וראשי האוניברסיטאות מצביעים על מגמת עלייה בביקוש ללימודים אקדמיים. מנגד, הסטודנטים עצמם מאוכזבים: המציאות שכפתה הקורונה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון בחוויה אוניברסיטאית, לפגוש את החברים לספסל הלימודים והמרצים, וליהנות מאורח החיים הסטודנטיאלי.

ולמרות זאת, מספר הנרשמים השנה לאוניברסיטאות גדל ב-30%. לפי המל"ג, העלייה ניכרת במקצועות הסיעוד, הבריאות, ההייטק והמדעים כמו גם עלייה מפתיעה במדעי הרוח, שבמשך שנים הייתה במגמת ירידה. עם זאת, במועצה מביעים חשש לנשירה של הסטודנטים בגלל הלמידה בזום או חזרה לשגרה בהמשך השנה.

יו"ר הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) הפועלת במסגרת המועצה, פרופ' יפה זילברשץ, מציינת כי מדובר בגידול שלא נראה בעשור האחרון בישראל לאחר קיפאון. לדבריה, העלייה במספר הנרשמים תאפיין את הלימודים האקדמיים בתשפ"א כמו גם המאמצים להסתגל לשיטת לימוד חדשה. "העובדה שהחמירו את סגר יצרה כאן דרמה מאוד גדולה", אמרה בריאיון לוואלה! NEWS. "בסמסטר הקודם המוסדות האקדמיים התכוננו לכך ויכולות הלימודים המקוונים השתפרו".

היא הדגישה כי הגידול בשלב זה הוא ברישום בלבד, וכי עוד מוקדם לדעת אם תהיה התאמה בינו לבין מימושו בפועל. "רק אחרי 15 בנובמבר יהיה אומדן לגבי נשירה או רישום לכמה מוסדות במקביל, כדי לדעת מי אכן נשאר בלימודים", הבהירה.

זילברשץ העלתה סיבות שונות לעלייה בביקוש להשכלה גבוהה, אולם המרכזית שבהן היא העלייה במספר המובטלים בישראל, שנשארו ללא מקור פרנסה בעקבות המגיפה. "אנחנו יודעים שכשיש בעיות תעסוקה, אז הנטייה היא לפנות להזדמנויות לימודיות או להסבת מקצוע", הסבירה. "אנשים אומרים לעצמם, 'כל חיי רציתי ללמוד משפטים, עבודה סוציאלית, זה הזמן בשעת משבר לעשות את זה'".

במקרה של מדעי הרוח, לפי זילברשץ, מדובר בניצול היעדר התעסוקה לטובת מימוש חלום אקדמי. "זו מן הסתם לא הסבת מקצוע, אבל אדם אומר 'כל החיים רציתי ללמוד פילוסופיה, ממילא אני לא עובד, בוא נרשם'. יכול להיות שכשהוא יקבל עבודה הוא ייסוג. המציאות יוצרת וייב לחיפוש לימודים. אם נבחן את הדור הצעיר, למשל, שדוחה לימודים לטובת נסיעות לחו"ל ועבודה, הרי שכעת כשכל אלו נעלמו - הם אומרים 'נלמד עכשיו - ניסע אחר כך'".

שיחות עם סטודנטים רק מאששות את המסקנה שהעלתה זילברשץ. המומנטום שיצרה הקורונה משחק תפקיד מרכזי בהחלטה להירשם ללימודים. "החלטתי להמשיך ישר לתואר שני במדעי המדינה", סיפר עידו לוי, בן 25 המתגורר ברמת גן עם הוריו. את התואר הראשון הוא סיים בשנה שעברה, ומאחר שלא מצא עבודה בשל המשבר, הבין שזה בדיוק הזמן עבורו להשלים את התואר. "זה משהו שרציתי לעשות מאחר שאני גם הולך לתחום המחקר", הסביר. "הקורונה רק חיזקה את זה. ממילא אנחנו בבית רוב הזמן, אז אפשר לנצל את הזמן וללמוד. חסר המגע עם אנשים וחברים. אני מקווה שכשייגמר הסגר אצליח לשלב עבודה עם הלימודים. כעת אני גר עדיין עם ההורים, זה קשה. גם הבדידות לא מוסיפה". באשר לאופי הלימודים שהשתנה אמר: "אני באופן אישי מסתדר עם הזום טוב, אבל אני יודע שלאנשים זה קשה".

ואכן, המעבר ללמידה מקוונת, מעיב על האווירה החגיגית המאפיינת את פתיחת שנת הלימודים בקמפוסים, ואף מעוררת חשש בקרב סטודנטים אחרים המתקשים ללמוד בסגנון החדש. "באופן אישי אני יודעת שיהיה לי קשה, לא אצליח להתרכז במחשב בכלל, אני לא בן אדם כזה", סיפרה עדי רייכמן, סטודנטית בשנה א' בלימודי תקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. "אני מקווה שיסדרו אותנו בקפסולות או שיסדרו אותנו במצב שנוכל להגיע למקום עצמו ולא ללמוד בזום".

אותו זום, ניפץ גם את חלומותיה של רייכמן על פגישות עם חברים חדשים במדשאות המוריקות של הקמפוס. את מקומן החליפו הבלבול והזיגזג במדיניות שמאפיינות כל כך שגרת הקורונה. "בהתחלה אמרו לנו שנגיע לאוניברסיטאות, אבל קצת אחרי שהתחיל הסגר קיבלנו הודעות שהלימודים יהיו רק בזום", סיפרה. "עכשיו אמרו שאולי חלק מהשיעורים יתקיימו בכל זאת באוניברסיטה. הכול ממש מעורפל. באופן כללי אני מאוד מאוכזבת: רציתי להגיע ללמודים באוניברסיטה עצמה. זו בכל זאת שנה א', אין לי ניסיון בכל ההתנהלות באוניברסיטה. זה לא נעים להתחיל את החוויה הזו לבד. כשנרשמתי פנטזתי שהכול יהיה רגיל, לא חשבתי שנגיע למצב הזה".

באוניברסיטת תל אביב מדווחים על עלייה של 30% במספר הנרשמים ללימודים לתואר ראשון, ושל כ-13% בנרשמים למדעי הרוח. עליות משמעותיות בלימודי היסטוריה כללית (25%) והיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה (21%), בלשנות (10%), פילוסופיה (כ-5%), ספרות אנגלית (כ-5%), בתכנית הרב-תחומית במדעי הרוח (32%), בתכנית ללימודי מגדר (40%) ובחינוך (20%). עלייה נרשמה גם ברישום ללימודי הנדסה, רפואה, מדעי החיים, מדעים מדויקים עלייה משמעותית בהיקף של 15%-20%.

לאור הביקוש הגדול, ההרשמה בחוגים רבים נסגרה זמן קצר לאחר פתיחתה, ובכלל זה: רפואה, רפואת שיניים, אדריכלות, הנדסת חשמל והנדסה ביו-רפואית. בתואר מדעים להייטק שנפתח בשנה שעברה, המאפשר לסטודנטים ממדעי החברה והרוח להשלים לימודים לתואר בהייטק, צפוי להיות השנה גידול של עשרות אחוזים בהרשמה.

• עלייה של 30% במספר הנרשמים ללימודים לתואר ראשון
• לימודי מגדר - 40%+
• התכנית הרב תחומית במדעי הרוח - 32%+
• היסטוריה כללית - 25%+
• היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה -21%+
• חינוך - 20%+
• לימודי הנדסה, רפואה, מדעי החיים ומדעים מדויקים - 15%-20%+
• בלשנות - 10%+
• פילוסופיה - 5%+
• ספרות אנגלית - 5%+

באוניברסיטה העברית מדווחים על עלייה של 21% במספר הנרשמים השנה לתואר ראשון. בפקולטה למדעי הרוח חל גידול של 8%, בפקולטה למדעי הטבע - גידול של 20%, בבית הספר לעבודה סוציאלית - גידול של 10%, בבית הספר למנהל עסקים - גידול של 15%, הפקולטה בחקלאות (אגרוטק) - גידול של 21%, ובבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה חלה העלייה הגבוהה ביותר ברישום - 23%.

• עלייה של 21% במספר הנרשמים ללימודים לתואר ראשון
• פילוסופיה - 138%+
• לימודי אסיה - 75%+
• עבודה סוציאלית - 55%+
• חשבונאות, תקשורת ועיתונאות, וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה - 54%+
• כלכלה - 52%+
• מדעי התזונה - 46%+
• מדעי המדינה - 40%+
• מדעי בעלי החיים - 30%+
• כימיה - 26%+
• מדעים רפואיים - 25%+
• מדעי כדור הארץ - 24%+
• מתמטיקה וקרימינולוגיה - 21%+
• ריפוי בעיסוק - 19%+

לפי פרופסור אייל זיסר, סגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, העלייה בהיקף הנרשמים לצד השינוי באופי הלימודים, מהווה אתגר כשלעצמו עבור האוניברסיטאות. "הלימודים בזום מקלים בהקשר של ריבוי הנרשמים, אך יחד עם זאת צריך לזכור שאוניברסיטה היא לא רק מקום שבאים לשמוע בו הרצאה", אמר. "זה הנטוורקינג והקשר הבלתי אמצעי בין המרצים לסטודנטים. גם חיי הקהילה בקמפוס עצמו, גם ההרצאות, ימי העיון, הכינוסים, והפעילות חברתית הם חלק מזה. האתגר שלנו הוא גם להחיות באופן וירטואלית את הקהילה האקדמית, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד, ולשם כך יידרש שיתוף הפעולה של הסטודנטים. זה אומר שהסטודנט יצטרך להיכנס לזום לא רק כדי להשתתף בהרצאה, אלא גם לפגישות עם אנשי החוג, למשל".

השינויים התכופים במדיניות הממשלה בכל הקשור לבלימת המגיפה, אינם פוסחים על האוניברסיטאות. פרופ' זיסר סיפר כי אוניברסיטת תל אביב נערכה למתווה משולב, אולם ההודעה על הסגר חייבה שינויים. "כל הניסיונות שלנו להחזיר לימודים באופן מעשי בקמפוס לא עלו יפה", אמר. "הסטודנטים מאוכזבים, בעיקר אלה בשנה א', אבל כרגע אנחנו לא אדונים לעצמנו, אנחנו עושים מה שהממשלה אומרת".

בינתיים, לדבריו, הסגל האקדמי מתרגל למציאות החדשה. "ההתרגשות של המרצים דומה מאוד לזו שקיימת בשיעורים הפרונטליים", אמר. "אבל בהרבה דברים אחרים, אין תחליף לקירוב החברתי, לישיבה בצוותא, לקיומה של קהילה חיה ונושמת בקמפוס. יחד עם זאת השינוי שנעשה יימשך כבר לטווח ארוך, גם ברגע שהסגר יוסר והקורונה תיעלם לא נחזור כבר לעולם הישן בהרבה מאוד תחומים, הלימודים הדיגיטליים יורחבו".

רועי שנהר הוא פרופסור לכימיה, האחראי על טכנולוגיות הוראה ממוחשבות ביחידה להוראה ולמידה באוניברסיטה העברית. בימים אלה, הוא שוקד על מערכי שיעור ועורך סדנאות הכנה לשנת הלימודים עבור הסגל האקדמי, בנוגע להשלכות הלמידה המקוונת על הסטודנטים. "עצם העובדה שהם לא נמצאים ליד החברים שלהם לשאול שאלות על השיעור ובהפסקה הם פשוט נעלמים, זו בעיה", אמר. "האלמנט החברתי בלמידה מאוד חשוב, והוא ייפגע. מעבר לכך, יש את האפקט של נוכחות הוראתית של המרצה. יש משהו חשוב בקשר עין בין מרצה לסטודנט, מה שהופך למורכב גם במקרים בהם הקורסים המקוונים אינם כוללים שימוש בטכנולוגיית וידאו כמו זום. זה גם קשה הרבה יותר למרצים, במקצועות שעושים שימוש אינטנסיבי בלוח, בעיקר במדעים מדויקים. צריך להתחיל להתרגל לטכנולוגיה שתחליף את זה. המסקנה שלנו אחרי הסמסטר הזה שהעתקה של מרחב הלמידה לזום אחד לאחד פשוט לא עובדת. זה לא יעיל כמו מפגש בכיתה".

לפי שנהר, לתהליך מתלוות בעיות טכנולוגיות, כמו גם הקושי לנהל למידה רציפה בסביבה שאינה תומכת למידה. "בהרבה מקרים תלמידים לא פותחים מצלמות והמרצה פשוט מרצה מול מסך שחור - ולא רואה את התגובה", אמר. "הם נמצאים בבית ומתמודדים עם הסחות. אם אין להם את המודעות לבודד את עצמם בשביל להתרכז רק בלמידה, ברור שהלמידה בסמסטר תהיה פחות טובה".

בשל כך, שנהר הסיק כי יש לערוך שינויים על מנת שהלמידה מרחוק תהפוך ליותר אפקטיבית. "צריך להעביר עד כמה שניתן את החלקים הנוגעים להקניית חומר לאמצעים א-סנכרוניים - כלומר הרצאות מוקלטות או מידע שנשמר מראש - כדי שניתן יהיה להקדיש את שיחות הווידאו עם הסטודנטים לדיונים עם הסטודנטים ולעודד השתתפות פעילה בלמידה", הסביר. "לאחרונה העברנו סדנה פדגוגית בנושא לכל חברי הסגל כדי להסביר להם את הפערים ולהמחיש להם את הנחיצות בכך. לפי המסגרת הזו, כ-20 דקות מתוך השיעור מוקלטות, ולאחר מכן מתקיים הדיון עם הסטודנטים על מה שחוו. אני יודע שאלמנטים רבים שאנחנו עכשיו מפתחים בהוראה המקוונת יישארו איתנו שנים קדימה. במובנים מסוימים ההשקעה בהוראה היא עצומה בהשוואה למה שהיה קורה בהליך רגיל".

אמיר קציר, בן 25 מירושלים שצפוי להתחיל את לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, פחות נלהב מהלימודים בזום. "אין מישהו שמטיל ספק בהחלטה הזו, והצורך לשמור על בריאות הסטודנטים מובן", אמר לקראת פתיחת שנת הלימודים בפקולטה למדעי הרוח. "עם זאת, זה שם לי בסימן שאלה את איכות הלמידה. אם האוניברסיטה או המל"ג יוכלו בזמן הזה לתכנן את אסטרטגיית היציאה גם באקדמיה זה יהיה מעולה, כי לא ברור מה ניתן להפיק מלימודים שמתקיימים מהבוקר ועד הערב בזום. ישנם גם סטודנטים שייתכן שיש להם גם פערים בכל הקשור להשגת ציוד מחשוב כדי להתנהל כך".

למרות זאת, לדבריו, עם הגידול במספר הנרשמים ובביקוש, כך סיכויי הקבלה הולכים ומצטמצמים. "חברים שרצו להירשם סיפרו כי קיבלו תשובות מהמוסדות שיש 130% תפוסה, מה שמקשה על הקבלה".

לצד הקושי הלימודי, מערכות ההשכלה הגבוהה והסטודנטים נדרשים להתמודד עם משבר כלכלי המאיים לרסק את המשק. עול שכר הלימוד המקשה על סטודנטים בימי שגרה, נופל השנה על כתפיהם של מובטלים רבים המנסים להיחלץ מהקשיים. באופן דומה, גם המוסדות האקדמיים נדרשים לתפעול משאבים במציאות כלכלית מעורפלת.

התאחדות הסטודנטים הארצית יצאה למאבק כבר בגל הראשון של הקורונה על גובה שכר הלימוד וקיבלה ממשרד האוצר כמאה מיליון שקלים לסיוע לסטודנטים. לדבריהם, כבר עכשיו, סטודנטים שאין להם מקור מימון מחשבים מסלול מחדש. מלבד זאת, סטודנטים רבים מלינים על גובה שכר הלימוד, במציאות בה התמורה לכספם מסתכמת בלמידה ושירותים מקוונים מצומצמים.

על רקע זה, אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו מנהלת מאבק להפחתת שכר הלימוד ב-20%. על פי האגודה, רק בקריה האקדמית ישנם 7,000 סטודנטים שנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות המשבר. בשיחה עם וואלה! NEWS, אמר היו"ר אלחנן פלהיימר כי האגודה פנתה להנהלת המכללה, אך זכתה לכתף קרה.

"במשך שלושה ימים הקמנו מתחם אוהלים תחת הסלוגן 'אין לנו כסף לשכ"ד הגענו לגור בקריה'", סיפר. "בחודש האחרון פנו אלינו סטודנטים מהמכללות הלא מתוקצבות בבקשה שנעזור להם להוביל מאבק יחד איתם רחב יותר מול כל המוסדות הלא מתוקצבים. יש שבעה מוסדות כאלה, ששכר הלימוד בהם הוא כ-40 אלף שקלים לשנה בממוצע. לצערנו, נדמה שהרבה מאוד מוסדות חושבים שהקורונה פסחה על הסטודנטים, מה גם שהם מספקים לנו מוצר שלא עליו שילמנו ויש תחושה של נתק מוחלט".

בן נדלר, בן 27, צפוי לשוב לשנה ב' במסגרת לימודיו לתואר הראשון בפרסום ותקשרת שיווקית בקריה האקדמית. במשך שבעה חודשים הוא לא מתפרנס, לאחר שהבר בתל אביב בו הוא שותף נסגר ועבודתו כמנהל מכירות ב"קשרי תעופה" הופסקה. הוא טען כי פנה להנהלת המכללה לקבלת הקלות בשכר הלימוד אך נענה בשלילה, בנימוק שהוא מתגורר בבית הוריו ולכן אינו נאלץ לכלכל את עצמו.

"זה לא הגיוני שאני שולח בקשה להקלה בכסף והם עונים לך 'לא' בגלל שחזרתי לגור אצל ההורים", תקף. "אני חזרתי אליהם בלית ברירה בגלל המצב. לא אכפת להם בפועל מהנושא שאני מכלכל את עצמי. הם אומרים 'אם להורים שלך יש כסף אז שהם ישלמו'. עכשיו אני לא יודע מאיפה אני אביא להם סכום של 31 אלף שקלים. אם לא הייתה קורונה הייתי משלם באהבה, אבל אני גם לא מקבל את כל המשאבים והאווירה הסטודנטיאלית. מה אני מקבל שיעורים בזום? זה פשוט לא הגיוני".

גם באוניברסיטה העברית ניהלו מאבק נגד התשלומים עבור דמי רווחה ואבטחה כחלק משכר הלימוד למרות שהם לא מגיעים בכלל לימודים בקמפוס. משה קרמני, סטודנט שנה ג' למשפטים ומנהל עסקים מתח ביקורת נגד התמחור. "הסעיף שהכי צרם היה דמי האבטחה של 580 שקלים", אמר. "איך אנחנו משלמים אותו מבלי להיות נוכחים בקמפוס? אנחנו יושבים בבית. שאלתי בציניות בקבוצה של התלמידים של השנתון שלי, אם שולחים לנו מאבטחים לבית... צריך לזכור שבאוניברסיטה העברית לומדים 24 אלף סטודנטים. זה סכום של מיליונים".

"התשובה של האוניברסיטה למכתב שלנו הייתה שגם ככה אנחנו לא משלמים את כל שכר הלימוד כי הוא מתוקצב על ידי משרד החינוך, וכי הסכום המשולם לא מכסה ממילא את כל ההוצאות", הוסיף. "בתקופה מורכבת שכזאת היינו מצפים ממוסדות החינוך והאוניברסיטה והמל"ג לגלות יותר סימפטיה לסטודנטים, אני חושב שזה לא קורה מספיק ולא קורה בכלל. היושבים במגדל השן צריכים להבין את המורכבות הכלכלית של הסטודנטים במיוחד בתקופה כזאת".

מהקריה האקדמית אונו נמסר בתגובה: "מגיפת הקורונה חייבה מעבר מידי ללמידה מקוונת בכל המוסדות האקדמיים. בניית המערך המקוון החדש, תפעולו והתאמת אסטרטגיות הלמידה חייבו השקעת משאבים כספיים משמעותיים ושעות עבודה נוספות של סגל ההוראה והסגל המנהלי. במקביל, מאז פרוץ המגיפה הגדילה הקריה את מערך הסיוע והמלגות לסטודנטים שעומד על מעל 50 מיליון שקלים והוסיפה לו קרן מלגות חדשה על סך ארבעה מיליון שקלים לטובת סטודנטים שנקלעו לקשיים עקב משבר הקורונה. עד היום אושרו כמעט 100% מהפניות לקבלת מלגה. נמשיך לסייע לכל הסטודנטים שלנו להשלים את לימודיהם בראש שקט".