היפית, נאצי ומתנגד חיסונים יצאו להפגין. בגרמנית זה נשמע הגיוני יותר

יום רביעי בבוקר, השמש מציצה לסירוגין מבעד לעננים במרכז ברלין. לואיס מסדרת את הפרח הלבן שנעוץ בשיער הכחול של חברתה. לא רק הן הגיעו למחאת הענק נגד תקנות הקורונה. "הם תמיד יהיו חלק מההפגנות", מחייכת לואיס ומנידה בראשה לעבר קבוצת אנשים סמוכה עם קעקועים, דגלי גרמניה וחולצה של תנועה ניאו-נאצית.

באוויר יש ריח קטורת שמתערבל עם מוזיקת מעגל מתופפים. לואיס מוחאת כפיים ופונה לחבק חבר שהצטרף וראסטות לראשו. "באתי להפגין היום כי הממשלה מקדמת חוקים חדשים שלוקחים את זכויות החופש שלנו", היא מסבירה, "בגלל הקורונה זה יהיה חוקי להיכנס לתוך הבית שלנו ולקחת אותנו לכלא. אני יודעת שזה נשמע קשה, אבל זה החוק החדש. היה לנו כבר דיקטטורה, אנחנו יודעים איך זה כשחלק מהאוכלוסיה מופלה. אנחנו לא רוצים את זה שוב". אחת הנואמות עולה לבמה וצועקת: "ברוכים הבאים לפשיזם! השנה היא 1933!".

העובדה שלצידה עומדים מפגינים ניאו-נאציים לא מטרידה אותה בכלל. "בסופו של דבר הם מאוד פטריוטים ואנחנו צריכים לחשוב למה זה מאוד חשוב להם. אני מאמינה שצריך להיות חופש דיבור וביטוי. יש נושאים שכאילו אסור לדבר עליהם בגרמניה, זה היה ככה עוד לפני הקורונה. אבל אני חושבת שכן צריך לדבר ולהקשיב למה שהם אומרים".

לואיס לא לבד. בחודשים האחרונים התגבשה קואליציה יוצאת דופן של ימין קיצוני ביחד עם פעילי סביבה, מתנגד חיסונים, מחבקי עצים ומחלקי חיבוקים. תחת מטריית הכחשת הקורונה חברו להם היפים ולאומנים להפגנות ססגוניות: חסידי הרא קרישנה בשמלות כתומות שרים בחברת חבורת אופנוענים לבושי שחורים המנופפים בדגלי גרמניה, מפגינה נושאת דגל "האהבה מנצחת" מציעה חיבוקים לקבוצת ימין קיצוני עם סווטשירטים עטורי גולגולת וקעקועי פנים. שניים מסרבים, השלישי מסכים. בלית ברירה גם אני זוכה לחיבוק וסיכה.

הגבלות הקורונה בגרמניה נחשבו עד כה לסגר לייט. מקומות הומי אדם כמו קניונים, בתי קולנוע, מועדונים וברים נסגרו. עם זאת, בתי ספר ואוניברסיטאות המשיכו לפעול, חנויות הרחוב נותרו פתוחות למספר מצומצם של לקוחות בהתאם לגודל החנות, המסעדות היו זמינות לשירותי איסוף עצמי וברים רבים הציעו לקבוצות מבלים לרכוש אלכוהול ולשבת בספסל סמוך.

עטיית מסיכה איננה בגדר חובה בשטח פתוח בגרמניה, מלבד אזורים שהרשויות המקומיות מכריזות עליהם כבעלי נטייה להתקהלות, דוגמת מרכזים מסחריים ושווקי פשפשים. במקומות סגורים - מבני ציבור, חנויות ותחבורה ציבורית - חובה לעטות מסיכה. במקומות אלה ניתן לראות באופן תדיר שוטרים מסיירים ואוכפים את ההוראות.

התחלואה בגרמניה טיפסה בשבועות החולפים. בשבוע האחרון מתו בממוצע 200 חולי קורונה מדי יום - מספר גבוה יחסית גם עבור מדינה עם 83 מיליון תושבים. מספר המקרים החדשים ביממה אחת נכון לשלשום (חמישי) הוא 23 אלף, ומספר הנשאים הכולל - כ-880 אלף איש.

בעקבות מצב התחלואה, הפרלמנט התכנס על שני בתיו והצביע ביום רביעי האחרון בעד חקיקה חדשה, שתאפשר לתקן תקנות מחמירות יותר על הציבור ולקדם את אכיפתן. בין היתר, ניתן מעתה להדק את ההנחיות הנוגעות להפעלת בתי ספר ולהחמיר על מפגשים חברתיים והתכנסויות דתיות, עטיית מסיכות, הפעלת חנויות לא חיוניות ושתיית אלכוהול בשטחים ציבוריים.

הרשויות בגרמניה אף ניסו בחודשים האחרונים לאסור על קיומן של הפגנות, אך בית המשפט בגרמניה פסק באפריל כי האיסור על מפגש של יותר משני אנשים פוגע בזכות להתאסף. לאחר מכן, בהפגנה של מכחישי קורונה שנערכה בחודש אוגוסט, נעצרו כ-300 מפגינים שהתעמתו עם המשטרה, לא שמרו על מרחק ולא עטו מסיכות.

בעקבות אותה הפגנה קיוו הרשויות לאסור על המחאות הבאות בטענה שגם הן צפויות לעבור על החוק. אולם בית המשפט קבע כי גם במקרה זה לא ניתן למנוע הפגנה מתוך הנחה שמשתתפיה יעברו על החוק בעתיד.

הפגנות של תומכי קונספירציית הקורונה הן רק תמונת הקצה הנוכחי של תהליך עליית הימין הקיצוני והפופוליזם באירופה, שמאפיין את עידן הרשתות החברתיות והפייק ניוז. בגרמניה זה מתבטא בעלייתן של מפלגות ימין קיצונית כמו "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שרבים מהמפגינים הם מתומכיה. לצד עיסוקם בקורונה, מפגינים רבים הם לאומנים המביעים ביקורת כלפי האיחוד האירופי ומהגרים.

משבר הקורונה אמנם פגם קשות בהצלחה של המפלגות הקיצוניות והשיב פופולריות רבה לקנצלרית אנגלה מרקל, הנתפשת כמנהיגה רציונלית ומאוזנת, אולם נדמה שהוא גם איחד את מאבקי השוליים המפוזרים לפעול נגד מטרה אחת, באופן שעושה הרבה רעש.

עם הרעש הזה ותחושת זעם על ניסיונות הרשויות לצמצם את מה שהם תופשים כזכויותיהם הבסיסיות ביותר, התאספו אלפי מוחים בברלין ביום רביעי האחרון. המשטרה אסרה על המפגינים לערוך את המחאה מול הרייכסטאג מחשש שינסו להיכנס אליו, כפי שעשו בהפגנה שנערכה באוגוסט, ועל כן התפצלה ההפגנה לכמה מוקדים נפרדים מסביב לבניין.

באזור המרכזי שליד שער ברנדנבורג התאספו לפי הערכות המשטרה לפחות 5,000 מפגינים, כשהם אינם שומרים על מרחק ולא עוטים מסיכות. לאחר כמה ניסיונות כושלים לפזר את ההתקהלות באמצעות כרוזים, החלה המשטרה להפעיל זרנוקי מים לעבר המפגינים ובמקום התפתחו עימותים. לפי משטרת ברלין, 365 מפגינים נעצרו ו-77 שוטרים נפצעו בעימותים שהתפתחו בינם לבין המוחים.

זאת לא ההפגנה הראשונה שלואיס, תושבת ברלין, משתתפת בה. "אני אקטיביסטית הרבה שנים, בכל מה שקשור לאקלים, לזכויות בעלי חיים ולזכויות דיור. אני הולכת להרבה הפגנות ואני נלחמת למען הדמוקרטיה, במיוחד במה שקשור לחופש הגוף, בגלל הנושא של החיסונים".

"שמעתי שבישראל ראש הממשלה שלכם הכניס צ'יפים לילדים", היא מוסיפה. אחרי שהועמדה על טעותה בעדינות, שנתניהו הציע שילדים יענדו צמידים חכמים שימדדו את המרחק ביניהם, היא מהנהנת בהתלהבות: "זה ממש נורא".

בתחילת השבוע, מרחק 160 ק"מ משם, נערכת קבוצת המפגינים בעיר האלה שבמזרח גרמניה להפגנה בברלין. סוון לייבליך בן ה-49 בדיוק סיים את המחאה השבועית שלו נגד תקנות הקורונה במרכז העיר, והחברים הולכים לשתות בירה כדי לדבר על ההכנות. הוא יורד מגג האוטו, לבוש חליפת גוף לבנה כשעל זרועו סרט אדום מעוטר בציור שחור של וירוס הקורונה.

"זה אמור להזכיר לך את הנאצים", הוא מסביר, "אבל זה לא סמל נאצי - זה סמל של סכנה". מפגין עם ציור של מגן דוד צהוב על החולצה והכיתוב "לא מחוסן" מחייך ומרים לעברי בקבוק בירה. לצדו עומדת דורה, שמסבירה את סיבת ההפגנה: "אנחנו יודעים שמעט מאוד אנשים באמת היו בריאים ובסדר גמור ואז מתו מקורונה. יש מקרים שאנשים מתו בתאונת דרכים ורשמו אותם בתור חולי קורונה".

לייבליך, תושב האזור, הוא הכוכב המרכזי וכל 20 המפגינים שהגיעו להאלה מסתובבים סביבו. הוא מפעיל רשת חדשות אלטרנטיבית עם אלפי עוקבים בטלגרם וביוטיוב, ובה הוא מפיץ תיאוריות קונספירציה והכחשת קורונה. הוא נחשב לדמות המזוהה עם הימין הקיצוני ולמי שמשתתף כבר שני עשורים בהפגנות של הסצנה הניאו-נאצית באזור, פעמים רבות לצד מפלגות וארגוני ימין קיצוני, בהם התנועה הניאו-נאצית "Blood & Honor" ומפלגת אלטרנטיבה לגרמניה.

לייבליך מרוצה מהרחבת השורות שהביאה עמה הקורונה ומהמעורבות של קבוצות קיצון אחרות בהפגנות. "זה מעניין עבורי, אני אוהב את זה שאנשים שונים מכל הצדדים הפוליטיים באים יחד, מדברים יחד ומפגינים יחד. זה יותר חשוב מהבעיות האחרות. יותר חשוב להסתכל על הממשלה ולשאול מה היא עושה".

אחד משותפיו להפגנה הוא דונטוס שמידט, חבר מועצה מקומי שפוטר מתפקידו לאחר שרמז כי ייתכן שיהודים הם שעמדו מאחורי פיגועי ה-11 בספטמבר בארצות הברית. "השיתוף הזה של הקבוצות השונות הוא היה המשאלה שלי, שאנשים יבינו שמדובר בבעיה פונדמנטלית. זה מאחד. יותר חשוב להציל את הבסיס שלנו, שנוכל להגיד את מה שאנחנו חושבים באופן פתוח בזמן שמטילים עלינו חוקים ומכריחים אותנו לציית להם".

שמידט דובר אנגלית מצוינת, בניגוד לרוב המפגינים, אף שחלקם איבדו את האנגלית שלהם ברגע ששמעו כי באזור מסתובבת עיתונאית ישראלית. הם מדברים במילים חביבות, לוחצים ידיים, מבהירים שהם לא אנטישמיים. "ברור שלא כל האנשים העשירים הם יהודים", מסביר שמידט.

לייבליך שואל אם מותר ליהודים לשתות אלכוהול ומוזג יין. שמידט משיק כוס קרטון ואומר "לחיים". הוא אומר שאין לו כל קושי לעמוד בשורה אחת עם חסידי הרא קרישנה או עם פעילי אקלים, כל עוד זה משרת את המחאה. "כשאנשים פונים אחד נגד השני, לממשלה קל לעשות את כל מה שהיא רוצה לעשות ולייצר פחד שיביא את האנשים לציית".

סטפן לאואר, מקרן Amadeu Antonio הנלחמת באנטישמיות ובימין הקיצוני, מסביר כי אף שהחיבור בין הקבוצות הללו עשוי להיראות משונה, הוא בעצם לא כל כך מפתיע. "הצעדים שעלייך לקחת כדי להיכנס לתוך טריטוריה ניאו-נאצית או לאומנית הם לא כל כך מרחיקי לכת אם אתה נמצא בסצנה האזוטרית, כי זה בעצם סוג של רצף", הוא מסביר.

"אלו סצנות מאוד שונות שבאות יחד. אנשי קונספירציה הם מאוד פתוחים לאידיאולוגיות שונות. אם נסתכל על QAnon (תיאוריית קונספירציה המאמינה בקיומה של אליטת פדופילים שמנהלת את העולם ומנסה להפיל את הנשיא טראמפ - ש"א), הקונספירציה הכי משמעותית שיש לנו כרגע, הם לוקחים את כולם. כל תיאוריית קונספירציה נכנסת לתוך הנרטיב שלהם, אז יש בה שילוב מאוד גדול. לכן, יש שם אנשים שלא היית מצפה לראות צועדים עם ניאו נאצים ומכחישי שואה, אבל הם עושים את זה".

רבים מהמפגינים לא מכחישים את קיומו של הנגיף הקטלני, אלא מדגישים ביקורת ציבורית לגיטימית על התנהלות הממשל. בין היתר, הם מאמינים כי ההגבלות על התנועה והתעסוקה מוגזמות, חוששים מפני אובדן חירויות הפרט ומזהירים כי מצב החירום ינוצל על ידי השלטון בתקופה של חוסר ודאות.

לצד ההיבטים השקולים יותר של ההפגנות בגרמניה, במרכזן הולך ומתרחב השיח הקונספירטיבי. זהו מרחב שבו מאמינים המפגינים במקרה הטוב כי הממשלה משתמשת במגפה על מנת לחזק את כוחה, ובמקרה הפחות טוב שהווירוס הונדס גנטית בידי ביל גייטס על מנת לספק תעסוקה לחברות התרופות וכן כדי לתת תירוץ לממשלות להחדיר צ'יפים למעקב אחר אזרחים. וזוהי בדיוק הקרקע שבה תיאוריות הקונספירציה האנטישמיות אוהבות לפרוח.

"משבר הקורונה יצר מצב מורכב לכולנו, כולם מושפעים מזה", מסביר לאואר. "אנשים מחפשים תשובות פשוטות. אני חושב שבאירופה ובגרמניה נרטיבים אנטישמיים הם חלק מהחברה, זאת מערכת אמונות מאוד ישנה, אז כשאנשים מחפשים מי להאשים זה מאוד נפוץ למצוא אשם יהודי".

לדבריו, ברוב המקרים, השיח האנטישמי לא ייעשה באופן פתוח, אלא דרך קודים. "כשמדברים על הדיפ-סטייט או על האנשים שנמצאים מאחורי הקלעים ומשחקים בחיינו, זה מאוד מקודד. עם זאת יש המון פוקוס על דמויות יהודיות כמו ג'ורג' סורוס או על ישראל".

לאואר מצביע על תופעה נוספת שהוא רואה כסוג של הכחשת שואה: השוואת המצב הנוכחי למצבם של יהודי אירופה בשנות ה-30. "השבוע היתה הפגנה שבה ילדה בת 11 סיפרה על כך שהיא היתה חייבת לחגוג את מסיבת יום ההולדת שלה בהיחבא בגלל האיסור להתקהל, והיא אמרה שהיא הרגישה כמו אנה פרנק", הוא מתאר. "אני חושב שכל התופעות האלה הולכות יחד, ובסופו של יום גורמות לנרטיב שבבסיס שלו הוא אנטישמי".

בסופו של דבר, אומר לאואר, זה הופך את האנטישמיות ליותר נורמלית. לדבריו, מפגינים רבים שמגיעים מהמרחבים ההיפיים יותר והפכו פתאום לפעילים פוליטיים בשל הקורונה, מוצאים את עצמם צורכים מידע מערוצים אלטרנטיביים שכוללים הכחשת שואה או תכנים אנטישמיים. "אנחנו תופסים את החברה כאילו רובנו נמצאים באמצע הנורמלי ובצדדים יש קיצוניים, אבל זה מראה שהקיצוניות והאמונה בתיאוריות קונספירציה כנראה נמצאות בכל מקום בחברה שלנו", הוא מסכם.

בחזרה לברלין. מפגינה אחת מדליקה שני נרות ריחניים ומסבירה בנחישות לשוטרים ממוגנים שעומדים סביבה כי יש לה אישור להיות בלי מסיכה. "הנושא הזה מאחד הרבה קבוצות שונות וזה נותן לי כוח", היא מסבירה. היא מורה לטאי צ'י ומטפלת ברפואה אלטרנטיבית, והגיעה משטוטגרט במיוחד כדי להשתתף בהפגנה בברלין. "לפני כן לא הייתי הולכת להפגנות. בהתחלה מאוד פחדתי אבל אז ראיתי שזה כמו קהילה". היא מקרבת אליי בגאווה את הכובע שלה, מלא סיכות מהפגנות קודמות עם הכיתוב "חושבת מחוץ לקופסה". עיטורי מלחמה.

המפגינים מניפים שלטים שעליהם נכתב "הייל מרקל" ו"אין שום מגיפה", ויש גם עם ציור דמותו של מהטמה גנדי. בחור צעיר עם פנים חמודות ורעמת תלתלים עולה לבמה: "אני לומד קרקס אז מה שאני עושה זה בעצם להעיף את הפרטנר שלי באוויר ואז לתפוס אותו. בגלל ההגבלות זה אסור ולכן אני לא יכול לסיים את לימודי הקרקס שלי". חבורת ניאו-נאצים מוחאים כפיים בנימוס, ואחד מהם מניף דגל עם הכיתוב "אל תתלונן, הילחם!" המזוהה עם הוורמאכט.

לאחר מכן עולים לבמה שני צעירים, אנדרי וקתרינה, עם חיוך מאוזן לאוזן. הם נושאים שני שלטים, אחד של מגן דוד והשני של שמש. האישה מודאגת מהתיוג של אנשים שאינם מוכנים לעטות מסיכה או להתחסן ואומרת: "למה אתם מסמנים ילדים שלא רוצים לחבוש מסכה כ'הילדים האלו', יש לכם מגן דוד צהוב?" הקהל מריע.

אחרי שהם יורדים מהבמה, גם אנדרי מסביר שהוא לא אנטישמי. "זה כדי להראות את ההתנגדות שלנו ולעצור את הדיקטטורה שמגיעה. הסמל הזה, מגן דוד, זה סמל לשלום. זה כוכב יהודי אבל זה גם פרובוקציה, כדי להעיר אנשים. הסמל השני זה השמש, בשביל כל מי שלא מתחבר לראשון. אנחנו לא אנטישמיים, אבל זה כמו בזמנים עברו כשהיהודים נשלחו למחנות ריכוז. אם לא נעצור, בקרוב זה יהיה אנחנו".