הורדת התחלואה ללא צורך בסגר: האפשרויות שעומדות בפני קבינט הקורונה

הדיון שנערך אתמול (ראשון) בקבינט הקורונה הסתיים מבלי שהשרים קיבלו החלטה לגבי השלב הבא בו יש לנקוט. מחד ישנו ניסיון להוריד את מקדם ההדבקה שממשיך לעלות, ומנגד - לא לחזור אחורה בהגבלות ואף להטיל סגר לילי. ברקע הלחץ על פתיחת מרכזי הקניות הפתוחים וחוסר הלגיטימציה בציבור להחמיר בהגבלות, השרים מתקשים למצוא פתרון מוסכם לפלונטר בו הם נמצאים. ואולם, אלו יידרשו לקבל היום החלטה מתוך החלופות שהציגו מומחי הבריאות, ובהן הגדלת היקף הבדיקות, שיפור האוורור ופיילוט תרבות וחינוך בערים ירוקות.

פרופ' ערן סגל, ביולוג ראשי במכון ויצמן, הציג בפני חברי הקבינט כמה חלופות שיכולות להוריד את רמת התחלואה, מבלי להחמיר בסגר. הוא טען כי בראש ובראשונה צריך לשפר את האכיפה על ההגבלות הקיימות, מכיוון שפעילויות ואירועים שנערכים בניגוד לתקנות מעלים את התחלואה ומונעים הקלות נוספות כמו פתיחת מערכת החינוך.

הצעה נוספת של פרופ' סגל היא להגדיל את מספר הבדיקות למאות אלפים ביום בעזרת בדיקות מהירות. לדבריו, הבדיקות צריכות להיעשות כבדיקות סקר מקיפות באוכלוסיות בסיכון או בבתי הספר. תרחיש נוסף הוא להשתמש בשיטות של האוניברסיטאות בארצות הברית, הבודקות את צוותי ההוראה והסטודנטים פעמיים בשבוע. מנגד, אפשר להתחקות אחרי סלובקיה ואוסטריה שמקיימות בדיקות לאומיות ומכסות חלק ניכר מהאוכלוסייה בפרק זמן קצר. המפתח לבדיקות - מתן תמריצים, כמו פתיחת מערכת החינוך כולה, לרשויות מקומיות שיעמדו בסף המינימלי של כמות הבדיקות.

פרופ' סגל הבהיר לשרים בקבינט כי אחת מהפעולות שיורידו באופן משמעותי את מקדם ההדבקה היא שינוי אופן ביצוע החקירות האפידמיולוגיות. זאת, משום שחקירות המאתרות את המגעים של כל חולה קורונה, ברוב המקרים לא מביאות לאיתור מאומתים. לשיטתו, צריך להוסיף "חקירות לאחור" - זיהוי אירועים שהתקיימו ובדיקת כל המשתתפים.

הוא הציג אפשרויות נוספות שיעזרו לישראל להתגבר על התפרצות המגיפה כמו שיפור האוורור. הנגיף מתפשט באוויר במקומות סגורים ללא אוורור טוב, ולכן שיפור האוורור יוריד ישירות את מקדם ההדבקה. לקבינט הוצג כי גרמניה משקיעה בשיפור האוורור 500 מיליון אירו.

אפשרות נוספת היא סקרי תסמינים מקוונים. פרופ' סגל הסביר כי זה הכלי שדרכו ניתן לקבל תמונת מצב של כלל תושבי ישראל בכל יום וכמעט בחינם. סקרים כאלו יכולים להחליף את הצהרות הבריאות שאנשים ממלאים כמה פעמים ביום להצהרות חכמות. אנשים שהתסמינים שלהם יעידו על היתכנות להידבקות - יופנו לבדיקה וכך יאותרו עוד מאומתים.

קבינט המומחים, המתכנס לפני קבינט הקורונה, איגד גם הוא אפשרויות שיורידו את רמת התחלואה. המומחים קבעו כי "על הממשלה להציב יעד בלתי מתפשר של אפס אירועים המוניים". כדי להגיע לכך, צריך להגדיל את הקנסות ולתגבר את הרשויות המקומיות בסמכויות אכיפה, לתקצב ולתמרץ רשויות מקומיות המצטיינות בפעילות זו.

במסגרת הצעה זו, המומחים הציעו כי יהיו סוכני שינוי בתוך הקהילה שיסבירו יותר טוב לציבור על חשיבות ההנחיות, ובמקביל יוכלו לעזור במערך החקירות האפידמיולוגיות כשחולה קורונה מחסיר פרטים, בין אם במכוון ובין אם לא.

פרופ' נדב דוידוביץ, חבר בקבינט המומחים, הסביר לוואלה! NEWS כי צריך לערוך עדכון מידי של נוסחת הרמזור, ולהגדיר רף של אלף נדבקים ביום במקום 500 להמשך ההקלות. "בנוסחה החדשה יש לתכנן מענה לערים עם מעט בדיקות, כך שיישוב בו מתבצעות מעט בדיקות ביחס למספר החיוביים - לא יוכל לקבל הגדרה של עיר ירוקה", אמר.

רעיון נוסף שעלה בקבינט המומחים הוא פתיחה ניסיונית של יישובים שונים לפיילוט של מתווה חינוך ותרבות רחב יותר, בערים ירוקות תחת משטר בדיקות קפדני. צוות המומחים חזר ואמר כי צריך להוריד סמכויות לרשויות המקומיות. בקבינט דנו בהערכות לקראת החורף וביקשו לפרסם סף ספיקה מחודש של מערכת הבריאות, לעומת הסף הקודם שעמד על 800 חולים קשים. זאת, כיוון שבתי החולים מסוגלים לאשפז יותר חולים ממה שסוכם, והדבר יאפשר מרחב לפתיחת המשק למרות התחלואה.

"בקבינט המומחים הצעתי להוסיף מדד נוסף כי אי אפשר להסתכל רק על מקדם ההדבקה", הסביר פרופ' דוידודיץ. "הצעתי למדוד כמה אחוזים מהמאובחנים לומדים בבתי הספר לעומת כמות הנדבקים, ולבחון את המדד של הבריאות הנפשית ושיעורי האבטלה".