קבינט הקורונה סיים הערב (ראשון) את הדיון על הטלת עוצר לילי ופתיחת מרכזי הקניות הפתוחים ללא החלטות. "אני קיוויתי לקבל אמצעי להורדת מקדם ההדבקה שלא קיבלתי הערב", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "העלייה של מקדם ההדבקה היא בלתי נמנעת. אני לא עושה החלטה בינתיים". הקבינט ייתכנס מחר לישיבת המשך.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "נתניהו הנחה בקבינט הקורונה את ראש המל"ל וגורמי המקצוע לגבש עד מחר הצעות נוספות למגבלות, כדי שנוכל להמשיך ולפתוח את הכלכלה והחינוך באופן אחראי". עוד נמסר כי "ראש הממשלה ושר הביטחון יקיימו מחר התייעצות ויביאו הצעת החלטה לקבינט הקורונה".
בתחילה דנו השרים ברעיון העוצר הלילי בכל המדינה, לפי דרישת נתניהו, אך לאחר הסקירה של נציגי משטרת ישראל בקבינט, בה הודגשו קשיי האכיפה של עוצר לילי על כל המדינה, אמר בנימין נתניהו כי אין טעם להמשיך לעסוק בכך כיוון שזה לא יקרה.
משום כך, ההחלטה שהוצגה לשרים כוללת את הידוק הסגר ביישובים אדומים, עוצר לילי ביישובים כתומים שמצריך חקיקה, סגירת מסחר החל מהשעה 19:00 בכל הארץ, החמרת הקנסות בחקיקה והתניית עבודה בתחומים מסויימים בביצוע בדיקות - שגם כן מצריכה חקיקה. "רוצים לפתוח את הכלכלה ואת החינוך מבלי לסכן את החיים והבריאות של אזרחי ישראל", אמר נתניהו בהמשך הדיון.
אל תפספס
ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס הסתייגה במהלך הדיון מההצעה לסגור את המסחר החל מ-19:00 בכל הארץ. "אם נעשה עוצר לילה בערים כתומות וסגר בערים אדומות, אז יהיה סגור שם הכל ב-19:00 ממילא, ואז אז אין טעם לסגור את המסחר בערים הירוקות בערב, כי זה ייצור עומס מיותר בשעות שזה פתוח".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי אמר בתגובה כי "אם העמדה המקצועית של משרד הבריאות היא נגד סגר לילי בערים ירוקות, אז לא נוכל גם להצדיק את זה משפטית".
במהלך ישיבת הקבינט התייחס ד"ר שרון אלרעי-פרייס למצב בדנמרק ולחשש מנגיף קורונה שעבר מוטציה.
נתניהו: "לצוד אחד אחד את הישראלים שחזרו מדנמרק ולבדוק אותם - זה איום ונורא - זה מוטציה".
אלרעי-פרייס: "מתוך 160 ישראלים שחזרו מדנמרק, באו להידגם 40 - והצענו לדגום אותם בבית".
נתניהו: "שרון, אני יודע שזה בשטף הדברים, אבל את אומרת ש-120 אנשים שחזרו מדנמרק לא נבדקו".
אלרעי-פרייס: "אנשים שמרגישים טוב ולא באו להיבדק, ממדינה ירוקה".
נתניהו: "אני לא אפדימיולוג, אבל זה דבר איום ונורא, זאת מוטציה. זה נגיף אחר. אנחנו צריכים, סליחה על הביטוי, לצוד אחד אחד. אנחנו יודעים מי הם".
שר הבריאות אדלשטיין: "לא שמעת ראש הממשלה, דיברנו עם כל אחד מהם".
נתניהו: "לא מעניין אותי שדיברתם. תמצאו את הדרך המשפטית. אם צריך נחוקק חוק".
אלרעי-פרייס: "אין להם מחלה, אנחנו לא יודעים שהם חולים. הם אפילו לא מרגישים רע למיטב ידיעתנו".
נתניהו: "שרון, סליחה, זה בלתי אפשרי. זה דבר אחר. אנחנו חייבים לרדוף אחרי הנגיף הזה, בין אם רוצים או לא תביאו אותם לבדיקות אם צריך חוק אני אחוקק את זה".
סגן שר הבריאות יואב קיש: "אם נגדיר אותם כארץ שמחייבת בידוד אולי לפחות נחזיר אותם לבידוד".
נתניהו: "מבקש לוודא שכל אחד מהם בבידוד, דבר שני, להביא אותם לבדיקות. אם אין אמצעים קיימים, חפשו את הסעיפים בחוק, אם אין נחוקק".
על רקע זה, הנחה נתניהו את השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לוודא שהחוזרים מדנמרק נכנסים לבידוד, וביקש מהיועמ"ש אביחי מנדלבליט לוודא שאפשר לחייב אותם מבחינה משפטית לעבור בדיקת קורונה.
לאחר הדברים, שר החינוך יואב גלנט תקף בחריפות את אלרעי-פרייס. "את קצת חדשה פה", אמר גלנט. "כל הדברים רחוקים מלהיות עקביים כמו שאת מציגה, ואני יודע למצוא ציטטות, שזה זכותנו, אבל זה חסר אחריות. אני יודע להציג בבדיקות את הבתי ספר של הקיץ. זה לא הפריע להאשים כל ילד בישראל שהוא נשא קורונה בגנים שלו. היום המצב זה שאני יודע לתת את המספרים המדויקים כל יום. העובדות הן לא מה שמוצג כאן. זו התנגדות גורפת לאורך כל הדרך, ובלחיצת כפתור סוגרים את הכל ויותר קל לעצור את מערכת החינוך מאשר לסגור חתונה. צריך להשאיר את המערכת הזאתי פתוחה, זה צורך לאומי וזו מערכת מפוקחת".
"יש סכנה גם במגבלות לא אפקטיביות"
עוד לפני כן, הפרויקטור נחמן אש טען בדיון בקבינט הקורונה כי עוצר לילה אינו יעיל, ואמר כי לא ניתן להשתמש בו כאמצעי שיאפשר את המשך פתיחת המשק. הוא הוסיף כי מספר הערים האדומות יעלה לשש, וקרא להטיל עליהן סגר כולל. לצד זאת, הוא דווקא כן המליץ להטיל עוצר לילי בכעשרה יישובים "כתומים", רובם יישובים ערבים.
בנוסף, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה גיבה את עמדת המשטרה והתנגד בקבינט להטלת עוצר לילי. "המשטרה לא יכולה להגיע לכל הפרה. נתנו קנסות בסך 52 מיליון שקלים", אמר. לאחר מכן, עם הצגת עמדת המשטרה, הודיע נתניהו על הסרת הצעד מסדר היום, והעלה לדיון את ההצעות האחרות.
בעקבות ההצעה לסגור את המסחר החל מ-19:00, פרץ עימות חריף בין ראש הממשלה לבין שר האוצר ישראל כץ. האחרון התנגד לסגירת המסחר, אך נתניהו השיב לו בכעס: "אם לא נסגור את המסחר ב-19:00 מקדם ההדבקה יעלה. תביא לי הצעות".
שר האוצר השיב כי "סגירת המסחר היא דיון בפני עצמו. נכון שזה תחום משיק לאחרים, אבל צריך לוודא שמה שנפתח עובד בצורה תקינה. למשל, ללכת למסעדות ולהזהיר שישמרו על העקרונות של ה-TAKE AWAY שהפך בזמן האחרון ל-TAKE IN. כל ההפרות האלה מגיעות להתקהלות המונית. האויב הוא התקהלות. שם צריך לטפל".
נתניהו השיב כי "כל אחד רוצה לפתוח ולהקל בתחומו, הבנתי. אם לא פתחנו כלום, אנחנו צריכים לגרוע משהו כי ברור לנו שמקדם ההדבקה והמספרים שאנחנו רואים נכונים ללפני שבועיים. אנחנו צריכים לעשות צעדים להוריד את מקדם ההדבקה. זה בדיוק מה שלא עשו באירופה ותראו מה שקורה שם. אז אנחנו כבר הצלחנו להוריד את מקדם ההדבקה. עכשיו כשהגענו למצב הזה נחזור למצב ההוא?".
גם שר הבריאות יולי אדלשטיין הגיב לדברי כץ. "כל מרכזי הביג פתוחים בניגוד לחוק. אלפי אנשים במרכזי הקניות", טען.
השרה לשוויון חברתי מירב כהן ציינה כי הצביעה נגד פתיחת חנויות הרחוב, "אבל אחרי שפתחנו אני רוצה לשאול האם זה עוזר במשהו להגביל עד השעה 19:00". לדבריה, "יש סכנה גם בלתת מגבלות לא אפקטיביות. אולי אם נפתח לפחות שעות יהיה יותר עומס בשעות שהם פתוחים. אני רוצה שיהיה היגיון במגבלות. אני חושבת שזה פשוט משפיע על הציות להנחיות אם האנשים לא מרגישים שיש היגיון פנימי".
גם שר הפנים אריה דרעי השתתף בדיון, והזהיר מעיכוב בפתיחת מערכת החינוך. "מהניסיון בחודשים האחרונים - כבר הבנתי. אין מה לעשות. כל פתיחה שאנחנו נפתח תעלה את התחלואה", אמר דרעי. "אין מה לעשות. או שנהיה בסגר כל הזמן, או כשפותחים עולים החולים. הסכמנו למתווה של חמש-שש נקודות. אם אנחנו נחליט שסוגרים בחזרה את מה שפתחנו, אני לא רואה איך הצעדים האלו יורידו משמעותית את התחלואה. אני רוצה להתריע בפני חבריי השרים - אם נקבל את ההחלטות הפשוטות, אנחנו נפתח את מערכת החינוך בעוד המון זמן. הרי מה ישתנה עד שבוע הבא?".
שר המדע יזהר שי טען כי "ממשלת ישראל צריכה לשים תכנית לפתוח את כל החינוך לנובמבר. קראתי מחקרים והתייעצתי. אין שום הוכחה שמערכת החינוך היא שתביא לתחלואה". שר הכלכלה עמיר פרץ הביע אף הוא תמיכה בפתיחת מערכת החינוך ביישובים ירוקים, וקרא לנצל מקומות עבודה גדולים להעלאת מספר הבדיקות.
שר החינוך יואב גלנט קרא אף הוא לאפשר את פתיחת מערכת החינוך. "היו מסיבות, חתונות, חאפלות והתפרעויות שלמות שהעלו את התחלואה. זה גלש למערכת החינוך, אבל העלייה בתחלואה לא הייתה בגלל מערכת החינוך. מערכת החינוך פתוחה מגיל אפס עד כיתה ד' וב-99% אין חולים", הבהיר.
השר דרעי קרא לפתוח את מערכת החינוך והמסחר, ולהיערך לסגר שלישי. "אני לא רואה שום סיכוי שבמצב הנוכחי, בלי שנחזיר אחורה את ההגבלות, שנהיה בימים הקרובים מתחת למקדם הדבקה 0.8 או 500 נדבקים ביום, שזה המדד שהצבנו. לי הכי חשוב מערכת החינוך. זה בדמי. אני מבין את הרצון להוריד את מקדם ההדבקה, אולם ברגע שהחלטנו לפתוח ולהתקדם אי אפשר להוריד את מקדם ההדבקה בשום צעד אכיפתי נקודתי שנעשה. צריך לעשות חשבון מחדש, ולאור זאת שיש לנו כבר לו"ז לחיסון, אנחנו צריכים להתכונן בהמשך לסגר שלישי וכעת לפתוח את מערכת החינוך ואת המסחר. אנחנו צריכים לאפשר פתיחת מסחר כעת למשך חודשיים. כל פתרון נקודתי כזה או אחר לא באמת מוריד את מקדם ההדבקה ורק גורם נזק למערכת החינוך ולמסחר", אמר דרעי.
"אנחנו חייבים לפעול באומץ, לראות את האמת ולחיות עם הקורונה. אני רואה את המחיר הכבד. אני מסתובב בארץ ורואה את המחיר הכבד, בעיקר בערי הפריפריה. שם משלמים ביוקר את נזקי הקורונה. אנחנו מאבדים דורות של ילדים. אין להם את האמצעים להתחבר לזום ואין מי שיישב איתם. הנזקים שלהם גדולים מאוד. וכמובן גם המסחר: חייבים לתת להם לפעול לכמה חודשים כדי שיתאוששו, שירוויחו. יש לנו לו"ז חיסון, ואם נצטרך עוד סגר שלישי קטן ומצומצם כדי לאפשר למסחר לחזור, צריכים לעשות זאת. אנחנו חייבים להתקדם", הוסיף דרעי.
אדלשטיין, מצידו, הזהיר כי יהיה מחיר להחלטה כזאת. "לקבל החלטה אחרת בקבינט זה לגיטימי. אין מנוס אולי, כמו שאמר רה"מ, לנגן אקורדיון - אבל סטינו מהמתווה של משרד הבריאות עליו הסכים הקבינט. אם רוצים לעשות את זה, צריך לעשות דיון רציני ולקחת בחשבון שהדרך של מסגר לסגר יש לה מחיר, לחולים קשים וחיי אדם. צריך לדעת כשהולכים על זה, זה משהו שאנחנו לוקחים על עצמנו".
"אצלי החינוך בסדר עדיפויות מאוד גבוה אבל אם פותחים 'ביגים' וחנויות - זה לא סדרי עדיפויות, זה חוסר יכולת לעמוד בדברים" הוסיף אדלשטיין. "אנחנו כמו במשחק כדורגל כשמשחקים על זמן. לא נעים להודות בזה אבל זו המציאות. אולי בעתיד נקבל חיסונים, זה לא יפתור אבל ישנה את האווירה. לא הייתי מוסיף עוד דברים שיגדילו את מקדם ההדבקה כי כמדינה אנחנו לא ערוכים לסגר בעוד שבועיים עד ארבעה. תראו איפה אירופה שלא עניין אותה קודם נמצאת היום".
ההצעות העיקריות על סדר היום
- הידוק הסגר ביישובים אדומים
- עוצר לילי ביישובים כתומים שמצריך חקיקה
- סגירת מסחר החל מהשעה 19:00 בכל הארץ
- החמרת הקנסות בחקיקה
- התניית עבודה בתחומים מסויימים בביצוע בדיקות
לקראת סיום ישיבת הקבינט, הציע נתניהו שהוא וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, ידונו ביניהם על הנושא.
נתניהו: "אני מציע שאני ובני נשב. מיצינו את הדיונים צריך להגיע להחלטה".
מאיר בן-שבת: "האם אפשר להסמיך את רה"מ ושר הביטחון להחליט וגמרנו?"
מנדלבליט: "זה לא קבינט בטחוני, צריך לאשר את זה בקבינט. אם זה דברים שנדונו ועלו אפשר לעשות את זה במשאל".
נתניהו: "הכל על בסיס הדיונים".
מנדלבליט: "כל מה שנדון אפשר לעשות במשאל טלפוני כמו איי התיירות".
בשלב זה העיר דרעי באירוניה: "יושבים כאן יותר מ-6 שעות ואנחנו השרים כנראה מיותרים. נסמיך את נתניהו וגנץ לקבל החלטה ושהם יחליטו במקומנו".
המשטרה: עוצר לילי - השקעה גדולה עם אפקטיביות נמוכה
עוד לפני הדיון, המשטרה התריעה בפני קבינט הקורונה כי ללא שיתוף פעולה מצד האזרחים - יהיה קשה לכוחות לאכוף עוצר לילי. ממצגת שהועברה לשרים לקראת הישיבה, עולה כי המשטרה מתנגדת למהלך מסוג זה בטענה כי מדובר ב"השקעה גדולה עם אפקטיביות נמוכה". עוד נכתב במצגת כי "אכיפה בבתים על הפרת עוצר דורשת סמכויות משמעותיות שאינן בנמצא כיום".
לפי הערכת המשטרה, יהיה צורך בתגבור של 2,000 שוטרים וחיילים מדי לילה בנוסף לכוחות הרגילים כדי לאכוף עוצר לילי. במצגת נכתב כי יכולת המשטרה לאכוף איסור על תנועת אזרחים ברחובות, התקהלויות בבתים או מעבר בין בתים היא נמוכה עד נמוכה מאוד. כמו כן, לפי המשטרה, היכולת לאכוף איסור תנועת כלי רכב בתוך היישובים היא בינונית בלבד.
"עוצר לילה אפקטיבי מחייב מגבלות משמעותיות על תנועה חריגה ורמה גבוהה מאוד של היענות ציבורית להן, על מנת לתת לציבור תחושה כי אכן העוצר מתקיים ואין לחרוג ממנו", נכתב במצגת המשטרה. "רמת שיתוף הפעולה של אזרחים בדיווח על הפרות, צפויה להיות נמוכה ביותר (כבר כיום), אי לכך ידרשו מערכי פיקוח משטרתיים בסדר גודל רחב לאיתור ההפרות".
בנוסף, ציינה המשטרה כי אין כמעט ניסיון ביישום עוצר לילה נרחב, למעט במגזר הערבי בתקופת הרמדאן והגבלות התנועה הנרחבות בפסח וביום העצמאות. לפי המצגת, "אוכלוסייה מסוימת המצויה בעוצר למשך זמן, תחפש חלופות: חתונות יתקיימו בשעות אחר הצהריים; נוער וצעירים יתכנסו בבתים, במקלטים ובאזורים לא מרכזיים וצדדיים; מסיבות - יצאו לפארקים בשעה מוקדמת לתחילת העוצר, ועוד".
משרד הבריאות הצטרף להתנגדות, וקבע במצגת לשרי הקבינט כי העוצר הלילי אינו יעיל. לפי המצגת, החל מ-19:00 יש מעט מאוד מגעים בין אנשים. במדינות באירופה בהן הוטל עוצר לילי הוא לא סייע מספיק בבלימת העלייה בתחלואה. "לא ניתן להצביע על אפקטיביות ממשית של עוצר לילה", נכתב במצגת שנשלחה לשרים. "הפעלת עוצר לילה לא יכולה לשמש כאמצעי המאפשר פתיחת שלבים נוספים בסגר".
כמו כן, הוסיפו במשרד הבריאות כי אפקט הקנסות הנוכחי לא מייצר הרתעה מספקת. "קיים צורך מידי להשלים את הליך העלאת הקנסות ולהביאו לסיום חקיקה בכנסת", הבהירו.