שכר יומי של 20 שקלים מעורר זעם בעזה. ללא פתרון כלכלי, חמאס בדרך למלחמה

הרחוב הפלסטיני ברצועת עזה מתנדנד בין ייאוש לתקווה. משבר הקורונה הביא לזינוק חד באחוזי האבטלה, לצניחה בשכר הפועלים ותסכול בקרב התושבים. עם העמקת העוני, גוברת גם הביקורת כלפי חמאס. אם המצב לא ישתפר, להנהגה לא תישאר ברירה אלא להפנות את האש כלפי ישראל

בווידאו: אותרה מנהרת טרור שחדרה לתוך שטח ישראל מדרום רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

החיישנים של צה"ל בגבול רצועת עזה התריעו כבר במהלך אוקטובר על התרחשות פעילות מוזרה מתחת לקרקע. הצלבות מידע טכנולוגי, פעילות מודיעין וחקר הקרקע הובילו את קציני פיקוד דרום בראשית נובמבר לאשר שבסבירות גבוהה מנהרה נחפרה מתחת לגבול במרחב חאן יונס. צוותי הקודחים והדחפורים החלו לפעול בשטח ואכן איתרו מנהרת טרור שחדרה לשטח ישראל ונעצרה במרחק קצר מאוד מהחומה התת-קרקעית.

זו הייתה מנהרה נוספת מתוך כ-20 מנהרות חמאס שאותרו בשנים האחרונות, אך לזו יש משמעות אסטרטגית. מדובר בהוכחה ברורה נוספת שהנהגת חמאס ממשיכה להעביר סכומי עתק למימון פעילות טרור והתעצמות צבאית בזמן שהכלכלה הפלסטינית מקרטעת ויש פועלים פלסטינים בעזה שמוכנים להרוויח 20 שקלים ליום עבודה. בזמן שמנהיג חמאס, יחיא סינוואר, מאיץ במצרים לקדם תהליך הסדרה עם ישראל - הוא שולח את פעילי הארגון לחפור מנהרות במעמקי האדמה כדי לחטוף חיילים.

גורמים שעקבו במשך שנים אחר פעילותו של סינוואר מתארים דמות אכזרית, נקמנית ומניפולטיבית, אך גם "איש שעומד מאחורי המילה שלו". אחד מגורמי המודיעין לשעבר אמר כי אמנם סינוואר התחייב לחבריו בכלא הישראלי, אך הוא פועל במנותק מהלך הרוח הישראלי שחי סביב טראומת עסקת שליט במהלכה שוחררו אסירים ביטחוניים עם דם על הידיים.

פעולות צה"ל לאיתור מנהרות בדרום רצועת עזה, אוקטובר (צילום: דובר צה"ל)

סינוואר נתפס במערכת הביטחון כארכי-טרוריסט שרצח משתפי פעולה, וככזה הפועל יום ולילה לפיתוח הזרוע הצבאית והכשרת כוחות לביצוע מגוון של פיגועים באוויר, בים, ביבשה ומתחת לפני הקרקע - ביום הדין. עם זאת, הוא מתואר כמי שיש לו גם צדדים פרגמטיים לסביבה, אך בכל פעם שהוא מנסה לפתח מעט התחשבות נוכח המצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה, הוא מרגיש היטב את נוכחותו של מוחמד דף הקיצוני, ראש גדודי עז א-דין אל-קסאם, שכמעט וחוסל במבצע צוק איתן.

במערכת הביטחון יש מי שטוענים כי דף כל כך משפיע על הנהגת חמאס, ונמצא קרוב למקבלי ההחלטות, עד שסינוואר שומע גם את פעימות ליבו. "כל עוד דף חי, הזרוע הצבאית של הארגון תמשיך ותהיה מעל כל מחלוקת פוליטית ואינטרס כלכלי כדי להיערך ליום שבו יידרשו להיאבק מול צה"ל על חייהם", אמר גורם מודיעיני לשעבר.

עד לרגע בו יידרשו שני הצדדים מעברי הגבול לצאת למלחמה, סינוואר מכין את הארגון לסבבי הסלמה קצרים. כאלה שיביאו הישג מוגבל במחיר נמוך. שיטה שממשלת ישראל וצה"ל הסכימו לה: בכל פעם שבהנהגת חמאס נקלעים למצוקה כלכלית חריגה, או שירגישו שהביקורת הציבורית עשויה לכלות את יסודות שלטונם - יפנו את האש כלפי ישראל וייצאו לסבב קצר.

נתפס כארכי-טרוריסט, אך בעל צדדים פרגמטיים. סינוואר (צילום: אי-פי)

הצדדים, צה"ל וסינוואר, ירושלים ועזה, הבינו זה את זה. אם צריך לבחון את התהליך, הפעם האחרונה שחמאס ביצע פעולת טרור יזומה הייתה בשנת 2018 בעת שצלף של הזרוע הצבאית ניסה להרוג את מפקד החטיבה הדרומית, אל"מ לירון בטיטו, בזמן הפרות סדר אלימות על הגדר. מאז, בחר חמאס לא לדרדר את המציאות הביטחונית ובמקרים מסוימים בחר להגיב לפעולות של צה"ל באמצעות שיגורי רקטות.

קצינים בכירים בצה"ל מתעקשים שהמשמעת עליה מקפיד חמאס זו הוכחה לכך שהארגון הסוני מורתע וחושב פעמיים אם לבצע פיגועים. השיא אירע לפני שנה כשחוסל מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי בצפון רצועת עזה, בהאא אבו אל-עטא, בסיכול ממוקד בזמן שישן בביתו עם בני משפחתו.

המודיעין האיכותי שסיפק השב"כ ודיוק הטיל של חיל האוויר שפגע בחדר והרג את אל-עטא ורעייתו, הטיל אימה גם על צמרת חמאס שעמדה מנגד ולא הורתה להשתתף בתגובה הצבאית של הג'יהאד האסלאמי.

סינוואר, שמבין את מחיר ההפסד, עמד תחת לחץ עצום והחליט לנצור אש כי בצה"ל איימו לפגוע במטרות איכות של חמאס כולל חזרה לתקופת הסיכולים הממוקדים. תקופה שמעבירה צמרמורת בזקני הארגון, שזוכרים היטב את הטילים והפצצות שרדפו אחרי מנהיג הארגון בעבר אחמד יאסין ואחרים.

בצמרת חמאס לא רוצים לסיים כמונו. בהאא אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד האסלאמי בצפון הרצועה שחוסל

השקט היחסי לאורך הגבול לא מנע משני הצדדים לפעול בצללים. חמאס פועל מסביב לשעון כדי להתעצם צבאית ולהתאמן, וצה"ל פועל במסגרת המערכה החשאית שבין המלחמות (מב"מ) לאסוף מודיעין קריטי ולסכל הברחות נשק לרצועת עזה.

בחורף 2019, חשף חמאס פעילות של כוח מיוחד בלב חאן יונס, ומאז מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל מלקק את הפצעים. על מה שהתרחש בלילה ההוא מחפה פעילות מדויקת של השב"כ ומודיעין צה"ל בתקיפת מטרות. אין להקל ראש ברוב התקיפות בתגובה לשיגורי הרקטות. הן מקזזות יכולות צבאיות של חמאס ופוגעות במוכנות הארגון למלחמה.

ועדיין, למרות שנדמה כאילו חסר רק גפרור להצית מערכה בין חמאס לצה"ל, כשסינוואר הולך לישון בביתו שבמחנה הפליטים בחאן יונס הוא טרוד ומלא דאגות למצב הכלכלי ברצועה. עמוק בפנים, הוא יודע כי המשתנה שעשוי להביא לתבוסתו, או לחלופין להשאירו בצמרת הארגון - היא אהדת הציבור. זאת, במיוחד לפני הבחירות המתקרבות.

עוד בוואלה! NEWS

אבו מאזן ויריביו מתכוננים לקרב על עתיד הרשות. שדה הקרב: מחנות הפליטים

לכתבה המלאה

מחאת הרחוב העזתי על רקע עליית מחירי הסלולר ברצועה התפשטה במהירות. בקרב הציבור הפלסטיני נחשף מידע לפיו חברת הסלולר ג'ואל נתנה לפקידי הממשלה ופקידי אונר"א בעזה תעריף חודשי של כ-29 שקלים, בתמורה לכ-6,000 דקות שיחה, בעוד שהאזרח הרגיל משלם 40 שקלים בעבור כ-600 דקות בלבד.

כשחברת הסלולר החלה בשבועות האחרונים לנתק מכשירים של אזרחים שהתקשו לשלם את החשבונות, פרץ קמפיין מחאה פנים עזתי בהובלה של עאדל אל-משוחי, פעיל לשעבר במנגנוני הביטחון של חמאס שפוטר לפני כשנתיים בעקבות שירי מחאה סאטיריים שהפיץ נגד חמאס.

מלבד מחאתו של אל-משוחי, תושבים בעזה הפיצו פוסטים ברשתות החברתיות נגד חברת הסלולר עם ההאשטאג #תיפול_ג'ואל, תוך דרישה להורדת מחירים. השלב השלישי כבר היה אלים. אזרחים פלסטינים פשטו על מוקד החברה בג'בליה, היכו עובדים וגרמו נזק לתשתיות.

בתגובה, שומרי הסניף של חברת ג'ואל חטפו את אל-משוחי, תושב רפיח, הכניסו אותו בכוח למשרדים והיכו אותו. כאן נכנסו לפעולה סינוואר, מנכ"ל משרד הרווחה רזי חאמד, ומנכ"ל משרד הכלכלה רשדי ואדי, שמנהלים מגעים להכנסת חברות תקשורת מצריות לשוק העזתי. זאת במסגרת מאמץ כולל לשיתוף פעולה כלכלי עם מצרים שמוגדרת כמתווכת עיקרית בין הארגון לישראל.

התמודדות חמאס עם הקורונה

אתגר נוסף שעמו התמודדו סינוואר והנהגת חמאס הוא נגיף הקורונה. במרץ 2020 הטיל הארגון סגר על רצועת עזה. אין יוצא ואין בא למעט מקרים הומניטריים דחופים מצילי חיים. הלחץ בהנהגת הארגון תחילה היה גדול מאחר והיו בידיו 96 מכונות הנשמה.

אולם, בסיוע מתאם פעולות הממשלה בשטחים וארגוני סיוע בינלאומיים הוכפל היקף מכונות ההנשמה והועבר ציוד רפואי לסיוע בהתמודדות עם הנגיף. לאחר מכן הקים חמאס מתקן ממשלתי ייעודי למבודדים כדי להפחית את הלחץ האזרחי. אז, 68 פלסטינים חלו בנגיף ו-40 מתו לאחר שנדבקו.

אך בגל הנוכחי, הסיפור אחר לגמרי. ישנם 2,858 חולים עם ריכוז גבוה בצפון רצועת עזה והמגמה היא שלילית. התחום הרפואי הוא עוד סיבה ללחץ על ראשו של סינוואר שעסוק בתמרון בין התחום הצבאי לאזרחי. בחודש האחרון הוא הצליח להגדיל את היקף בדיקות הקורונה במרפאה המרכזית אל-רימאל שבמרכז עזה. לפחות לפי הצהרות פומביות שלו, המאבק בתחלואה קודם לבעיות בכלכלה.

בגל הנוכחי, הסיפור אחר לגמרי. בדיקות קורונה בעזה, באוקטובר (צילום: אי-פי)

הרחוב הפלסטיני ברצועה מתנדנד בין תקווה לייאוש. אמנם לא חסרות סחורות בעזה, והמחסנים מלאים, אך אין כוח קנייה. רווח של 25 מיליון שקלים בחודש נעלם כשסינוואר החליט בחודש מרץ השנה, על רקע התפשטות הקורונה, לאסור על יציאת סוחרים ופועלים לעבודה בישראל.

כל פועל בממוצע הרוויח ביום 500 שקלים, בעוד שבעזה יש היום פועלים שמוכנים לעבוד בתמורה ל-20 שקלים. לפני הקורונה, עמד הממוצע היומי על 59 שקלים. מרחב הדיג גדל בהתאם לתנאי ההסדרה עם ישראל ל-15 מייל, היקף הדיג עלה בעשרות אחוזים אך הרווחים ירדו מאחר וענף התיירות התרסק.

בתי מלון סגורים ומסעדות בעזה לא נפתחות בהתאם להגבלות הקורונה. לפי נתונים רשמיים, האבטלה ברצועה עלתה בחצי השנה האחרונה לכ-50% ויש גורמי ביטחון שטוענים לפי נתונים לא רשמיים כי היא מתקרבת ל-70%. כיום, 1.3 מיליון פלסטינים ברצועה מתוך כשני מיליון תושבים מקבלים סיוע מאונר"א.

המסעדות סגורות ו-1.3 מתוך 2 מיליון תושבים מקבלים סיוע מאונר"א. עזה, באוקטובר (צילום: אי-פי)

קצב הילודה בשנים האחרונות נע סביב 56 אלף תינוקות בשנה, כשרק בחודש האחרון נולדו 9,000 תינוקות. בארגוני הסיוע הבינלאומיים חוששים ממצב שבו קצב הילודה בעזה יגיע למאה אלף תינוקות בשנה. מה שעשוי להפוך את רצועת עזה למקום הרבה יותר צפוף, ולהחריף את המצוקות הקיימות בה ממילא.

לצד החוסרים ההולכים וגדלים, ישנו מאמץ הומניטרי גדול דווקא מן הצד ישראלי, בהובלת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כמיל אבו רוקון. במערכת הביטחון ישנה תמימות דעים שלצד המערכה החשאית נגד חמאס - יש לקדם מערכה הומניטרית כדי למנוע משבר והמציאות מאוד סבוכה.

קיים חשש שעזה תהפוך לצפופה יותר. אם ובנה ממתינים לעבור המצרי של רפיח, החודש (צילום: רויטרס)

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, החליט לקצץ בתקציב עשרות אלפי הפקידים בעזה, בנוסף לקיצוצים של ארצות הברית בתקציבי הסיוע לפלסטיניים - ובכך הטיל מכה כלכלית קשה. התיאום מול גופי הבריאות והכלכלה מתנועת פתח בעזה הפך אתגר של ממש, משום שאבו מאזן אוסר על כל סוג של תיאום.

ולמרות זאת, בשל צורכי התקופה, פועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים לקידום פרויקטים בעלי השפעה גדולה על רצועת עזה כמו אזור תעשייה בקרני, הנחת קו גז בין רצועת עזה לתחנת הכוח לווייתן, הרחבת הייצוא מעזה, מתקן התפלת מים בדרום הרצועה בהשקעה בינלאומית של מיליוני אירו, כלובי דיג שיעלו את התוצרת הימית לייצוא, סיוע בייצוא מוצרי טקסטיל, וחקלאות. אלוף אבו-רוקון פעל מאחורי הקלעים לתאם את העברת הכסף הקטארי למאה אלף משפחות נזקקות, שכל אחת מהן מקבלת מאה דולר שמספיקים למזון לכשבועיים.

אולם, סינוואר לא מסתפק בכך. במקביל למלחמה בקורונה שהופכת למאתגרת במיוחד בשל המחסור בציוד וצוותים רפואיים, הוא רוצה להביא להישגים כלכליים לקראת הבחירות בעזה שיתחילו החודש ויסתיימו בהדרגה במרץ. כבר עכשיו הוא מנופף בכך שהיקף החשמל ביממה עלה מארבע שעות בשנת 2018 ל-16 שעות כיום. יש מקומות שבהם החשמל פועל 24 שעות בשילוב לוחות סולאריים או גנרטורים.

לפי נתונים לא רשמיים, האבטלה מתקרבת ל-70%. רצועת עזה, החודש (צילום: רויטרס)

למרות כל הבעיות הכלכליות, עזה לא קרסה. כדי להתקדם בפרויקטים ובהישגים הכלכליים שישראל יכולה לסייע בהם לחמאס, הציב שר הביטחון בני גנץ רף ברור: התקדמות בסוגיית השבויים והנעדרים אותה דורש סינוואר להפריד מתהליך ההסדרה. זאת, למרות שבחודשים האחרונים ניתן לזהות מזה זמן רב לא רק עשייה מדינית וביטחונית בנושא, אלא גם נכונות אמיתית בצד הישראלי להביא לפתרון סוגיית השבויים והנעדרים. ניתן להעריך כי זהו חלון קצר מועד שנפתח נוכח המציאות הפוליטית הישראלית, עד הפיצוץ הבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully