קריאת השכמה מעזה: המנהרה שהתגלתה חושפת את הדילמה של צה"ל מול חמאס

למערכת הביטחון לקח זמן להבין שמנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, כבר לא מסתנוור מכספי הסיוע של קטאר. בתחילה דמה הסיוע לאוויר לנשימה, אך היום רואה סינוואר במזוודות הדולרים סוג של פרוטקשן: "קבל כסף ואל תשגר רקטות או תבצע פיגועים".

ההסכם הבלתי כתוב מכרסם ברעיון המרכזי של חמאס כתנועת התנגדות, ומקים על מנהיגה ביקורת מבית ומבחוץ. המציאות הזאת מסייעת לפלגים האחרים לכרסם במעמדה.

כשהבחירות להנהגת חמאס בפתח, הקטארים היו מאוד מעוניינים לראות את חאלד משעל חוזר לקדמת הבמה בחמאס, בזמן שסינוואר רוצה לדחוק את כל המועמדים הצידה, ולהנהיג את כל התנועה. סינוואר רואה בעזה את תכלית הכול ולאחר מכן את כל היתר. מבחינתו, השקעת מחשבה ואנרגיה ביהודה ושומרון נמצאת בעדיפות שנייה.

משעל ואיסמעיל הנייה לעומת זאת מעדיפים לקדם אינטרסים רחבים יותר שמביאים בחשבון את הגדה המערבית כמקשה אחת עם עזה. סלאח אל-ערורי, לא פחות משפיע מהאחרים, אך מעדיף להתקרב לחיזבאללה ולאיראן ולהתיישר לאינטרסים שלהם.

לכן, כשהכול מתוח בתוך התנועה, הלחץ יכול לצאת החוצה בתצורה של חיכוך צבאי עם ישראל. כדי להימנע מכך מנסה סינוואר לבסס את מעמדו על ידי פיתוח עצמאות כלכלית ופוליטית. לשדר לרחוב הפלסטיני בעזה שהוא קודם כל דואג להם, ואחר כך לעם הפלסטיני כולו.

כאן למעשה התפתח הוויכוח בין עזה לירושלים. סינוואר רוצה פרויקטים גדולים: אזור תעשייה, קידום תשתיות רחבות, ויצירת מקומות עבודה תוך הסרת מגבלות תנועה לתושבי רצועת עזה. הוא יודע שעם הישגים כאלה הוא יצליח להגיע לתקופת הבחירות עם כלי שכנוע יעילים.

אך מנגד, שר הביטחון בני גנץ מתנגד לצעדים גדולים, ומעדיף התקדמות מדודה ומתונה בכל שינוי בסטטוס קוו אם בתחום ההומניטארי והכלכלי, או בהתקדמות במשא ומתן על השבויים והנעדרים.

בכל הזמן הזה מתאמץ מתאם השבויים והנעדרים ירון בלום להפיח רוח חדשה בערוצים שונים. השאלה העיקרית היא לאורך כמה זמן חמאס יכיל את המדיניות הישראלית, ומתי ינסה לשבור את הכלים ולא רק על ידי שיגורי רקטות.

ברקע התהליכים השונים השבוע נחשפה מנהרת טרור של חמאס שחדרה עשרות מטרים לשטח ישראל. בשלוש השנים האחרונות נחשפו כ-20 מנהרות, ובעבר אמר דובר צה"ל לשעבר תת-אלוף במיל' רונן מנליס, "פעם אחת זה במקרה, פעם שנייה זה צירוף מקרים, בפעם השלישית זו עובדה שיש לצה"ל שיטה לאיתור מנהרות".

לכן, אין צורך להוסיף עוד שבחים ומחמאות לצוותים שעוסקים בציד המנהרות ולאחר מכן בתחקור שלהן, אך צריך להדגיש שכל שקל ראשון שמגיע לרצועת עזה הולך קודם לטרור ואחר כך למזון, בריאות ותשתיות.

במצב הקיים, חמאס עדיין מורתע ולא רוצה הסלמה רחבה או מוגבלת בזמן, ולכן הוא מונע מפלסטינים לחצות את הגבול כדי לחפש עבודה בישראל או לשגר רקטות. כך מרצה הארגון את הקטארים, וגם את המתווך המצרי, שמנסה לקדם עבורה הישגים מול ישראל.

גורמי ביטחון אמרו לוואלה! NEWS כי זו אחת השנים האפקטיביות והיעילות של חמאס במניעת טרור וענישה של אלו שביצעו טרור. יחד עם זאת, בצה"ל טוענים ששיגורי הרקטות בחודש האחרון מיוחסים לסוררים, ככל הנראה מהג'יהאד האסלאמי, שמנהיגיו הזהירו את ישראל לבל ימות בכלא הישראלי עצור מנהלי פלסטיני, שבכפוף להחלטת בג"ץ יישאר שם עד חודש נובמבר לפחות.

באופן כללי, נכון להיות זהירים בשימוש העודף במילה "סוררים", משום שלהנהגת חמאס יש מגוון רחב של אינטרסים, והיא יודעת למשוך בחוטים מאחורי הקלעים. היו תקופות שבצה"ל השתמשו במושגים "ברקים" ו"קצרי חשמל" כדי לתאר שיגורי רקטות מעזה.

בזמן כתיבת שורות אלו, פיקוד הדרום עדיין עסוק בחשיפת המנהרה, תחקור של התוואי שלה, ההיערכות לנטרול וההתעמקות בשאלה: מדוע לחפור מנהרת טרור כשחמאס מורתע, כשהתנועה מנהלת מו"מ בתיווך עם ישראל והמצב ההומניטארי רק מחריף ברקע משבר הקורונה העולמי?

חמאס היא תנועת התנגדות קיצונית שלא תוותר על האחיזה בנשק, גם לא במחיר של פיוס עם תנועת הפתח והרשות הפלסטינית. אך צעדים חכמים בצד הישראלי עדיין יוכלו לכפות על חמאס לעסוק פחות באידאולוגיה קיצונית מעודדת טרור ויותר בפרקטיקה של החיים.

למשל, חמאס של לפני 20 שנה היה קם עם רצון ברור לחטוף ולהרוג חיילים - כיום המצב הוא שונה. יש אפילו גורמים במערכת הביטחון שמעריכים שאם חמאס יחשוף מחר התארגנות לחטיפת חייל צה"ל בגבול עזה, הוא יפעל לבלום אותה. זה לא אומר שבעתיד לא נראה את הארגון חותר לפיגוע חטיפה. סינוואר נדר נדר עם שחרורו מהכלא לעשות הכול כדי לשחרר את חבריו מבתי הכלא בישראל.

אפשר להעריך שחמאס חפר את המנהרה עבור שני מצבים: האחד, משבר כלכלי בלתי נסבל בתוך רצועת עזה שכדי להיחלץ ממנו ייצאו למערכה נגד ישראל ויפתחו אותה עם הפעלת מנהרה, חטיפת חייל וחדירה. לחילופין, חמאס הכין מנהרה למקרה שיופתע ממערכה שפתחה ישראל נגדו, ולכן הוא נדרש להגיב במהירות ולהביא להישג מידי. אלו בהכרח סיבות שחמאס ממשיך להתעצם לאורן, ולבנות את כוחו ולהתאמן בזמן ששקט יחסי שורר באזור הדרום.

אופי של מתח זה מחייב את הדרג המדיני וצה"ל לשאול את עצמם איזה חמאס יפגוש הצבא במלחמה הבאה, בזמן שהם מקדמים הסדרה. לפי המדיניות של הרמטכ"ל אביב כוכבי, יש קווים אדומים ויש תחומים שבהם צה"ל לא יאפשר לחמאס להתעצם בהם.

צה"ל מבצע פעולות חשאיות במסגרת המערכה שבין המלחמות תוך כדי ההיערכות של צה"ל למלחמה בעתיד, באמצעות שמירה על עליונות מודיעינית, יכולות אש משופרות, ותמרון מהיר למרכזי הכובד של חמאס.

חמאס מצידו עוקב אחרי הבחירות בארצות הברית, ומחכה לראות איזה נשיא יישב בבית הלבן ביום שאחרי ההצבעה. הנהגת חמאס עדיין חושבת שבחירת דונלד טראמפ היא התגשמות כל הסיוטים שלהם. גם בחירות בישראל, אם יתרחשו, יכולות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלו.

לצד כל אלו, אסור לדלג על המוכנות של פיקוד הדרום, שבקרוב מאוד ישתתף בתרגיל הרב מערכתי במטה הכללי, תוך הפעלת אוגדת 162. הזדמנות מעולה להכשיר את מפקד האוגדה תת-אלוף סער צור למלחמה ואת כל המערכים של הפיקוד.

האימון העצים השני יהיה של המפקדות השונות בפיקוד הדרום עד סוף השנה. למרות עידן הקורונה, הרמטכ"ל מתעקש לקיים אימוני מסגרות גדולות חרף החשש מהידבקות חיילים בקורונה. תנאי הבידוד בין הכוחות יהיו קיצוניים, הם יאטו את הקצב אך התרגילים ייצאו לפועל כדי להיות כשיר גם למלחמה בהפתעה עם חמאס.