הכאוס בגל הראשון התחלף בניסיון בסגר השני. לא בטוח שזה יספיק לחורף

תשעה חודשים חלפו מאז נגיף הקורונה החל להתפשט בישראל. בינתיים התפרצו שני גלי תחלואה והוטלו שני סגרים בניסיון למגר את המגיפה. בעקבות המגבלות המחמירות שהוטלו בתקופת החגים, מספר החולים הפעילים ירד לפחות מעשרת אלפים ובתי החולים החלו בסגירת מחלקות קורונה. אולם עם כניסתן לתוקף של ההקלות ולקראת החורף שבפתח, בממשלה ובמשרד הבריאות מוטרדים מגל שלישי - והאופציה של עוצר לילי כבר נמצאת על הפרק, על אף ספק בנוגע ליעילותו.

לפי נתוני משרד הבריאות, הגל הראשון החל ב-15 במרץ - אז הוחלט על סגירת בתי הספר - והוא נמשך עד 30 באפריל. גל התחלואה השני החל ב-1 בספטמבר, וסופו נראה ממש בימים אלו. הגל השני אמנם התאפיין בהתפרצות תחלואה רחבה יותר מקודמו, וכתוצאה מכך גם מספר החולים שמצבם קשה גדל, אך בהיבטים אחרים דווקא חל שיפור.

כעת, במערכת הבריאות ממשיכים ללמוד ולצבור ניסיון בהתמודדות מול הקורונה. למרות החשש מהתפרצות נוספת, יש גם מי שמביע אופטימיות.

את ההבדלים בין גלי התחלואה ניתן לראות בבירור בנתוני המאושפזים בבתי החולים. אם בשיאו של הגל הראשון היו 805 מאושפזים חדשים בבתי החולים ביום אחד, בעוד בגל הנוכחי מספר המאושפזים היומי הגיע ל-1,880. גם במספר המונשמים והחולים שמצבם קשה היה פער ניכר בין שתי התפרצויות התחלואה: אם באמצע אפריל המספר עמד על 192 חולים קשים, באוקטובר הנתון הגיע ל-897. כמו כן, שיא המונשמים באפריל עמד על 137, לעומת אוקטובר, אז מספר המונשמים הגבוה ביותר היה 234.

על אף שבגל הנוכחי מספר המונשמים עלה, כשבוחנים את שיעורם מתוך סך חולי הקורונה הקשים מדובר בירידה של כמעט 70%. הירידה התרחשה בזכות אמצעים טכנולוגיים ושיטות טיפול שהפכו ליעילות יותר בתקופת הגל השני.

חוסר הוודאות בגל הראשון הוביל לאשפוז אוטומטי של כמעט כל חולה מאומת, גם במקרים הקלים ביותר. כיום מאושפזים רק חולים עם תסמינים קליניים בינוניים עד קשים ורבים נעזרים בטיפול ביתי.

כמו כן, עם פרוץ המשבר בחודש מרץ המדינה עדיין לא העניקה שירותי מלוניות לחייבי בידוד, ולכן רבים התאשפזו בבתי החולים רק כדי להרחיק אותם מסביבתם. כיום אין תופעה כזו, ובתי החולים יכולים להתמקד בהיבט הרפואי בלבד.

מנהל מחלקת קורונה בוולפסון, ד"ר דורון מנחמי, תיאר כי הטיפול בבתי החולים במהלך ההתפרצות הראשונה שיקף את חוסר הוודאות הכללי ששרר באותה העת. "יש לנו ניסיון מבורך של יותר מחצי שנה, למדנו להתמודד עם דברים שהיו אניגמטיים בהתחלה, והיום יש לנו טיפול יותר אפקטיבי", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS. "מתן פלזמת מחלימים (הנוזל בכלי הדם המכיל את הנוגדנים למחלה - מ"כ), שכמובן לא היה בגל הראשון - מקצר את המחלה ומפחית את העוצמה שלה".

מנהל בית החולים ברזילי באשקלון, פרופ' יניב שרר, הסביר כי "בניגוד לגל הראשון, בגל השני אשפזנו מטופלים שמצבם הקליני הוגדר בינוני-קשה, שילבנו שימוש רחב מאוד ב"היי-פלואו" (חמצן בריכוזים גבוהים - מ"כ), מהלך שמנע הדרדרות חולים רבים למצב של הנשמה פולשנית. הצוותים הרפואיים שלנו רכשו ניסיון קליני בלתי מבוטל, בסקאלה רחבה של ביטויים קליניים".

פרופ' שרר הצביע על פער נוסף בין הגלים - הבדיקות. בחודש אפריל, רק מטופלים סימפטומטיים עם סבירות להדבקות (כמו חזרה מחו"ל) נבדקו לקורונה. כיום, ישנה בדיקה גורפת לנגיף בכל חשד קליני קל ובכל מקרה של חשיפה לחולה גם ללא פיתוח תסמינים. שיא הבדיקות ליום בגל הראשון עמד על 15,367 לעומת 70,152, בשיאו של הגל השני.

הבדל נוסף בין הגלים נעוץ בערכות הבדיקה עצמן. בגל הראשון היו בארץ בדיקות מועטות, ולעומת זאת בחודש האחרון קיימת כמות אדירה של בדיקות שמוכנות לשימוש.

באשר לתמותה, נתוני משרד הבריאות מראים כי שיא התמותה בגל הראשון היה ב-8 באפריל עם 13 מתים ביום אחד, לעומת זאת גל התמותה בגל השני הכה באופן חזק ביותר כאשר ב-30 בספטמבר היו 49 מקרי מוות ביום אחד. בכל חודש אפריל מתו בישראל 203 חולי קורונה ובחודש אוקטובר מתו 910 מתים נוספים.

על פי הפרסומים של משרד הבריאות, חרף העובדה שישראל הובילה בגל השני בשיעורי התחלואה ביחס לגודל האוכלוסייה, הרי שבכל הנוגע לתמותה - תמונת הראי היא הנכונה: בישראל התמותה מקורונה הנמוכה בעולם - 0.7% מהחולים בלבד, בעוד שבארצות הברית עומד נתון זה על 2.75%, בבריטניה 6.7% ובאיטליה שיעור התמותה - 10%.

אך ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמחשבת את אחוז מתיה ממספר החולים מקורונה, בעוד בשאר העולם אחוז התמותה הוא ביחס למתים באוכלוסייה הכללית ולא רק מהחולים.

כאשר משווים את מספר המתים בישראל לאוכלוסייה, ישראל מדרדרת מאוד. כך למשל, ההדבקה שהייתה ברוסיה בגל השני, שמחושב מיולי, היה 20% מהגל ההדבקה שהיה בישראל. התמותה ברוסיה היא כרגע חצי מהתמותה במדינת ישראל.

בישראל בגל השני יש בינתיים 239 מתים למיליון איש, לעומת זאת באירופה ישנם 98 מתים למיליון איש. כלומר גם באחוז המתים ישראל נמצאת בראש הרשימה המפוקפקת ויש לה פי 2.5 מתים מאשר במדינות אירופה. בגל השני ישנן רק שלוש מדינות שעברו את התמותה של ישראל.

ד"ר מנחמי הסביר כי החודשים האחרונים אפשרו לבית החולים להכין ולהגדיל את המחלקה, ואף להתכונן לגל תחלואה שלישי. לדבריו, "היום אנחנו יכולים לנטר את החולים. חילקנו את הצוותים מבחינה היררכית כדי לתת את הטיפול המירבי ולהוריד עומס מהצוותים כך שיצליחו לעמוד בעומס לאורך זמן".

עם זאת, ציין כי יש עוד דברים רבים שאנחנו לא יודעים על הקורונה, וטען כי היא יותר מורכבת משפעת עונתית. "הווירוס מאוד מתוחכם והדרך לשלוט בו ולנטרל אותו קשה מאוד. הדרך הטובה ביותר היא שאנשים ישכילו להישמע להוראות. אני מאוד מקווה שלא נגיע לסגר שלישי", קיווה.

ישראל כבר נערכת לקראת הגל השלישי שעומד להגיע יחד עם תחלואת החורף. מנגד, גורמים בכירים במשרד הבריאות אומרים לוואלה! NEWS כי ניתן להימנע מגל ומסגר נוספים בזכות המסקנות שגובשו עד כה.

בין הגל הראשון לשני החליט משרד הבריאות לסגור את מרכז השליטה (משל"ט) המרכזי של המשרד וכן את מרכזי השליטה של הרשויות המקומיות, בטענה כי הנגיף מאחורינו. כיום, ניתנה הוראה מפורשת משר הבריאות יולי אדלשטיין להשאיר את המרכזים פתוחים באופן רצוף, למרות שבשלב זה לחוקרים האפידמיולוגיים יש מעט מאוד עבודה. המטרה היא שעם הסימנים הראשונים של הגל השלישי, מפקדת אלון והמשל"טים ברחבי הארץ יהיו מוכנים לפעולה ולא יהיה צורך להקים אותם מחדש ולהכשיר צוות נוסף.

במשרד הבריאות משדרים אופטימיות בנוגע לגל השלישי, אך לפי שעה הרשויות המקומיות עדיין לא קיבלו לידיהן את הסמכויות לטיפול במשבר, והעימותים הפוליטיים מרחיקים אותנו מהליך קבלת החלטות ענייני.