בילינסון בראש, איכילוב בתחתית: ממצאי דוח איכות הטיפול במערכת הבריאות

לפי התכנית למדדי איכות הטיפול לשנת 2019 שפרסם משרד הבריאות, מבין בתי החולים הגדולים בישראל, בילינסון מוביל עם ציון 10, כשאיכילוב לעומתו מקבל 9.71. הדוח מציג גם הבדלים בין המרכז לפריפריה בנוגע לחולים חוזרים למיון, ופערים בין גברים לנשים בקבלת טיפול מידי

09/11/2020
בווידאו: מנהלי המחלקות הפנימיות בביה"ח מוחים על מחסור בכ"א (מערכת וואלה! NEWS)

משרד הבריאות מפרסם הבוקר (שני) את דוח תוצאות התכנית הלאומית למדדי איכות הטיפול במערכת הבריאות בישראל לשנת 2019. בדוח נבדקה איכות הטיפול בבתי החולים הכלליים, הגריאטריים והפסיכיאטריים, וכן בקופות החולים וטיפות החלב ברחבי הארץ. על פי הדוח, בין 2019-2013 חל שיפור עקבי ויציב במרבית המדדים שנבדקו לאורך השנים - הן ברמת מוסדות הבריאות והן ברמה הלאומית.

בראש טבלת בתי החולים הגדולים בדוח, נמצא בילינסון שבפתח תקווה עם ציון 10, ובתחתית הרשימה נמצא איכילוב שבתל אביב עם ציון 9.71 בלבד. בין בתי החולים הבינוניים, למקום הראשון הגיע המרכז הרפואי בכרמל, ולמקום האחרון אסף הרופא עם ציון 9.59.

בין המוסדות הקטנים, בראש הרשימה נמצא בית החולים בשרון על שם גולדה מאיר, ואת הטבלה סוגר בית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת עם ציון 9.52 בלבד. בקרב בתי החולים הגריאטריים, במקום הראשון, עם ציון 10, נמצא בית רבקה בפתח תקווה, ולמקום האחרון הגיע נאות טבריה עם ציון 7.18 בלבד.

בילינסון בראש. דירוג ביה"ח הגדולים לפי מדדי איכות הטיפול של משרד הבריאות(צילום: צילום מסך, משרד הבריאות)

אחד היעדים שהציב משרד הבריאות לבתי החולים הכלליים הוא ש-90% מהמקרים של צנתור לב ייעשו כ-90 דקות מרגע הגעת החולה למיון. על פי ממצאי הדוח, המדדים הלאומיים ב-2013 עמדו על 64% בלבד, כשב-2019 האחוזים עלו ל-92%. גם בהשוואה בינלאומית ישראל עומדת במקום טוב, כשהיא עוקפת את אוסטרליה, שעומדת על 90% בלבד במדד זה.

הדוח אף מצא כי ישנו פער מגדרי בין מקבלי השירות, כך שהסיכוי שגברים יעברו צנתור בזמן שנקבע גבוה יותר. עוד נמצא כי משמרות בוקר עומדות במשימה בצורה טובה יותר מאשר משמרות לילה. בין 23 בתי החולים שנבדקו, כמעט כולם עמדו ביעדים למעט הסקוטי בטבריה, זיו בצפת, רמב"ם בחיפה ווולפסון בחולון.

עוד בוואלה!

מנהלי המחלקות הפנימיות: העומסים נמנעים ע"י "שחרור מואץ" של חולים

לכתבה המלאה
דירוג בתי החולים הקטנים בדוח(צילום: צילום מסך, משרד הבריאות)

משרד הבריאות הציב לבתי החולים יעד נוסף - לבצע טיפול רפואי ראשוני בתוך 15 דקות מהרגע שהחולה הגיע למיון. ב-2019 הזמן החציוני הגיע לתשע דקות בלבד, כשבמשמרות לילה ובסופי שבוע זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר.

על פי ממצאי הדוח, בבית החולים שיבא בתל השומר זמן ההמתנה הוא הארוך ביותר - 14 דקות. אחריו נמצאים הדסה הר הצופים ואסותא אשדוד עם 13 דקות המתנה. בית החולים עם זמן ההמתנה הקצר ביותר הוא בית החולים הצרפתי - עם שתי דקות בלבד.

במיון של שיבא תמתינו 14 דקות, בבי"ח הצרפתי שתי דקות בלבד(צילום: צילום מסך, משרד הבריאות)

משרד הבריאות בדק גם חזרה של חולים לטיפול במיון בתוך 48 שעות. זאת, מכיוון שביקורים חוזרים במרכז לרפואה דחופה עשויים להעיד על בעיית איכות בטיפול, שחרור מוקדם מדי של חולה בביקור הראשון ו/או ממשק בעייתי בין בית החולים לקופות החולים.

בין בתי החולים הגדולים, בשיבא ובאיכילוב נרשמו אחוזי החוזרים הגבוה ביותר. לעומתם, בהדסה עין כרם נרשם האחוז הנמוך ביותר של חולים חוזרים לטיפול במיון. הדוח חשף ממצא בעייתי במיוחד, לפיו בפריפריה ישנו אחוז גבוה יותר של חולים חוזרים מאשר במרכז הארץ, כשבבית החולים יוספטל באילת והמשפחה הקדושה בנצרת הנתון עומד על יותר מ-9%.

הכי פחות חולים חוזרים. מיון ביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, פברואר(צילום: אתר רשמי, נועה מושקוביץ')

גם טיפות החלב נדרשו לעמוד ביעדים, העיקרי שבהם הוא הענקת חיסונים לגיל הרך. על פי ממצאי הדוח, החברה הערבית מחסנת יותר את ילדיה מאשר החברה היהודית, ככל הנראה משום ששיעור מתנגדי החיסונים בקרב האוכלוסייה היהודית גדול יותר.

משרד הבריאות בדק גם מה מידת שימור ההנקה הבלעדית בגיל ארבעה חודשים. נתון זה חשוב ביותר, מכיוון שלהנקה בלעדית יש יתרונות בריאותיים לתינוק ולאם, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. חלב אם מספק לתינוק הזנה והגנה נגד זיהומים ומחלות.

על פי הדוח, אימהות במגזר היהודי מניקות במשך זמן ארוך יותר ובבלעדיות מאשר אימהות במגזר הערבי. נתון זה מקביל גם למצב הסוציואקונומי. כשהאם במצב סוציואקונומי גבוה יותר, כך היא תאריך את תקופת ההנקה. במדד זה, לעומת המדדים האחרים, קיימת התדרדרות מ-2016 לעומת 2019.

טיפות החלב נדרשו גם לאבחן נשים עם דיכאון אחרי לידה, כשהיעד שהציב משרד הבריאות הוא 85% מהמקרים. ב-2015 נמצאו רק 66% מהם וב-2018 חלה עלייה ל-85%. אולם, ב-2019 שיעור האבחונים ירד ל-82% - מתחת ליעד המשרד. למרות זאת, רוב מוחלט של נותני השירות הגיע ליעד הנדרש. הירידה בשיעור העמידה במדד בולטת יותר בקרב האוכלוסייה הערבית וברמות הסוציו-אקונומיות הנמוכות.

בית רבקה בראש. דירוג ביה"ח הגריאטריים לפי דוח מדדי איכות הטיפול לשנת 2019(צילום: צילום מסך, משרד הבריאות)

בתי החולים הפסיכיאטריים, לעומת זאת, לא קיבלו ציון סופי מכיוון שקשה מאוד לכמת את העבודה שלהם, ובכל זאת אחד המדדים המרכזיים היה שהרופא המטפל נדרש להגיש סיכום מחלה לרופא המשפחה בתוך שבועיים מרגע שחרור החולה.

אחד המדדים המרכזיים שנבחנו בבריאות הנפש הוא אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30 יום מהשחרור. נתון זה חשוב מכיוון שאשפוזים חוזרים בתוך חודש הם תופעה שכיחה בקרב מתמודדים פסיכיאטריים, ומהווים תוצא שלילי של איכות הטיפול בבתי החולים ובקהילה והרצף ביניהם. על פי ממצאי הדוח, ב-2019 חלה ירידה קלה מהשנים הקודמות, כשהמקרים החוזרים עמדו על 19%.

בתי החולים בהם היו הכי הרבה מקרי חוזרים היו שלוותא בהוד השרון ואברבנאל שבבת ים. שיעורי החזרה לאשפוז בבתי החולים לבריאות הנפש עומדים על 19.7% - גבוה יותר בהשוואה לבתי חולים כלליים עם מחלקות פסיכיאטריות, שם הנתון הוא 12.9%. לצד זאת, לא נצפה הבדל בשיעור האשפוזים החוזרים בין בתי חולים מרכזיים לפריפריאליים. בשנת 2020 לראשונה נקבע יעד של 15% למדד זה.

שיעור חזרה לאשפוז ארצי של 19.7% בביה"ח לבריאות הנפש. אברבנאל(צילום: ברני ארדוב)

הדוח כולל מדדים רבים הכלולים בתכנית, כשבכל שנה מתווספים מדדים חדשים. זאת, לאחר שהישנים כבר הוטמעו במערכת ובתי החולים הגבירו את איכותם. בין המדדים שנבחנו גם עמידה בחלון זמן לטיפול אופטימלי בשבר צוואר הירך בתוך 48 שעות, מניעת זיהומים באמצעות מתן אנטיביוטיקה מונעת לפני ניתוחי מעי גס, ניתוחי שבר בצוואר הירך, הערכת סיכון לפקקת ורידים (DVT) במחלקות הפנימיות וטיפול אנטיביוטי מניעתי בניתוח קיסרי.

פרופ' ירון ניב, ממחברי הדוח, הסביר לוואלה! NEWS כי עצם המדידה מביאה לשיפור הטיפול. "התכנית הלאומית למדדי איכות החלה בעקבות פנייה של מדינות ה-OECD, מאחר שעד שנת 2013 איכות הטיפול בישראל הייתה לא טובה. לא הייתה מדידה לבתי חולים, אלא רק תכנית שהשוותה את קופות החולים", אמר. "מאז שאנחנו עומדים ביעדים, רואים שיפור מעשי באיכות הטיפול - ולא רק תיאורטי. זו תחרות בריאה שבאה לקדם טיפול טוב יותר במערכת הבריאות הישראלית".

עוד מסביר פרופ' ניב כי הממדים הללו נבחרו משום שהם תורמים רבות להצלת חיים. "בזכות הגברת איכות הטיפול במדדים האלה, נראה את הירידה בתמותה בקרב אלו שעמדו במדד לבין אלו שלא. נבחרו מדדים בכל מעגלי החיים, מינקות ועד זקנה, כדי להוריד את התמותה".

בראש הטבלה. בית החולים בילינסון בפתח תקווה(צילום: ראובן קסטרו)

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר כי "המקצועיות ואיכות הטיפול בולטים במיוחד בהתמודדות מערכת הבריאות עם נגיף הקורונה". לדבריו, בביקוריו הרבים בבתי החולים ברחבי הארץ הוא רואה את הטיפול המסור של הצוותים הרפואיים ואת איכות הטיפול שלהם בחולים. אדלשטיין ציין לשבח את שיתוף הפעולה המלא של קופות החולים ובתי החולים, תחנות האם והילד, מד"א וחברות האמבולנסים, שמבינים את חשיבות מדדי האיכות ומאפשרים לתכנית הלאומית לגדול ולהתפתח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully