הרוחות ברמת הגולן סוערות. בשנים האחרונות אושרו מיזמים רבים להקמת חוות טורבינות רוח כחלק מתכנית לאומית להגדלת תפוקת האנרגיה ממקורות מתחדשים, ששימוש בהם יצמצם את זיהום האוויר הנגרם משימוש בדלקים, פחם וגז. 95% מהתוכניות אמורות להתבצע בצפון הארץ, כששני שליש מאותן תכניות מרוכזות ברמת הגולן; עד כה אושרו הקמתן של 79 טורבינות רוח בשטחי המועצה האזורית גולן ו-37 טורבינות בשטחי הרשויות הדרוזיות שבצפון הרמה. כעת עולה הנושא לדיון בגולן נוכח בקשה של חברת אנלייט וקיבוץ מרום גולן לאשר הקמת חווה של שבע טורבינות רוח ממזרח לקיבוץ עין זיוון.
ברמת הגולן מבקשים לעצור לחמש שנים מתן אישורים להקמת טורבינות רוח נוספות. "מוקמת אצלנו מסה גדולה של טורבינות רוח ואנחנו חייבים לראות את השפעתן לפני שהמדינה תאשר עוד טורבינות", אומר חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן. גם בחברה להגנת הטבע יצאו בקריאה שלא לאשר בשלב זה הקמתן של עוד חוות טורבינות רוח.
אל תפספס
קידום השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים נחשב לנושא מוביל עבור ארגונים בינלאומיים שונים, בהם האו"ם וה-OECD, וישראל בתוכם. סביב האנרגיות ממקורות מתחדשים, ובהם אנרגיית הרוח, כמקור להפקת חשמל, יש חילוקי דעות בין התומכים למתנגדים. האחרונים מצביעים על כמה תופעות לוואי שליליות. לטענתם, אנשים המתגוררים בסמוך לטורבינות רוח מתלוננים על תסמינים בריאותיים שונים. בנוסף, מצביעים המתנגדים על השלכות סביבתיות שליליות, כמו פגיעה בעופות נודדים, פגיעה בנוף ועוד.
פגיעה בעופות וחשש מנזק בלתי הפיך
מעקב שנערך על ידי רשות הטבע והגנים בחוות טורבינות ברמת סירין שבדרום-מזרח הגליל התחתון, העלה כי להבי טורבינות הרוח גרמו לפגיעות רבות בעטלפים ובעופות שונים, חלקם עטלפים ועופות נדירים, הרבה מעל הסף שנקבע כמותר לפגיעה. לדוגמה, בתקופת הניטור נמצאו 30 דיות שחורות שמתו מפגיעת הטורבינות. מדובר בחריגה של 2,744% מערך הסף שנקבע כמותר לפגיעה. עם זאת, היזמים מצביעים על שורה של פתרונות לבעיות השונות וטוענים כי התרומה הסביבתית עולה על החשש מפגיעה בסביבה.
קבוצות של פעילי סביבה בצפון וגם ראשי רשויות מקומיות מנסים לאחרונה לטרפד אישורן של תכניות חדשות. ניצן פלג, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, אמר לאחרונה כי "מחוז צפון מותקף בתכניות" וכי הוא "מרגיש כמו כיפת ברזל שנועדה להגן מפני אותן התקפות".
לפני שבועיים פנו פלג ועידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, לוועדי היישובים בגליל התחתון ובעמק הירדן בבקשה לא לקדם תכניות להקמת חוות טורבינות נוספות ברמת סירין. במכתב שהוציאו הם מתריעים מפני "נזקים בלתי הפיכים אשר ישפיעו על מספר רב של תושבים ויישובים".
כעת, נוכח בקשות לאישור תכניות חדשות להקמת כ-60 טורבינות רוח נוספות ברמת הגולן, מנסים התושבים והמועצה האזורית, כמו גם החברה להגנת הטבע, למנוע זאת. "אנחנו טרף קל עבור היזמים", אומרת ניקול בכר, תושבת עין זיוון וחברה בקבוצת פעילי סביבה בשם "שומרי הגולן". "הפכנו להיות שפני ניסיונות", הוסיפה. "לפני מספר שנים ניסו לקדם בגולן את תוכנית המסת פצלי השמן, עכשיו מכסים את הגולן בטורבינות רוח ענקיות. זה אחד מחבלי הארץ הבודדים בישראל שעדיין יש בהם מרחבים טבעיים, גם את זה רוצים להרוס?".
בכר גם התריעה נוכח חוסר הודאות שקיים לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של טורבינות הרוח; "חובה לנקוט על פי עיקרון הזהירות המונעת. אם יש ספק - אין ספק. צריך לעצור, ללמוד ולבחון לפני שממשיכים לאשר עוד ועוד תכניות, מה עוד שתרומתן של טורבינות הרוח למשק האנרגיה של ישראל הוא שולי", היא אומרת.
בחברה להגנת הטבע אמרו כי החברה "סבורה שיש להימנע מקידום תוכניות חדשות של חוות טורבינות רוח נוספות, עד אשר יצטבר מספיק ידע יישומי בישראל, על השפעותיהן של טורבינות הרוח שכבר אושרו ויוקמו בשנים הקרובות, בהיבטים של בריאות, פיתוח ודיור, נוף, סכנה לבעלי כנף והצורך בפריסת קווי מתח. אנו קוראים למוסדות התכנון, ראשי הרשויות, משרדי הממשלה ומקבלי ההחלטות, להצטרף לעמדתנו ולהבטיח קידום אחראי של אנרגיות מתחדשות בישראל".
ראש המועצה האזורית גולן חיים רוקח אמר, כי בחודשים הקרובים יתחילו לעבוד 36 טורבינות ואחר כך עוד עשרות טורבינות. "המדינה צריכה להחליט שהיא עוצרת וממתינה לחמש שנים. מדובר בנושא שעוד אין מספיק ידע לגביו ולגבי השפעתו על בריאות בני אדם וההשפעות על הסביבה", מסכם רוקח, "אין עוד אזור כזה בישראל שבו אושרה הקמתן של טורבינות רבות כל כך. תפקידנו הוא לשמור על האזור עבור הנינים ובני הנינים שלנו. צריך לפעול באחריות ובצורה שקולה ולעקוב אחרי ההשפעות המצטברות".
מהנהלות היישובים השותפים לפרויקט הרוח בגולן ומחברת אנלייט נמסר: "פרויקטי האנרגיה המתחדשת הם מנוע צמיחה כלכלי משמעותי לרמת הגולן תוך שהם מספקים מאות מקומות עבודה חיוניים בימים אלה, ויש להם תמיכה רחבה בקרב יישובי הגולן. פרויקטי אנרגיית הרוח מקודמים בשיתוף כ-20 יישובים חקלאיים ברחבי הגולן ומהווים תרומה משמעותית לעמידה ביעדי ממשלת ישראל לקידום אנרגיות מתחדשות. יישובי הגולן שותפים מלאים בייזום ופיתוח הפרויקטים ומובילים אותם לטובת חיזוק האזור ותוך תמיכה של רוב מכריע מתושבי הגולן. פרויקט עמק הרוחות עבר בהצבעה ברוב מוחלט של 89% מחברי האגודה החקלאית מרום גולן לאחר תהליך שיתוף ציבור ממושך. מיזמי הרוח קיבלו את כל האישורים של הגופים הרלוונטיים והם נבחנים תוך שקיפות מלאה, ואחריות סביבתית. הטורבינות ממוקמות במרחק של לפחות פי שלושה מהמרחק הנדרש ובפרויקטים מוטמע משטר הפעלה מתקדם להגנה על בעלי כנף. הטענות להשפעות בריאותיות נבחנו במדינות המתקדמות ביותר בעולם ע"י ועדות מומחים בלתי תלויות ונמצא כי אין בהן ממש, ומדינות רבות בעולם ממשיכות לקדם טורבינות רוח בהיקפים גדולים".