לראשונה: הכנסת מנעה הטבות מס מעמותות בגלל "מחלוקת ציבורית עמוקה"

בהתבסס על נוהל חדש, ועדת הכספים דחתה בקשה של שתי עמותות שעוסקות בפעילות מיסיונרית. הנוהל אושר לאחרונה חרף התנגדות משרד המשפטים, שהזהיר: יש קושי משפטי משמעותי, הקריטריון של "מחלוקת ציבורית" עלול להוביל לפוליטיזציה של מימון עמותות

צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס

ועדת הכספים דחתה בשבוע שעבר, לראשונה, בקשה להטבות מס של שתי עמותות שעוסקות בפעילות מיסיונרית ומשיחית, משום שקבעה כי הן נמצאות "במחלוקת ציבורית עמוקה". הנוהל שבאמצעותו דחתה הוועדה את הבקשות אושר בחודשים האחרונים חרף התנגדות משרד המשפטים, שם סברו כי הוא עשוי להוביל להטיה פוליטית של חלוקת ההטבות ולאפליה.

באופן כללי, עמותות שפועלות בתחומים מסוימים ועומדות בקריטריונים אחידים זכאיות לפטור ממס על תרומות. בדרך כלל, אישורים דומים נעשים על ידי גורמי מקצוע ברשות המבצעת, אך דווקא בנוגע להטבות לעמותות ישנו הליך חריג: אחרי שרשות המסים בודקת שהעמותה עומדת בקריטריונים, ועדת הכספים של הכנסת צריכה לאשר באופן פרטני כל עמותה.

בעבר הייתה לשר האוצר סמכות להגדיר מטרות ציבוריות שיזכו עמותות בהטבות המס או ימנעו זאת מהן, תוך שאחד הקריטריונים היה אם הן שנויות "במחלוקת ציבורית עמוקה". אולם, הדבר לא התייחס לעמותות ספציפיות, אלא למטרות כלליות. בכל מקרה, הקריטריון הזה בוטל בעקבות ביקורת של בג"ץ ומסקנות ועדה ציבורית שמינה ב-2013 שר האוצר דאז, יאיר לפיד.

"המדינה עלולה לתקצב עמותה שאינה ראויה לכך". ח"כ גפני (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

בשנתיים האחרונות פעל יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כדי "להחיות" את הסעיף - ובקיץ האחרון הצליח. בישיבת ועדת הכספים ב-22 ביולי אושר הנוהל, לפיו ניתן למנוע מעמותה ש"במחלוקת ציבורית עמוקה" את הטבת המס, גם אם עמדה בקריטריונים המקצועיים של רשות המסים.

כדי לעשות זאת, יש צורך באישור של שני שליש מ-17 חברי ועדת הכספים, שלפחות שליש מהם מהאופוזיציה. גפני הסביר בתום אותו דיון כי הוא רוצה "לתת לוועדה את האפשרות לפעול במצב בו לדעת כמעט כולם המדינה עלולה לתקצב עמותה שאינה ראויה לכך. העברנו רוב מאוד מיוחד שיהיה קשה מאוד להשיג, והנוהל נקבע לכנסת הזו, כך שנוכל לבחון את הדברים ולשנותם במידת הצורך".

"זו אינה מתקפה על דת אחרת". לפיד (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עו"ד לירון נעים, נציגת משרד המשפטים באותו דיון, התנגדה לכך בתוקף. זאת, בטענה שהסעיף עלול לשמש את הרוב הפרלמנטרי בכנסת כדי להתעמר בעמותות שמזוהות עם המיעוט ולהקשות על פעילותן. "אנחנו רואים קשיים משפטיים משמעותיים בנוהל, שעלולים אפילו לעלות כדי מניעה משפטית", אמרה. "הקריטריון של 'מחלוקת ציבורית עמוקה' ואחרים עלולים להוביל לפוליטיזציה לגבי עמותות ספציפיות... הקריטריונים האלה עלולים להזמין ואולי להכשיר הפעלה והכשרה שרירותית ומפלה של הסעיף".

"זה מוזר שאני אומרת פוליטיזציה של החלטות כשאנחנו יושבים בכנסת, אבל זה כי הסעיף הוא חריג. בדרך כלל הכנסת קובעת נורמות כלליות, היא לא קובעת את עניינו של אדם ספציפי או של תאגיד מסוים. פה הכנסת דנה בפרטים ספציפיים, לכן החלטה כזו, צריך לקבל אותו באופן שוויוני, באופן שלא יפלה", הוסיפה עו"ד נעים. "אישור או אי-אישור בשני שלישים עלול להחריף את הבעיה, זה יכול להראות שהעמותה מייצגת איזה מיעוט, או משהו שעושה כאב בטן".

קריטריון נוסף שעורר ביקורת בוחן אם פעילות העמותה או מטרתה "עולים בקנה אחד עם מדיניות המחוקק". החשש הוא שגם כאן מדובר בקריטריון עמום ולא ברור, כך שניתן יהיה להטותו.

עוד בוואלה!

פסיכיאטר מחוזי מצא שנאשמים לא אחראים למעשיהם. המשטרה ממשיכה בהליכים

לכתבה המלאה

למרות התנגדות משרד המשפטים, שהתבססה על פסיקת בג"ץ, אישרו חברי הוועדה את הנוהל - ובשבוע שעבר הפעילו אותו לראשונה. הם דחו את הבקשות להטבות מס על תרומות ומקרקעין לעמותות "יחד רמת השרון" ו"המצפה לישראל", לאחר שקבעו כי הן עוסקות בפעילות מיסיונרית ומשיחית ולכן נמצאות "במחלוקת ציבורית עמוקה".

ההחלטה דרשה שיתוף פעולה בין יו"ר הוועדה גפני ליו"ר האופוזיציה לפיד. "העמותות האלה עושות פעולות מיסיונריות לשם העברת יהודים על דתם, ואנחנו כוועדה מתנגדים לאשר להן הקלות לאור כך", טען גפני. לפיד אמר כי "זו אינה מתקפה על דת אחרת, יש עדיין פחות יהודים לעומת התקופה שקדמה לשואה, וזכותו של העם היהודי להגן על עצמו ועל ילדיו".

עו"ד נעים הזכירה כי משרד המשפטים מתנגד לנוהל, והתנגדה גם להפעלתו במקרה הנוכחי. "הפעילות המיסיונרית בישראל כיום חוקית", אמרה. "בנוהל של רשות המסים, יש בחינה אם העמותה פועלת באופן שאינו עובר על חוקי המדינה - אם מעבירים תשלום לאדם כדי להמיר את דתו, ואם יש פנייה לקטינים כדי להמיר את דתו. וזה מה שבדקנו".

נציגת רשות המסים, אפרת לקס, התייחסה בדיון לפעילות של העמותות עם ילדים. "היו חומרים באתר העמותה (המצפה לישראל) שנגעו לפנייה לילדים ואלה הוסרו. חומרים הנוגעים לפנייה לקטינים חברי העמותה לא מהווה עבירה, אבל חומרים בהם חברי עמותה בני נוער פונים אל קטינים אחרים - הוסרו", אמרה. בסוף הדיון החליטה הוועדה לשלול את הטבות המס משתי העמותות.

"הליך חריג המנוגד לכל הרעיון של חברה פלורליסטית"

"כל המצב שוועדת הכספים, שהיא גוף פוליטי, מאשרת את הטבות המס - זו אנומליה שהמשמעות שלה היא מעורבות פוליטית בקביעת הפטור", אמרה עו"ד דבי גילד-חיו, מנהלת קידום מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח, שאף פנתה לוועדה והתנגדה לנוהל. "כל ההליך הזה הוא חריג ויוצר מעורבות על פי עמדות פוליטיות, שמנוגד לכל הרעיון של שיוויון וחברה אזרחית פלורליסטית. דרך המלך היא שהכנסת קובעת קריטריונים למתן הטבות, והן ניתנות על ידי הרשות המינהלית באופן שוויוני וללא בחינה אידיאולוגית, לכל מי שעומד בהן".

עו"ד גילד-חיו הדגישה כי גם הקריטריונים וגם הרוב שנקבע בנוהל הפנימי של הוועדה בעייתיים, והזהירה כי קבוצות מיעוט מכל סוג עלולות להיפגע מהם. "קריטריונים כמו 'מחלוקת ציבורית עמוקה' ניתנים לפרשנות אידיאולוגית, שכל ח"כ יכול לפרש על פי עמדותיו", אמרה. "בנוסף, הרוב שנקבע לא באמת פותר את הבעיה. זה יותר טוב מכלום, אבל לא באמת מבטיח מניעת אפליה של קבוצות מיעוט פוליטיות שנויות במחלוקת שאין להן רוב גדול בכנסת ברגע נתון. זה יכול להיות להט"ב, ערבים, פלורליזם יהודי, גיוס או אי גיוס, הפלות, או כל קבוצה או נושא אחרים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully