כבר למעלה מחצי שנה שמערכת החינוך מושבתת לסירוגין ועיקר הלמידה נעשה מרחוק. כך, גם בחברות הייטק רבות עברו לעבודה מרוחקת. בעוד שיש יתרונות מסוימים לאפשרות לעבוד מהבית, לשמור על ריחוק חברתי ולמנוע התקהלות ככל שניתן - יש לכך גם לא מעט חסרונות, שבאים לידי ביטו, למשל, בעומס על תשתית האינטרנט שלנו.
כך לדוגמה, בבית בו לומדים בזום וגם עובדים על תשתית אינטרנט רגילה, ספק אם ניתן יהיה לקיים את השיחות בצורה רציפה וללא הפרעות. מדובר במחדל מתמשך שנבע מפריסת הסיבים האופטיים שנתקעה ברגולציה שרק לאחרונה החלה להשתחרר, כלומר: מאוחר מדי. בעוד שבסגר הראשון הוגבלה תעבורת שירותים ואתרים כמו נטפליקס, יוטיוב ואחרים, נראה כי הפעם לא הוחלט על הגבלה דומה. כיצד השפיע משבר הקורונה, ובייחוד הסגר השני, על תפקוד תשתית האינטרנט?
עוד בוואלה!
לדברי עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, מפרוץ משבר הקורונה העולמי, בסוף 2019, התעבורה ברשת בתוך ישראל הכפילה את עצמה. "אנחנו מסתכלים על נתונים פנימיים, זאת אומרת בגדול גלישה של משתמשים ישראלים למשאבים ישראלים. יש עלייה מתחילת המשבר, כלומר מחודש מדצמבר, יש לנו הכפלה של כמות התעבורה שעוברת במחלף (מחלף IIX של איגוד האינטרנט שמודד את התעבורה בתוך ישראל - מ"ל). מסדר גודל של 80 ג'יגה לשנייה בשיא, אנחנו עכשיו על 160 ג'יגה", אמר הכהן.
לדברי הכהן, לא נרשם פער משמעותי בנתוני התעבורה בין שתי תקופות הסגר. "אנחנו לא ראינו הבדל בין הסגר הראשון לסגר השני, זאת אומרת התעבורה הייתה יחסית זהה", הוא אומר. "אנחנו לא מנתחים פנימה, אלא רק בהיקפים של גדלים. זה גידול שקרה בתחילת השנה וכמובן קיבל כיוון עם ההתחלה של המשבר. זה בהחלט. אם נקודת הציון היא סוף שנת 2019, אז היום אנחנו על גידול של 100% בתעבורה".
בכיר בתעשיית תשתיות האינטרנט אומר לסגר הראשון הייתה השפעה רבה יותר על התעבורה מאשר לסגר השני. "הסגר הראשון היה עם אפקט משמעותי יותר מהסגר השני", אומר הבכיר. "אצלי לא הרגישו עומסים חריגים בסגר הראשון, ובטח שלא בסגר השני. למעשה לא הרגשנו כלום מבחינת התעבורה אל מחוץ לישראל".
אולם, להתרחשות אחרת, צידית, הייתה דווקא השפעה משמעותית מאוד על עומס התעבורה בימים האחרונים. "האירוע הכי מכונן שהיה בשלוש שנים האחרונות מבחינת העומס על האינטרנט היה דווקא העדכון ל'פורטנייט' לפני כמה ימים", אומר הבכיר, ומציין שהעומסים הורגשו אצל כל ספקי האינטרנט בישראל, "ללא יוצא מן הכלל". לדבריו, "זה קובץ של 22 ג'יגה שבמקביל מורידים אותו במדינת ישראל מיליון וחצי ילדים, אין לזה דוגמה. אפל עושה את אותו הדבר אבל מדורג, אז זה לא סותם שום רשת", הוסיף.
אולם, למשבר הקורונה היו השפעות נוספות בתחום זה, למשל על פעילות העסקים ברשת. לדברי עו"ד הכהן, המשבר הביא לעלייה רישום כתובות אינטרנט (דומיינים). "זה אומר שהאוכלוסייה הבינה שהמעבר לדיגיטל הוא חשוב ואנשים בעצם הבינו שהם חייבים להיות שם", הוא אומר. "זה מעיד שאנשים הפנימו את המסר שצריך להיות בדיגיטל, ויש עלייה די יפה. בסך הכל רואים יותר פעילות באינטרנט שזה די ברור".
מודל השימוש השתנה
ובכל זאת, יש עדיין קושי לערוך שתי שיחות זום במקביל, וחלק מהבעיה נעוץ בתשתיות האיטיות של בזק, שעוברות על גבי כבלים מנחושת. אולם, הבכיר בתחום התקשורת מדגיש כי הסגר העמיד את התשתיות במצב קיצוני, שקשה להיערך אליו. "אמנם כשהכל יחזור לשגרה עדיין הצריכה באונליין תהיה יותר גבוהה, וחלק מהקורסים יהיו באונליין, אבל זה לא מה שעכשיו. זה לא דוגמה מייצגת, ואף פעם לא תהיה ערוך לזה".
"אין מקום בעולם עם תשתית מושלמת", אומר לנו הבכיר. "לפני עשרים שנה שהמהירות הייתה 50k והעלו ל-100k, אז למשך שנה היה עולם מושלם. הצריכה עדיין לא גירדה את היכולת. אבל אתה רואה מה קורה, נותנים לך 1 ג'יגה אז שנה זה מדהים, ובשנה שאחרי זה ככל שהצריכה עולה, גם האחד גיגה הביתה לא מספיק אז צריך יותר. אבל ברגע שפרסת סיב, זהו, הגעת למקסימום. השלב הבא יהיה רק להחליף ארון תקשורת או מתג, מבחינת התשתית אפשר להציע אפילו 1 טרה".
לדבריו, "ככל שהשימושים מדביקים את הפער הטכנולוגי, אתה 'יוצא מגן העדן' ואז מחליפים את הקופסאות ולשנה-שנתיים זה מפסיק ועוד פעם זה נגמר. האינטרנט גוזר עליך שאף פעם לא תהיה בצורה מתמשכת בגן עדן: זה זמני. יחברו אליך 1 ג'יגה הביתה - אז בשנה-שנתיים הקרובות תיהנה מאוטוסטרדה, אבל עוד שנתיים יבוא שימוש חדש של תלת-מימד או מציאות מדומה, שהצריכה שלו היא פי אלף, אז הצינור שלך ייסתם, ואז יצטרכו להחליף קופסאות".
גם הכהן מצביע על הפער בין הביקוש למה שהתשתית יכולה להציע. "הבעיה הגדולה של מדינת ישראל זה במקטע שבין האזרח המשתמש, לבין ספק הגישה לאינטרנט. כי אז רוב התעבורה בישראל עוברת מעל ה-ADSL של בזק, והוא עם טכנולוגיה מאוד ישנה. אז מי שיש לו סיבים בבית כמובן שאין לו שום בעיה, ובאמת מה שקורה זה שאנשים מוצאים שהם צריכים ללכת לספק תשתית אינטרנט אחר, שזה בעצם סלולר הוטספוט - ובעצם משתמש בתשתית הסלולר כי התשתית הפיזית לא מספיק טובה", הוא אומר.
בתקופת הקורונה, לדבריו, הפער הזה הורגש במיוחד. הכהן אומר כי ישראל הגיעה למשבר הנוכחי "עם תשתית שברובה לא מתאימה לאופי הצריכה ולגידול המשמעותי בצריכה", כמו גם לשינוי במודל הצריכה, שבו, לדבריו, "אתה לא סתם צורך מידע מהאינטרנט - אלא פתאום נהיית יצרן של מידע כי אתה משדר בזום".
ואולם, פריסת הסיבים האופטיים צפויה לאפשר בישראל מהירויות אינטרנט חסרות תקדים. המהלך שמוביל משרד התקשורת אמור לכלול הקמת קרן שתקבע סדרי עדיפויות לפריסה בישראל, שתכריח את החברות השונות להשקיע גם באזורים שבהם הפרישה אינה בהכרח כלכלית. עם זאת, באיגוד האינטרנט מזהירים מפוליטיזציה שתכתים את התהליך.
"משרד התקשורת עם יועז הנדל ולירן אבישר בן חורין מנכ"לית המשרד, מזיזים ודוחפים קדימה", אומר עו"ד הכהן. לדבריו, הם "פותחים את הפקקים והם רואים את המאמצים לפתור פקקים שמנעו את פריסת הסיבים, אבל לא בכל המהלכים האלו אפשר להיות בטוחים שיהיו להם תוצאות חיוביות, ובחלקם יש גם פוטנציאל מסוכן - כמו למשל פוליטיזציה בתחום התשתיות".
הוא קרא להקים מועצה ציבורית שתנהל את הקרן כדי למנוע קבלת החלטות פוליטיות. "יכול להיות שהנדל בא עם כוונות טובות, אבל לא בטוח שהוא יהיה שר התקשורת בעוד זמן מה, ובסוף גם לו יש שיקולים פוליטיים".