העיניים לעימות הבא: כוחו של צה"ל ייבחן בשיתוף הפעולה ביו האוויר ליבשה

זה היה יום חם במיוחד בצפון, במהלך תרגיל "חץ קטלני" של צה"ל השבוע, שדימה מגוון תרחישי לחימה נגד חיזבאללה. סא"ל י', מפקד טייסת "מגע הקסם" שמפעילה מסוקי קרב מסוג אפאצ'י (פתן), בן מושב בערבה, התיישב על כיסא פלסטיק לבן מתחת לשמש הקופחת ונזכר בימיו כטייס צעיר בקיץ 2006, לאחר שנחטף החייל גלעד שליט. באותה עת, כחודש לאחר הסמכתו, הוא יצא לגיחות מבצעיות בשמי רצועת עזה ותקף יעדי טרור, כדי לסייע בתמרון לכוחות היבשה.

כשבועיים וחצי לאחר מכן נחטפו חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, הסירנות בטייסת פעלו והוא רצה לצאת לאחת הגיחות. אחד הטייסים הוותיקים שאל אותו, "תגיד צעיר, טסת בעבר בזירה הצפונית?". כשסא"ל י' גמגם, הבין הטייס הוותיק את התשובה במהירות וסימן לו לחזור אל משרדי הטייסת.

אירוע חטיפת החיילים על ידי חיזבאללה התגלגל והפך למלחמת לבנון השנייה. בזמן שסא"ל י' הביט על המלחמה מהצד, אחיו, לוחם ביחידת עלית ביצע פשיטה כלוחם עם סיירת מטכ"ל ושייטת 13 על העיר צור שבלבנון.

מטוסי ומסוקי הקרב תרמו רבות לתמרון היבשתי במלחמת לבנון השנייה, תוך סיכון עצום, וביצעו הפצצות, פשיטות ואף חילוצים הרואיים תחת אש, כשהבולט שבהם היה פינוי לוחם סיירת מטכ"ל עמנואל מורנו. אך המלחמה הסתיימה בביקורת חריפה מאוד של מפקדי הפלוגות, הגדודים והחטיבות כלפי חיל האוויר. "הסיוע האווירי ליבשה היה מעט מדי ומאוחר מדי", אמר באותם ימים מפקד גדוד חי"ר, שלימים התקדם לעבר שולחן המטה הכללי.

המלחמה חשפה את בעיות השפה בין ה"כחולים" ל"ירוקים", הפערים בתכנון וחוסר ההבנה של התמונה הכוללת בקרב. תרגיל "חץ קטלני" שנערך השבוע, בא לגשר בדיוק על אותם פערים בין חיל האוויר לצבא היבשה. להדק את העוצמה הצה"לית ביום פקודה.

התהום הפעורה בין עוצמת האש שחיל האוויר יכול היה להציע לבין הסיוע שכוחות היבשה ידעו לבקש, באה לידי ביטוי גם בקיץ 2014 במבצע "צוק איתן". אחד הרגעים המכוננים ביחסים שבין כוחות היבשה לחיל האוויר, אירע כשהטלפון של ראש מטה מפקד חיל האוויר דאז עמיקם נורקין צלצל, ומעבר לקו ביקש ממנו מפקד חיל האוויר לבצע תקיפה רחבה במרחב שג'עאיה, כדי לסייע לחטיבת גולני שניהלה קרבות קשים באזור שורץ מנהרות. פעולות הארטילריה לא היו יעילות.

התקפה אווירית רחבה על שג'עאיה דרשה תכנון מטרות מהיר ואומץ פיקודי כדי להוציא לפועל את המשימה. נורקין היה תכליתי. המסר שלו לכלל הגופים בחיל ובמודיעין היה חד, והתוצאה הייתה בהתאם: יותר ממאה מטרות במרחב שג'עאיה הופצצו בפחות מחמש דקות. "מבחינת חיל האוויר הקרב בשג'עאיה הוא נקודת מפנה. במחשבה, בתכנון ובביצוע. למדנו המון וזה מלווה אותנו עד היום, כולל בתרגיל הזה", מספר כיום סא"ל י'. "המדיניות של מפקד חיל האוויר היא להגדיל את האפקטיביות של החיל בקרב היבשה. כמה שיותר".

סא"ל י' מנופף לשלום לאנשי צוות אוויר שהגיעו לשטח לראות כיצד הטייסת שלו נוחתת בשטח הפתוח, מתדלקת ומתחמשת במסגרת התרגיל המטכ"לי. "אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג לעבוד קרוב מאוד לכוחות היבשה, לעסוק לעומק בתכנון המטרות והמשימות, ולהיות מוכנים גם לאירועים כמו בשג'עאיה. מעכשיו לעכשיו", מסביר סא"ל י'. "זה מתחיל בהיכרות אישית עם המפקדים בגדודים ובחטיבות. לכולם היום ברור שתכנון ותיאום מראש מעלה את קצב ואיכות ההתקפה שלנו".

בעודו מדבר מגיחים שני מסוקי קרב מעל לגבעה ומתכוננים לנחיתה בלב השטח, תוך כדי שהם מייצרים ענן אבק. את אחד המסוקים מטיס לא אחר מאשר מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, שביצע נחיתה רכה על האדמה. כמעט מדי שבוע מצטרף נורקין לטייסות החיל וטס, כדי לחוש מקרוב את השינויים בשטח ולהיות קרוב לצוותי האוויר והמערך הטכני.

על כישורי הטיסה שלו אין עוררין. במטה הכללי של צה"ל מספרים כי הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הופתע באחת הטיסות מהמרכז לפיקוד צפון לראות שטייס מסוק ה"ינשוף" הוא האלוף נורקין. איזנקוט, בעל חוש הומור מפותח, פנה אליו ואמר "בוא נראה איך אתה מטיס את המסוק. אני עולה עם כוס קפה למסוק ואם הקפה נשפך…". קצינים שהיו במסוק באותה הטיסה סיפרו שלא נשפכה טיפה לאורך הטיסה. איזנקוט החמיא בסיומה.

חופת המסוק נפתחת ונורקין מסיר את הקסדה. "הוא ביצע עכשיו כמה משימות תקיפה עבור כוחות היבשה במסגרת התרגיל הרב מערכי 'חץ קטלני' והתמרון של אוגדה 162", מסביר מפקד הטייסת, "הוא יבצע תחקיר כמו כל טייס בחיל כדי ללמוד ולהשתפר".

תרגילים מטכ"ליים שכוללים שילוב בין טייסות לכוחות היבשה בשטח, אמורים לשכלל ולהדק את שיתוף הפעולה - ועדיין יש פער במושגים. המ"פ והמג"ד למשל צריכים להבין מהו אזור מוכה טילים שמאיים על מטוסי החיל ומקשה עליהם פעילות במרחב, או לזהות לפני תקיפה היכן כוחות צה"ל ומה מיקום האויב. לשם כך מקיים מפקד חיל האוויר מפגש אוויר-יבשה עם כלל המח"טים, כדי להציג את יכולות חיל האוויר, לקדם שפה משותפת ולהגביר את שיתוף הפעולה.

נורקין מבהיר כי תכנון נכון יכול לסייע בתקיפת יעדים לפני התמרון, בניגוד לתמרון בשג'עאיה שבוצע לאחר התמרון וכלל יעדים בשטח פתוח ובנוי עם טונות של חימוש. "אנחנו פונים לאוגדת 162 ואומרים 'תביאו עוד משימות' - זו הגישה בהתאם למדיניות של החיל", מסביר סא"ל י'. "זה לא קרה במלחמת לבנון השנייה, צריך לזכור שרוב משימות הסיוע ליבשה לא מתוכננות. ברגע שהמג"ד מבין במה אני יכול לסייע לו אני הופך מבחינתו למכפיל כוח", הוסיף. "צריך לזכור שהקרב הוא דינמי, ומלא בשינויים ובהפתעות. מבחינתי מדובר בחטיבה שכוללת 3,000 חיילים ולפני תקיפת סיוע אני צריך לדעת איפה כל אחד נמצא".

מפקד אחר בחיל, גם הוא מפקד טייסת ותיק, מספר כי "כשאתה עובד עם כוח מיוחד שיודע לדייק אותך למטרה עם לייזר זה נוח יותר, אבל כשאתה עובד במסות מול חטיבה, גדוד ופלוגה ללא תכנון מוקדם זה דורש הרבה עבודה ומחשבה".

את השינוי בדפוסי החשיבה והמאמץ לחבר בין חיל האוויר לזרוע היבשה ניתן היה לראות בתרגיל "חץ קטלני" בכל מיני דרכים. כך למשל, בתרגיל הנוכחי הוצגה בפני מפקד חיל האוויר כל תכנית התמרון האוגדתית ותכנית הסיוע האווירית. "נורקין דורש מהטייסות השונות יותר יוזמה כדי ליצור אמון. העשייה הזו סוחפת את כולם, אבל במלחמה נהיה יותר אגרסיביים. מדיניות החימוש תהיה שונה מהשגרה ונקבל יותר חופש פעולה".

אך לא הכול ורוד. טייסי קרב טסים עם טאבלטים של חילות היבשה כדי לסגור מעגלי מודיעין בזמן אמת, אך עדיין יש קשיים, שחלקם נובעים מפערי טכנולוגיה. לא כל רשתות הפיקוד והשליטה של חיל האוויר מחוברות לרשתות היבשה, כי ה"כחולים" הציבו רף מאוד גבוה להגנה, שחייב להיות מיושם על ידי גורמי הטכנולוגיה כדי שהחיבור יושלם.

"אנחנו מנהלים מלחמה בכמה רבדים", מדגיש סא"ל י'. "למשל, תרגלנו טיסה ללא מערכות כי הן נפלו לכאורה, טיסה עם מפה. זה עוד לפני האיומים על מסוקי הקרב שרק הולכים ומתגברים. נכנסים הרבה טילים מסוגים שונים, ומול זה יש לנו הגנות טובות מאוד". לדבריו, גם ענייני התיאום והבקרה בכל מרחב הלחימה הם קריטיים. במבצע צוק איתן חלף מיירט של כיפת ברזל במרחק של 100 מטרים בערך מהמסוק שלו, והותיר שובל לבן.

התחקיר על הגיחה בתרגיל בראשות מפקד חיל האוויר מתחיל, ומשתתפים בו חמישה קצינים, ביניהם מפקד בסיס רמון אל"מ י'. כולם עוטים מסיכות. מפקד טייסת "הצרעה" סא"ל ע' רשם נתונים על התקיפות והיקף החימוש במסוק, במכשיר סלולרי מוצפן ל"בור" בקריה. עד לאחרונה, העברת הנתונים הייתה הרבה יותר מסורבלת. "עמדנו במשימה. שלוש תקיפות", אומר סא"ל ע' ולאחר מכן מציין הערות לאופן הטיסה של מפקד חיל האוויר.

לאחר סיום התחקיר יצא עליו דוח מסודר ברשת, אותו יוכלו כל טייסי חיל האוויר לקרוא. בינתיים מפקד חיל האוויר מתקדם לעבר המפקדה הקדמית של חטיבת הנח"ל, בפיקודו של אל"מ ישראל שומר, שכוחותיו המשולבים עם כוחות שריון תמרנו במסגרת התרגיל לעומק, בשטח המדמה את דרום לבנון למול לוחמי חיזבאללה.

"החיבור שלנו לאוגדה 162 בפיקוד תא"ל סער צור כאן בשטח, לא בטלפון ולא בקשר מרחוק", מספר טייס בדרגת סא"ל מהיחידה לשיתוף פעולה. "טייסת מול ה'קדמיות' (החמ"לים של מפקדות הגיס, האוגדה והחטיבה בשטח, א.ב) זה ממש לא מובן מאליו". הוא מבהיר כי "החיבור של 'משואה' - מערכת שליטה ובקרה לדרגי השטח, הוא שינוי דרמטי וחיובי מבחינת חיל האוויר".

בנוסף לכך, מציין הטייס את מערכת צי"ד 750, שמאפשרת מיצוי הרבה יותר טוב של המודיעין. "נכון שחשוב לתכנן לפני הקרב, אבל יש מודיעין שצף בשטח תוך כדי ואנחנו רוצים למצות אותו". לדבריו, "ביצענו לא מעט גיחות לאספקה של הכוחות ופינוי אווירי משטח אויב של לוחמים באירוע רב נפגעים. תגיד למג"דים 'אר"ן' ותראה איך הם דרוכים כי הם מבינים את המשמעות".

אותו טייס מספר כי בלילה שלפני תחילת התמרון, עלה מודיעין איכותי לגבי השטח שחטיבת הנח"ל צריכה לתמרן אליו. "הצענו לתקוף עשרות מטרות, אבל החטיבה רצתה לרוץ קדימה כדי לעמוד בלוחות הזמנים", הוא מספר. "ראש המטה של הנח"ל, נוחי מנדל, הבין את הפוטנציאל ודיבר עם המח"ט אל"מ ישראל שומר, שביקש אישור ממפקד האוגדה וזה הגיע עד לאישור אלוף פיקוד הצפון".

"בסוף חיל האוויר תקף 50 מטרות ואז בוצע התמרון", מסר. "זה היה אחרת ללא התקיפות הללו. לשם אנחנו רוצים תמיד להגיע. למצות את הכוח האווירי כל הזמן".

טייס בטייסת "הצרעה" סרן ל', תיאר את הימים שקדמו לבואו של מפקד חיל האוויר לשטח. "זה די נדיר מבחינתי שאנחנו עושים תיאום עם כוחות היבשה פנים מול פנים. בדרך כלל זה במייל או בטלפון, כאן זה קורה יחד. וזה עושה את ההבדל כי העשייה הזו יוצרת אמון". הוא מסביר כי "אני צריך שהמג"ד יסמוך עליי, שיהיה לו אמון בכל מה שאני אומר לו שאני באוויר והפוך".

באותם רגעים עוד מסוק המריא לגיחה במסגרת התרגיל. "מה שאתה רואה כאן זה מעולה לנו", מסביר הטייס. "אנחנו קרובים לאזור הלחימה, זה מקצר לנו את לוחות הזמנים בתדלוק, בחימוש, ובעבודה המשותפת שכולה תכנון". הוא מוסיף כי "זה יוצר אווירה של שותפות עם כוחות היבשה. אנחנו חייבים להיות מדויקים. החשש הכי גדול שלי? לפגוע בכוחותינו".

אלוף נורקין מגיע למפקדה הקדמית של חטיבת הנח"ל, אוהל רחב ידיים ומאובק. מחוץ לאוהל מסביר המח"ט בהתלהבות על תרומת התרגיל. "שיתוף הפעולה שלנו עם חיל האוויר הוא קטלני מבחינת האויב. הקטלניות של החטיבה השתפרה ברמת המחלקה, ויותר טילים מסוגים שונים, צלפים, אמצעי ראיית לילה. תוסיף לזה את גדוד 46 של טנקים עם מעיל רוח - זה כוח אדיר". על התקיפה המסיבית שקדמה לתמרון הוא הוסיף, "זה היה מהלך חשוב. אבל שתדע שחלק מהתקיפות בוצעו מהקרקע".

השיחה בין נורקין ואל"מ שומר קצרה וממוקדת. "מה שעוצר אותנו זה הזמן והאויב", אומר מח"ט הנח"ל, כדי להבהיר שלא היו פערי תיאום או בעיות לוגיסטיות. ראש מטה החטיבה אל"מ מנדל מוסיף פרטים על ציר ההתקדמות, קציני חיל האוויר המחישו את התמורות של טייסות מסוקי הקרב לתמרון וסמל ראשון שישב בקצה השולחן התערב והעיר הערות, כדי לדייק את לוחות הזמנים.

כששאלתי מה תפקידו, נאמר כי הוא "נספח חיל האוויר במפקדת הנח"ל". מהר מאוד הבנתי מאין תרבות החוצפה החיובית להתערב בשיחה במעמד אלוף. נורקין דיבר בשפתם של מח"ט הנח"ל ופקודיו, שהתפעלו מהידע ומהניסיון לתת עצות על אופי התמרון היבשתי. מפקד חיל האוויר ציין את מיצוי המודיעין והכוח האווירי והעיר למפקדה על הפעלת מסוקי הקרב. "יכולתם לעשות שימוש טוב יותר במסוקים מהאגפים ותמיד תעשו אבחנה בין המטרות המזדמנות שלכם למטרות מתוכננות. בין השטח בעזה לשטח בלבנון".

השיחה בין נורקין למח"ט קולחת וברורה. בכל זאת, אל"מ שומר היה קצין אג"מ של פיקוד הדרום בשנים האחרונות בהן היה תיאום כמעט יומיומי עם חיל האוויר בכל מה קשור לרצועת עזה. מה שממחיש יותר מכל את ענייני חשיבות השפה בין כוחות האוויר ליבשה והפער הצפוי בין מח"טים ומפקדי גדודים ללא ניסיון משמעותי בהפעלת כוחות אוויר במהלך התמרון.

לפני סיכום המפגש באוהל מציין המח"ט, "אני רוצה להדגיש בפניך האלוף, ולא בציניות, שגדוד שלם של חטיבת הנח"ל הגיע לקריה ליום של השתלמות. דנו בחיבורים האלה. למדנו על העקרונות. איך לתכנן טוב יותר עם חיל האוויר. אנחנו עדיין לומדים אבל באחריות אני אומר לך שלכל מקום שתטיל אותי - אני יודע לתרגם את המשימה גם לחיל האוויר".

לקראת סוף השיחה מעיר נורקין לאחד מקציני המטה של הנח"ל שהוא הבחין לפי התצלום האוויר שהם הציבו את כוח ביום האויב ליד מסעדה. "אחרי שאתה שומע אותם אתה מבין למה צי"ד 750 של היבשה מייעל לנו את העבודה. זה שינוי דרמטי", מסביר מפקד טייסת הצרעה סא"ל ע', "בלחיצת כפתור כולם רואים את אותה מטרה את אותו מודיעין. אנחנו יודעים לתקוף את המטרה מהר יותר".