ועדת הכלכלה של הכנסת נעתרה היום (ראשון) לבקשת משרד התחבורה להאריך את תוקף התיקונים לחוק שירותי התעופה עד 30 בנובמבר, בה יותר לחברות התעופה לספק לנוסעים שטיסתם בוטלה החזר כספי בלבד, ולא פיצוי כפי שדורש החוק. במקביל להארכה, הצהיר יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), כי מסוף נובמבר יידרשו חברות התעופה לשוב ולפעול על פי דרישות החוק, ולהעניק לנוסעים פיצוי כספי בתוך 30 יום, בנוסף להחזר הכספי.
משרד התחבורה ביקש להאריך את תוקף התקנות בתנאים הנוכחיים - פיצוי והחזר מלא בתוך 90 יום - אך הוועדה התעקשה לקיצור הזמן לחודש בלבד מסוף נובמבר.
הרקע לשינויים הוא האישור שהעניקה הוועדה לפני כארבעה חודשים להקל על חברות התעופה בהחזרים הכספיים ללקוחות שטיסתם בוטלה. אז הוחלט שהיבט הפיצויים יוסר מהתקנות, וכי החברות יקבלו הארכה של השבת הכספים מ-30 יום כפי שקבע החוק ל-90 יום.
אל תפספס
השבת כספי הנוסעים - דיווחי חברות התעופה
- ארקיע דיווחה כי היא סיימה את חובותיה בכל הקשור להשבת כספי הנוסעים
- ישראייר השיבה כ-90% מהכספים
- אל על החזירה כ-70% מהסכום
כמו כן, ניתנה לחברות האפשרות להציע לנוסעים שוברי טיסה במקום החזר כספי, וזכות ההלנה לנוסע שטיסתו בוטלה הוגבלה לשני לילות. תוקפם של תיקונים אלו היה במקור עד 24 באוקטובר, אולם לאור התמשכות המשבר וההשפעה שלו על ענף התעופה, ביקש משרד התחבורה להאריך את התקנות.
ההארכה מגיעה למרות הצהרות יו"ר הוועדה כי לא יאפשר דחייה נוספת. מרגי הסביר כי לאור מצב חברות התעופה, הוא הגיע לפשרה עם משרד התחבורה שלפיה יוארכו התקנות - אך פרק הזמן להשבת הכסף ולפיצוי טיסות שיבוטלו בין 24 באוקטובר ועד 30 בנובמבר, לא יהיה 90 יום אלא 30 יום כפי שקובע החוק המקורי.
ארקיע דיווחה כי היא סיימה את חובותיה בכל הקשור להשבת כספי הנוסעים וישראייר השיבה כ-90% מהכספים. לעומתן, חברת אל על שמתמודדת עם קשיים כלכליים וחזרה איטית לפעילות, ואף ממתינה להלוואות בערבות המדינה, עומדת על החזרים בגובה של כ-70%.
נציגת הרשות להגנת הצרכן, אילנה מזרחי, התייחסה להצעת התיקון ואמרה כי ההקלות צריכות להינתן אך ורק לחברות שלא יהיו להן חובות לצרכנים מדצמבר. היו"ר מרגי התייחס לכך בחיוב ואמר כי מדובר ב"חומר למחשבה".
תקנות הרכב הכבד: מעט מדי ומאוחר מדי
בדיון נוסף שהתקיים היום, התייחסה הוועדה לסוגיית הבטיחות ברכב הכבד - נקודה שעליה נמתחה ביקורת רבה על משרד התחבורה בדוח המבקר האחרון. זו הסיבה שבגינה הזדרז המשרד להביא לדיון ולאישור ארבעה תיקונים, שוליים יחסית.
התיקון הראשון עסק בהפיכת התקן לעיגון מטענים להוראה מחייבת. זהו תקן שנכתב ופורסם עוד ב-2015, אולם לא היה מחייב. הפרצה הזו אפשרה לבית המשפט לפטור מעונש נהג שמטען נשמט מהמשאית שלו בתחילת השנה וגרם לתאונה.
תקנה נוספת היא חיוב מובילי מטענים בהשתלמות מקצועית, גם פה כניסת התקנה הייתה רק במרץ 2021 והאכיפה לגביה תיעשה ממרץ 2022. כמו כן, הוחלט על קביעת רישום של שש נקודות חובה ברישיון לנהג שמפר את התיקונים הללו. התיקון הרביעי הוא חובת התקנת נקודות עיגון ייעודיות ברכב מסחרי, גם פה מדובר בתקנות קיימות, וגם פה החיוב בפועל יחל רק בספטמבר 2021.
גבי בן-הרוש, יו"ר מועצת המובילים, בירך על ההחלטה בעניין הרכבים הכבדים. "אנו מברכים את משרד התחבורה על שעמד בהתחייבותו, והכניס את נושא ההכשרות לספר החוקים. על פי דוח מבקר המדינה שפורסם החודש בנושא בטיחות בדרכים של רכב כבד, 20% מהמטענים שאינם אובטחו כראוי נשמטו מהרכב". הוא הוסיף כי "התופעה היא מסכנת חיים, ואני בטוח שהתיקון הנוכחי יסייע לצמצם אותה".