פסיכיאטר מחוזי קבע שהנאשמים לא אחראים למעשיהם. המשטרה מתעלמת

בית המשפט מתח לאחרונה ביקורת חריפה על המשטרה שהתנגדה לזיכוי נאשם שסובל מבעיות נפשיות, וזאת ללא חוות דעת נגדית. אך זהו לא המקרה היחיד, ובסנגוריה הציבורית אומרים כי מדובר בפגיעה ב"מי שנמצאים בשוליים של החברה". המשטרה: פועלים באופן מקצועי וענייני

הוריו של איאד אל-חלאק מגיבים על ההחלטה להאשים את השוטר שירה בו בהמתה (צילום: רוני כנפו)

פ', בשנות ה-20 לחייו, הואשם בחודש אפריל האחרון בתקיפת אמו. על פי כתב האישום שהגישה יחידת התביעות של המשטרה, הוא דקר אותה כמה פעמים וגרם לה לפציעות שטחיות. פ' הודה במעשה, אך טען כי אינו אחראי למעשיו. גם חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי קבעה כי היה במצב פסיכוטי בעת המעשים וכי אינו כשיר לעמוד לדין. אולם, המשטרה חלקה על חוות הדעת וביקשה לחקור את הפסיכיאטר שערך אותה. גם שקיבלה תשובות לשאלותיה, טענה כי חוות דעתו שגויה, וזאת מבלי להציג חוות דעת נגדית.

על פי החוק, אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה "אם בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש - להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה". באופן טבעי, הדרך לקבוע את מצבו הנפשי של אדם בשעת המעשה היא באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית. אלא שמתברר שלעתים התביעה המשטרתית מערערת על חוות הדעת המקצועית של פסיכיאטר מחוזי, מבלי להתבסס על שום מומחה מטעמה.

המשטרה לא הציגה חוות דעת נגדית. ניידת משטרה (צילום: ראובן קסטרו)

כשסנגורים מתנגדים לחוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, הם יכולים לפנות לפסיכיאטר פרטי ולהזמין ממנו חוות דעת נגדית. האפשרות הזו אינה פתוחה בפני התובעים, אולם הנחיית פרקליט המדינה כן משאירה להם מוצא אחר. לפי ההנחיה, במקרים נדירים בהם התביעה והפסיכיאטר המחוזי אינם מגיעים להסכמה, התביעה יכולה לפנות לראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ולבקש לפני ההגעה לבית המשפט חוות דעת נוספת מפסיכיאטר ממשלתי אחר. בפועל, כפי שניתן לראות, זה לא תמיד קורה.

במקרה של פ', הוא זוכה בחודש שעבר בבית משפט השלום בירושלים - בשל חוות הדעת שקבעה כי לא היה אחראי למעשיו. השופט ירון מינטקביץ' אף מתח ביקורת על התנהלות התביעה, אשר סירבה לקבל את חוות הדעת הפסיכיאטרית, מבלי להציג כל חוות דעת נגדית שתצדיק את ההתנגדות.

"בעדותו לפניי המומחה עשה רושם מקצועי, אובייקטיבי ומהימן, הסביר את מסקנותיו באופן ברור ומשכנע וניכר כי פעל על פי מיטב שיקול דעתו המקצועי", כתב השופט. "המאשימה לא הצביעה על כל סתירה או פרכה במסקנותיו של המומחה ולא שמעתי כל נימוק למה לא לקבל את חוות דעתו במלואה. המאשימה אף לא טרחה להציג חוות דעת נגדית מטעמה על מנת לסתור את מסקנותיו… הוכח לפניי באופן ברור שהנאשם לא היה אחראי למעשיו בעת האירוע, ועל כן זוכה מאשמה".

ביקורת חריפה על התנהלות התביעה. בית משפט השלום בירושלים (צילום: עומר מירון)

בנוסף, בית המשפט חייב את יחידת התביעות לשלם 2,000 שקלים בגין הוצאות לאוצר המדינה "כדי לבטא את מורת הרוח מהתנהלותה של המאשימה". לדברי השופט מינטקביץ', "אין מנוס מהמסקנה שהתעקשותה של המאשימה לחקור את המומחה הייתה מיותרת, וגרמה לבזבוז זמנם של המומחה ושל בית המשפט, תוך הטרחת כלל הגורמים, בכלל זה נאשם שמצוי באשפוז בכפייה, והובא לדיון על ידי שב"ס".

עוד הוסיף בהחלטתו כי "לא ניתן לקבל את גישת המאשימה, כי אינה מסכימה לחוות דעתו של מומחה מקצועי ואובייקטיבי שמונה על ידי הפסיכיאטר המחוזי (או כל גורם רשמי אחר) ועומדת על כך שייחקר נגדית על חוות דעתו, כשאינה יכולה להצביע על כל פגם ממשי שנפל בחוות דעתו ואין בידה חוות דעת נגדית".

לעתים, התעקשותה של המדינה להתנגד לחוות הדעת מביאה להתארכות של ההליכים במשך חודשים ארוכים. כך קורה בתיק שמתנהל בימים אלה בבית משפט השלום בירושלים. באותו התיק, הנאשם ח', בן 35 מאזור השרון, מואשם בתקיפה, כמו גם בתקיפת שוטר. הפסיכיאטר המחוזי קבע כי לא היה אחראי למעשיו בעת האירוע, וכן כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין, אך המדינה מתעקשת להמשיך לנהל את התיק. בינתיים, ח' עצור כבר כחודשיים וחצי.

המשטרה מתעקשת להמשיך לנהל תיקים - והנאשמים נשארים במעצר. כלא סהרונים (צילום: דוברות שב"ס)

התביעה המשטרתית אמנם קיבלה את הטענה כי ח' אינו כשיר לעמוד לדין, אך דחתה את הקביעה כי אינו אחראי למעשיו. מדובר בהבדל מהותי: קבלת הקביעה כי הנאשם לא היה אחראי למעשיו בעת האירוע תוביל לזיכויו, בעוד קבלת הקביעה שהוא אינו כשיר לעמוד לדין תוביל להפסקת ההליך, ולא לזיכוי מלא. בשל כך, סנגורו של ח', עו"ד דותן דניאלי מהסנגוריה הציבורית, סירב להסכים לקביעה כי ח' רק אינו כשיר לעמוד לדין.

בעקבות זאת, ההליך נמשך, וב-13 באוגוסט קבעה השופטת דורית פיינשטיין כי ח' יישאר במעצר עד תום ההליכים במסגרת אשפוז פסיכיאטרי. במשך כחודשיים הוא היה עצור במחלקה בבית סוהר לפגועי נפש (מג"ן) ולאחר פניות חוזרות של סנגורו הוא הועבר לפני כשבוע לבית החולים הפסיכיאטרי גבעת שאול, שם הוא מאושפז בתנאי מעצר. דיון נוסף, שאליו יזומן הפסיכיאטר לעדות, נקבע לחודש ינואר.

"לצערי הרב התביעה מנצלת לרעה את כוחה בהליך זה, דבר שגרם להותרתו תקופה ארוכה במעצר בתנאי אשפוז בתוך כותלי הכלא, בתנאי מעצר קשים לאין שיעור מאשר אשפוזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי אזרחי שם היה מקבל טיפול מיטבי", אמר עורך דינו דניאלי והוסיף כי "בתיק זה מתגלה התעקשות בלתי מובנת מצד המדינה, הגם שהתביעה הסכימה זה מכבר להפסקת הליכים בעניינו. לא ייתכן, שהתביעה תבקש לנהל משפט סרק מבלי להביא שום חוות דעת נגדית ומבלי להגיש שאלות הבהרה מטעמה לפסיכיאטר המחוזי והכול תוך הפרת הנחיית פרקליט המדינה בעניין. הביקורת המושמעת מבתי המשפט אינה מופנמת והיחיד שנפגע הינו הנאשם חולה הנפש, שעומד על זכותו הבסיסית, כי ייקבע שהוא אינו אחראי למעשיו".

חקירה נגדית ללא חוות דעת

מקרה נוסף התנהל לפני כשנה בבית משפט השלום באר שבע. י', בן 60 מהדרום, הואשם במאי 2019 בתקיפת סתם, איומים והחזקת סכין. כחודש לאחר הגשת כתב האישום נקבע בחוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי כי י' "אמנם אינו מוכר לשירות הפסיכיאטרי ממקרי עבר אולם בעת ביצוע העבירה היה שרוי במצב פסיכוטי, שלא על רקע שימוש בסמים. לדעת הפסיכיאטר המחוזי, קיים קשר סיבתי ברור בין הפסיכוזה לבין העבירה בשל מחשבות שווא של רדיפה כלפי המתלונן, ועל כן היה הנאשם חסר יכולת של ממש להבין את הפסול במעשה ולהימנע מעשיית המעשה והוא לא היה אחראי למעשיו".

התביעה המשטרתית דרשה לדעת מאיזו מחלת נפש בדיוק סבל י', וטענה כי לא ניתן לשלול אפשרות לפסיכוזה בשל שימוש בסמים. זאת, אף שהפסיכיאטר המחוזי חזר והבהיר כי "לא סביר כי הפסיכוזה על רקע שימוש בסמים כיוון שמשכה לפחות חודש ושתי בדיקות פסיכיאטריות בטווח של שבועיים לא הראו שינוי במצבו".

בית משפט השלום בבאר שבע (צילום: שי מכלוף)

הפסיכיאטר המחוזי הגיע להעיד בתיק ולהשיב לשאלות התביעה, שדבקה בטענותיה, בעוד הסנגור עו"ד יחיא סעאדה ביקש לסיים את ההליך בזיכוי. לבסוף, באוקטובר אשתקד הוסכם כי י' יודה שעשה את המעשים כשהיה במצב פסיכוטי. ההכרעה לגבי הגורם למצבו נותרה ללא מענה, אך בית המשפט קבע כי אין צורך להכריע בה זו וזיכה אותו. "אני קובע כי הנאשם ביצע את המעשים המתוארים בכתב האישום וכיוון שביצע אותם כשהיה תחת מחלה שפגעה בנפשו וקיים קשר סיבתי ברור בין אותה מחלה למעשים, הרי שקמה לנאשם ההגנה של אי שפיות הדעת, ועל כן אני מזכה אותו מהעבירות שיוחסו לו", כתב השופט איתי ברסלר-גונן. הוא הורה על אשפוז כפוי של י', והוסיף: "הצורך שחשה המאשימה לדייק את האבחון עד דק באשר למקור הפסיכוזה או הלקות השכלית, אינו מצדיק ואינו דרוש לשלב זה של ההליך".

עו"ד ערן צלניקר, סנגור שהיה בעברו תובע משטרתי, מסביר כי מצב בו התובע מתעקש שהפסיכיאטר יעבור חקירה נגדית על ידי התביעה, מבלי שהתבקשה חוות דעת אחרת, הוא חריג. "זו סיטואציה מוזרה. גורם מטעם המדינה נותן חוות דעת לגורם אחר מטעם המדינה, והוא אמור לקבל את המסקנה שלו, אלא אם כן חוות הדעת לא מספיק ברורה. במקרה כזה צריך לבקש הבהרות - אבל לא הולכים ישר לחקור אותו בחקירה נגדית".

"על החברה לשאוף לטפל בחולי הנפש"

התובע, או אפילו ראש יחידת התביעות, הוא לא פסיכיאטר. על בסיס מה הוא יכול להתנגד לחוות הדעת?

"חזקה על תובע כשהוא מקבל חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי שהוא מתייעץ עם מנוסים ממנו, ולעתים יש רפרנט שהנושא הפסיכיאטרי מצוי בתחום המומחיות או הניסיון שלו. ולכן אני יודע שהתובע שמנהל את התיק הספציפי לא מקבל את ההחלטה לבד. אם התובע לא מתייעץ עם פסיכיאטר מומחה, הוא לא יכול לקבוע שמסקנות הפסיכיאטר המחוזי שגויות או לא מדויקות".

עו"ד דניאלי, שייצג מטעם הסנגוריה הציבורית גם את פ' אמר כי "מצופה היה כי גורמי התביעה יפיקו את הלקחים הנדרשים בטיפול בעניינם של חולי הנפש. ההליך הפלילי בכלל והליך המעצר בפרט גורם לפגיעה קשה בזכויות יסוד של אנשים וטומן בחובו, לעיתים, פגיעה שנחרטת בנפשם של רבים למשך שנים רבות. הדברים נכונים ביתר שאת בעניינם של חולי הנפש. מדובר באוכלוסייה מוחלשת אשר השימוש בהליך המעצר בעניינה צריך להיעשות ברגישות, במידתיות ובאנושיות וזאת נוכח הסמכויות הניתנות בעניינם לרבות כפיית טיפול שימוש באמצעי ריסון וכיו"ב".

לדבריו, "השימוש התדיר שנעשה במעצר במסגרת הליכי החקירה והמשפט, בעניינם של חולי הנפש, הינו מיותר ופוגעני במיוחד כלפי מי שנמצאים בשוליים של החברה הישראלית. על חברה מתוקנת לשאוף לטפל בחולה הנפש ולא לכלוא אותו ולפגוע בו ובמשפחתו מעבר לנדרש. על הרשויות להפנים כי שימוש במסלול הפלילי בעניינו של חולה הנפש, ממילא טומן בחובו פגיעות קשות במצבו הנפשי ובאפשרויות שיקומו ועל כן יש לנקוט בהליך הפלילי בתנאי מעצר במשורה ובמקרים הנדרשים בלבד".

עוד בוואלה! NEWS

הסנגוריה הציבורית לעליון: לאפשר לראש המכון לרפואה משפטית להעיד מטעם זדורוב

לכתבה המלאה

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "התביעה פועלת באופן מקצועי וענייני כשלנגד עיניה עומד כל העת האינטרס הציבורי, המחייב לוודא כי מתקיימים מכלול התנאים הנדרשים לצורך חלות הסייג הנפשי בחוק, בפרט כשהוא טומן בחובו השלכות משמעותיות (זיכוי, טיפול וכיו"ב). האינטרס הציבורי מחייב גם מתן טיפול הולם לנאשם בהתאם למצבו, תוך הגנה על החברה מפני אלו שעלולים לפגוע בגופם, נפשם או רכושם של חפים מפשע".

עוד אמרו כי "מטעמי צנעת הפרט לא נפרט אודות המקרים שהוזכרו, אחד מהם עודנו מתנהל בבית המשפט בימים אלו, אולם נזכיר כי בחלקם מדובר באישומים בגין אירועי אלימות חמורים שבוצעו כנגד קורבנות עבירה תמימים. התביעה תמשיך לבצע את תפקידה וחובתה המקצועית תוך ראיית האינטרס הציבורי, הגנה על הציבור ובפרט קורבנות העבירה וחתירה לטיפול הולם וראוי לנאשמים בהליך הפלילי, הכול בהתאם לחוק ולפסיקת בית המשפט".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully