סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, מת היום (שלישי) כתוצאה מסיבוך של נגיף הקורונה בו נדבק. עריקאת אושפז בבית החולים הדסה עין כרם, אליו הובא בשל הידרדרות במצבו הרפואי, ובעקבות בקשה שהוגשה לישראל מצד הרשות הפלסטינית. הוא פונה באמבולנס ישראלי מביתו שביריחו לצורך קבלת טיפול רפואי מהיר. מוקדם יותר היום הידרדר מצבו פעם נוספת בשל קושי נשימתי, והוא הורדם והונשם.
מבית החולים הדסה נמסר כי במהלך תקופת אשפוזו, עריקאת זכה לטיפול אינטנסיבי שכלל חיבור למכונת לב ריאות - אקמו, וטיפולים תרופתיים על ידי מומחי בית החולים. "לצערינו, מצבו לא השתפר ונותר קריטי, ובשל אי ספיקה רב מערכתית הוא הלך לעולמו. צוות הדסה משתתף בצער משפחתו, ידידיו והעם הפלסטיני".
אל תפספס
יו"ר יוזמת ז'נבה, יוסי ביילין, שעבד בצמידות מול עריקאת במסגרת המגעים שניהלה ישראל מול הרשות, ספד לו. "סאיב האמין בשיח, מעולם לא היה מעורב באלימות, ושאף להקים את מדינתו לצד מדינת ישראל, ברוח יוזמת ז'נבה", אמר. "את ילדיו חינך לשלום והקפיד לשלוח אותם למחנות קיץ עם ילדים ישראלים. לא תמיד היה קל לשמוע את עמדותיו אבל תמיד היה קשוב לשמוע דעות אחרות".
גם ח"כ אחמד טיבי, שהיה בעברו יועץ של יו"ר הרשות לשעבר יאסר ערפאת, ועבד בצמידות עם עריקאת, הביע כאב על הבכיר מהרשות. "לכתו של החבר המנהיג סאיב עריקאת", כתב בערבית בחשבון הפייסבוק שלו. "חי ומת כשהוא משתוקק למולדת, לגן העדן יא אבו עלי, שאלוהים ירחם עליו".
הבכיר הפלסטיני, שהיה מהפנים הבולטות של הדיפלומטיה הפלסטינית בעשרות השנים האחרונות, עבר ב-2017 השתלת ריאה בשל מחלת ריאות, ולכן היה בקבוצת סיכון עם הידבקותו בנגיף הקורונה. הוא היה אחד מאדריכלי הסכמי אוסלו ומיועציהם הבכירים של יו"ר הרשות אבו מאזן ושל קודמו יאסר ערפאת.
עריקאת השתתף עוד בוועידת מדריד ב-1991, תחילת המשא ומתן הפומבי עם ישראל, והמשיך להיות חלק מהשיחות לאורך השנים מול הנהגות שונות בירושלים ובוושינגטון, כולל בפסגת קמפ דייוויד בשנת 2000 ועד סבב השיחות האחרון תחת ממשל אובמה שהתפוצץ ב-2014.
הוא נולד באבו דיס ב-1955, כשעוד הייתה תחת שלטון ירדני, שישי מבין שבעה ילדים. בגיל 17 הוא החל ללמוד מדעי המדינה באוניברסיטת סן פרנסיסקו והשלים תואר דוקטור בלימודי שלום באוניברסיטת ברדפורד בבריטניה. עריקאת זכה לאזרחות אמריקנית ובהמשך הפך למרצה באוניברסיטת א-נג'אח שבאזור שכם, ואף עבד כעיתונאי בעיתון אל-קודס במשך 12 שנה.
בשנים האחרונות, עם הקיפאון במשא ומתן מול ישראל והפלסטינים, הוא הרבה לדבר על הסכנה שבקריסת חזון שתי המדינות. הוא התבטא בתקיפות נגד הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות הערביות ובחריין עם ישראל, וכינה זאת "סכין בגב" הפלסטינים.
בעוד שבשמאל בישראל ראו בו שותף לתהליך השלום, בימין האשימו אותו בהסתה ובתמיכה בטרור.
"כמה אירוניה וצביעות יש בעובדה שעריקאת, בכיר בפתח, מוכן לקבל טיפול בבית חולים ישראלי אחרי שהוא ותנועתו תומכים ב BDS-ומפיצים עלילה שישראל הדביקה פלסטינים בקורונה בכוונה", צייץ שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן אחרי הידיעה על אשפוזו של עריקאת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. "צביעות פלסטינית במיטבה מול קדושת החיים הישראלית".
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הכריז על שלושה ימי אבל. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמוד אשתייה, ספד אף הוא לעריקאת וכינה אותו "שהיד פלסטין". "הוא הקדיש את חייו להגנה על עמו", אמר. "מותו הוא אובדן גדול לפלסטינים. אנו חשים עצב עמוק, בצל התנאים הקשים בהם מצויה הסוגייה הפלסטינית בימים אלה".
הנהגת חמאס ביקשה לשלוח תנחומים לאנשי פתח על מותו של עריקאת, וראש הלשכה המדינית אסמאעיל התקשר לאבו מאזן כדי להביע את צערו. במקביל, במשרד החוץ במצרים אמרו כי "הפלסטינים איבדו לוחם בלתי מעורער, שהקדיש את חייו ללוחמה דיפלומטית ולמשא ומתן. הוא וחתר ללא הרף להשבת זכויות העם הפלסטיני למרות כל המכשולים". גם עבדאללה מלך ירדן ושר החוץ של קטאר, מוחמד אל-ת'אני, שוחחו עם יו"ר הרשות הפלסטינית.
"העדיף את השלום על האלימות"
עם ההודעה על מותו של עריקאת, שר הכלכלה עמיר פרץ ביקש לשלוח תנחומים למשפחתו ולעם הפלסטיני. "הוא ייזכר כאיש שהאמין בתהליך וליווה את המו"מ עם ישראל במשך שנים רבות, והעדיף את השלום על האלימות".
יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, מסר אף הוא את תנחומיו. "עריקאת - מדינאי, איש שלום וממובילי המשא ומתן עם ישראל עוד מוועידת מדריד, כשהיה צעיר מאוד. ד"ר עריקאת תמיד העדיף את דרך ההידברות על פני האלימות והפך את חזון שתי המדינות לפרוייקט חייו. זכיתי להכיר אותו במשך שנים. התווכחנו רבות אבל למרות תסכולו מהמצב הוא מעולם לא זנח את דבקותו בפתרון שתי המדינות, ישראל ופלסטין".
בשלום עכשיו אמרו היום כי "מותו של סאיב עריקאת הוא יום עצוב לכל תומכי השלום בישראל וברשות הפלסטינית. עריקאת, 'איש השלום', היה חלק מכל תהליך בין ישראל והרשות ונלחם לבנות אמון אמיתי בין ישראלים ופלסטינים עד יומו האחרון. נזכור את מסירותו לחזון השלום ופתרון שתי המדינות. כל עוד אנשים כמו עריקאת מושיטים אלינו את ידם לשלום, זוהי חובתנו להמשיך לפעול לחזרה לשולחן המשא ומתן".