הוועדה לבחינת התאבדות הרופאים בסורוקה: אין קשר לעבודתם בביה"ח

הוועדה הציבורית בדקה את ארבעת מקרי האובדנות שאירעו בשנתיים האחרונות ומצאה כי אין קשר בין נסיבות האירועים לאופי עבודת הרופאים במוסד הרפואי. "כל אחד מהרופאים התאבד על רקע שונה", נמסר. ביה"ח: "מפעילים תכנית להעלאת מודעות לדיכאון"

עריכה: שאול אדם

ממסקנות הוועדה הציבורית לבחינת אירועי האובדנות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שהוקמה בעקבות ארבעה מקרי התאבדויות של רופאים במוסד בתוך שנה וחצי, עולה כי אין קשר בין האירועים עצמם לאופי עבודתם של הרופאים בבית החולים.

הוועדה הוקמה בינואר האחרון בהוראת שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, ומנכ"ל משרד הבריאות הקודם משה בר סימן טוב, בשיתוף עם שירותי בריאות כללית. זאת, לשם בחינת האירועים וגיבוש המלצות להמשך הפעילות בנושאים של מצוקה נפשית בקרב אנשי סגל בית החולים והדרכים לצמצומה. תוצאות ומסקנות הוועדה הוצגו למנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי, פרופ' חזי לוי, ולמנכ"ל כללית, אהוד דודסון.

ההתאבדות האחרונה בבית החולים בבאר שבע הייתה של רופא מתמחה והתרחשה בינואר האחרון. קדמו לה התאבדויותיהם של מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית בבית חולים, ד"ר אלכס ברזובסקי, רופא גרעיני, ד"ר מרק פרייסקל ומנהל מחלקת טיפול נמרץ לב, ד"ר אבי שמעוני.

"אין למצוא בהתנהלות המרכז הרפואי גורם ישיר או זרז למעשים האובדניים". סורוקה (צילום: ראובן קסטרו)

"הוועדה לא מצאה כי קיים קשר בין האובדנות לבין נסיבות העבודה במרכז הרפואי סורוקה", נכתב בדוח מסקנות הוועדה. "התרשמנו מן הליווי התומך, מן המעורבות ומן הגיבוי להם זכו - וזוכים - הרופאים במרכז הרפואי סורוקה".

עוד נכתב כי לא נמצא חוט מקשר בין ארבעת מקרי ההתאבדות עצמם, ולבית החולים לא הייתה השפעה ישירה עליהם. "לעמדתה של הוועדה, כל אחד מן הרופאים התאבד על רקע שונה ולנוכח נסיבות המיוחדות לו, וכי אין למצוא בהתנהלות המרכז הרפואי כלפי מי מהם גורם ישיר או זרז למעשים האובדניים", עולה מהדוח.

הוועדה ציינה לטובה את התכנית להתערבות ומניעה שיזם בית החולים סורוקה, המספקת רשת תמיכה לרופאיה, וקראה לכל בתי החולים בארץ לאמץ אותה ולהחיל אותה כמדיניות. "בית החולים סורוקה אינו הסיפור. הצטברות אומללה של מקרי התאבדות, שלא הותירו מקום לספק כי אכן מדובר בהתאבדות הפנתה את הזרקור אליו. משמיקדנו בו את מבטנו, מצאנו גילויי אנושיות מרגשים, מסירות רבה והתגייסות ראויה למען גיבושה של תכנית התערבות ומניעה - שאת עקרונותיה יש לאמץ ובמהירות בכלל בתי החולים בארץ".

ד"ר אבי שמעוני, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב ששם קץ לחייו ב-2018 (צילום: דוברות סורוקה)

בנוסף, הדגישה הוועדה את הצורך בתכנית שכזו דווקא בתקופת הקורונה, בה מערכת הבריאות והרופאים בה עמוסים. "מגיפת הקורונה, שלמרבה הצער עמנו וסופה אינו נראה לעין, מדגימה הן את החיוניות שבהטמעה מידית של תכניות התערבות בבתי החולים כולם, והן את הצורך המידי בשיפור מצבה של מערכת הבריאות בכלל ובמחוז הדרום בפרט", נכתב.

בחודשים האחרונים קיימה הוועדה שבע ישיבות, במהלכן שמעה 28 דוברים בהם מנהלים ורופאים שונים, בעבר ובהווה, במרכז הרפואי סורוקה, גורמים בהנהלת משרד הבריאות ובהנהלת שירותי בריאות כללית, נציגי הר"י וועד הרופאים המקומי, ראשי רשויות בדרום הארץ וכן נציגי משפחות הרופאים המתאבדים. בנוסף, קיבלה לידה הוועדה מסמכים שונים שסייעו לה בגיבוש מסקנותיה.

עוד בוואלה! NEWS

בעקבות מקרי האובדנות: ליצמן הורה להקים ועדה לבחינת ההתאבדויות בסורוקה

לכתבה המלאה

בית החולים התייחס להמלצות הוועדה, ואמר כי "המרכז הרפואי ממשיך לכאוב את מותם הטראגי של רופאיו. הנהלת המרכז הרפואי שיתפה פעולה באופן מלא עם עבודת הוועדה, שהתרשמה לחיוב מתכנית ההתערבות והתמיכה בצוותים שגובשה בסורוקה".

במרכז הרפואי הוסיפו: "במסגרת התכנית הופעלו ומופעלים תהליכים פנימיים רבים, שמטרתם העלאת המודעות ואיתור דיכאון שעלול להוביל לאובדנות. אנו נמשיך להטמיע ולהתאים את התכנית, במיוחד בתקופה מאתגרת ומאומצת של התמודדות הצוותים עם נגיף הקורונה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully