נתניהו בקבינט הקורונה: לא תהיה הקלה או החמרה בסגר עד ליום שני

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב (שני) בישיבת קבינט הקורונה כי לאור חוסר הבהירות במגמות התחלואה, הדיונים על הקלות בסגר בשלב זה חסרי תוחלת. נתניהו הדגיש את הצורך לפעול על סמך הנתונים, והוסיף כי הוא "חושב שלמדנו שכדאי לעבוד בצורה מאוד מדודה ומסודרת". לדבריו, מגמות התחלואה יתבהרו אחרי יום ראשון ולכן הוא לא מתכוון להביא להקלה או החמרה בסגר עד ליום שני. "עוד לא צריך לפתוח עכשיו בתי עסק", ציין.

בסיום הישיבה הוחלט להאריך את כלל תקנות הסגר עד 14 באוקטובר, ובמקביל הצוות הבין-משרדי שגיבש את ההצעה למדדי היציאה מהסגר ימשיך בעבודתו ויציג תכנית מפורטת לכל שלב. כמו כן, צוות מקצועי מטעם המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה ייבחנו את ייעול האכיפה והחמרתה. עוד הוחלט כי שר הבריאות יגבש מענה לאפשר ביקורים לקשישים החיים בגפם ויימשכו המאמצים בעניין ערכות הבדיקה המהירות וההצטיידות בחיסון. קבינט הקורונה יתכנס לישיבה נוספת בשבוע הבא.

• המתנה של שבועיים לפחות בין סבבי הקלות ובכפוף לעמידה במדדי תחלואה
• עצירת ההקלות במקרה של החמרה בתחלואה
• הטלת הגבלות חריפות יותר באזורים בהם יש תחלואה חריפה יותר

שר האוצר ישראל כץ התווכח עם שר הבריאות יולי אדלשטיין במהלך הישיבה. אדלשטיין אמר כי צריך להמשיך בסגר ולא להתחיל בביצוע הקלות במשק, בעוד כץ טען כי יש לאפשר את פתיחת המשק והעסקים הקטנים מיד לאחר החג כדי למנוע פגיעה קשה במשק. לדברי שר האוצר, משרד הבריאות חייב להבחין בין מקומות העבודה, שלפי כל הנתונים אינם מהווים מוקד הדבקה וחיוניים לפעילות המשק, לבין מוקדי הפרות המוניות של יחידים וקהילות, ששם חייבת להתבצע אכיפה קפדנית שאינה מתבצעת כיום.

גם מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר-אייל הבהירה בדיון כי משרדה סבור שיש לפתוח מחדש עסקים שאין בהם קבלת קהל בשבוע הבא מיד אחרי שמחת תורה. נתניהו דחה את הצעתה ואמר: "אני לא אדון אחרי שישה ימים של סגר אם לשנות או לא לשנות. לא יהיו שינויים היום".

ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו אמר בישיבת הקבינט כי יש להגביר אכיפה על עסקים ולהגדיל את הקנסות. לדבריו, יש עסקים שמוכנים לשלם קנס ובלבד שהעסק יפעל. הוא הוסיף כי כדי שהאכיפה של אירועים רבי משתתפים כמו חתונות תהיה יעילה צריך קנסות הרתעתיים גדולים בהרבה, והציע כי הם יעמדו על 50 אלף שקלים.

בישיבה דנו השרים במדדים ובעקרונות לפיהם ייקבע אם ניתן לבצע הקלות בסגר המתוכנן להימשך עד 14 באוקטובר, אך לא התקבלה היום החלטה בנושא. משרד הבריאות המליץ לקבינט כי העקרונות והמדדים ליציאה מהסגר יכללו המתנה של שבועיים לפחות בין סבבי הקלות בסגר ובכפוף לעמידה במדדי תחלואה ולא על פי תאריכים קבועים מראש, עצירת ההקלות במקרה של החמרה בתחלואה והטלת הגבלות חריפות יותר באזורים בהם יש תחלואה חריפה יותר.

ראש צוות המומחים המייעץ למשרד ראש הממשלה, פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, אמר כי אסור לשקול שום הקלות בסגר בשלב הנוכחי וזאת לאור הנתונים הלא ברורים. הוא ציין כי יש להציב יעדים ברורים של ירידה מובהקת בתחלואה לפני ששוקלים הקלות, "אחרת נחזור שוב למצב של סגר". וקסמן הבהיר כי "כשנרד ל-2,000 חולים מאומתים ותהיה ירידה מובהקת אז נוכל לשקול הקלות. במאי כבר עשינו שגיאה, אם נעשה את אותה שגיאה שוב אז נחזור שוב לסגר".

• מגבלת יציאה של עד קילומטר ממקום המגורים
• איסור שהייה בביתו של אדם אחר
• לא יתקיימו הפגנות בזמן הסגר הכללי אלא בקבוצות של 20 איש
• המפגינים לא יורשו להתרחק יותר מק"מ מכתובת ביתם
• יאסר אירוח בסוכה בזמן החג
• איסור שהייה בחופי הים, למעט לצורך פעילות ספורט (כולל שחייה)
• השבתת כלל מקומות העבודה, כולל שווקים, למעט עסקים חיוניים
• מגבלת התקהלות של עד 20 איש בשטח פתוח ו-10 במבנה סגור
• הפגנות ותפילות עד 20 משתתפים בשטח פתוח, במרחק ק"מ מהבתים
• הגבלת מספר הנוסעים ברכב עד 3 בני אדם, לא כולל אנשים שגרים יחד
• התחבורה הציבורית תפעל במתכונת מצומצמת

היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת ופרופ' גמזו אמרו כי יש ירידה במספר החולים המאומתים אך גם יש ירידה במספר הבדיקות - במיוחד בציבור החרדי. לדברי גמזו, החרדים מהווים 16% מהאוכלוסייה, אך 40% מהחולים המאומתים.

לפי הנתונים שהציג בן שבת, חלה ירידה גם באחוז המאומתים מכלל הבדיקות - מ-15% לפני כשבוע ל-11% כיום. בנוסף חלה גם התמתנות במספר החולים הקשים.

במהלך הישיבה התחדש הוויכוח על ההפגנות. שרת התחבורה מירי רגב אמרה כי "צריך לעשות סוף להשתוללות של האנרכיסטים האלו". השרה לשוויון חברתי מירב כהן השיבה לה: "למה לקרוא להם אנרכיסטים? למה לייצר שנאת חינם כזו? למה להסית נגדם?". שר המשפטים אבי ניסנקורן הצטרף לדיון ואמר כי "אני לא מבין את ההתנהלות הזו... איך כל דיון הופך לדיון על הפגנות? ההשמצה של האוכלוסייה הזו זה דבר שלא יעשה".

רגב שאלה את ממלא מקום מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן בכמה מוקדים נערכו הפגנות וכמה אנשים השתתפו. ממלא מקום המפכ"ל השיב: 350 אתרים וכ-16 אלף משתתפים. במצגת של המשטרה שהוצגה לשרים נכתב כי היו 18 אלף משתתפים.

שר הביטחון בני גנץ אמר בתגובה לדבריה של רגב כי "יש לנו משבר גדול. אני מרגיש שהחברה שלנו קרובה להיקרע. עוד יישפך פה דם. אני מציע לנו כמנהיגים לא להטיח דברים, אלא לדעת לכבד כל אחד". לדבריו, "המשטרה באמת עושה עבודה מאוד מורכבת מול 350 הפגנות בלילה. בסוף אי אפשר למדוד הכול במטר, יש היגיון בריא. אנחנו כמנהיגים צריכים לצאת נגד אלימות. אני לא מוכן לקבל שאישה בת 57 תחטוף אגרוף, ולא שמפגינים יוכו, ולא שיתקפו שוטרים. אנחנו נמצאים במקום מאוד מסוכן. אם יישפך פה דם - מה נגיד לציבור?".

"אנחנו כגורמים פוליטיים לא יכולים לעסוק בנושא ההפגנות וחובתנו לאשר אותן. כרגע יש מתווה, וברגע שייגמר הסגר הכולל נחזור למתווה ההפגנות שקבעו גורמי המקצוע בלי התערבות פוליטית", הוסיף גנץ.

ההפגנות הוגבלו בשבוע שעבר ל-20 משתתפים במרחק של עד קילומטר מהבית למשך תקופת הסגר. מ"מ מפכ"ל המשטרה אמר בקבינט הקורונה כי "יותר קשה לאכוף את ההפגנות כעת כיוון שהמפגינים מתפרסים על שטחים גדולים יותר".

בעקבות העימותים האחרונים בין שוטרים למפגינים חרדים וההפרות בחברה החרדית הוסיף: "יש ריכוזים של אוכלוסיות עם חוסר משמעת, חד וחלק. בשבת יש מאות אירועי מחאות וגם אירועי שמחת תורה, ויש צפי לחיכוכים לא פשוטים עם המשטרה כדי לאכוף את ההנחיות".

משרד הבריאות המליץ לקבינט הקורונה לבצע הערכת מצב ב-12 באוקטובר ולקבל החלטות בעניין המשך הסגר בהתאם לנתוני התחלואה. לפי המלצת המשרד, אם מקדם ההדבקה יהיה קטן מ-0.8 (כלומר, שחולה קורונה ידביק פחות מאדם אחד שבא איתו במגע) ומספר החולים המאומתים היומי יעמוד על 2,000 ומטה - ניתן יהיה להתקדם לשלב הראשון של פתיחת המשק מחדש.

אם מקדם ההדבקה יהיה גבוה מ-0.9 יהיה על הממשלה לשקול את עצירת ההקלות, ואם המקדם יהיה גבוה מ-1.1 על הממשלה יהיה להטיל הגבלות מחדש. ממונה הקורונה גמזו ציין כי מקדם ההדבקה גם הוא במגמת ירידה ועומד כעת על כ-0.98.

על פי הערכות במשרד האוצר, הימשכות הסגר לאחר החגים תביא לפגיעה בסך 13 מיליארד שקלים בתוצר הלאומי - נזק בשווי 25 מיליארד שקלים בסך הכול מאז תחילת הסגר. באוצר מעריכים כי פתיחתם המוקדמת של העסקים שאינם מקבלים קהל תביא לחיסכון של כשבעה מיליארד שקלים למשק.

נושא נוסף שעלה לסדר היום הוא תכנית הסברה לאוכלוסיית הקשישים. זאת, יחד עם קבלת החלטה לפיה ניתן יהיה לבקר קשישים עריריים בביתם בכפוף להנחיות.

השרה כהן אמרה כי "יש המון מסרים וכללים וזה מבלבל. הדגש הוא על מה אסור ויש דברים שמותר ויכולים לשפר את חייהם" של הקשישים. לדברי כהן, "צריך לעודד בצורה אקטיבית שאדם אחד יהיה מורשה לבקר אדם שחי בגפו ולתת כללים למלווים. היום אני שולחת מתנדבים לעשות את זה. אנחנו לא פונים אליהם בצורה ישירה ולכן גיבשנו עם משרד הבריאות ופיקוד העורף מתווה הסברתי שנועד להתמודד עם הפחד".

"בשלב כזה או אחר נחזור למדיניות של רמזור שתחייב אותנו לטפל באופן מידי במוקדים אדומים של תחלואה", הוסיפה כהן. "אם לא נטפל בזה בצורה מידית ואפקטיבית המספרים שוב יטפסו. אנחנו נכשלנו בעבר לחלוטין בטיפול בערים אדומות, לצערי הרבה בגלל שיקולים פוליטיים, ואנחנו חייבים למצוא את הדרך להתעלות על השיקולים הפוליטיים הללו אחרת המספרים יטפסו שוב וזה עולה לנו בחיי אדם. אנחנו חייבם לדעת לטפל בהתפרצויות מקומיות של המגיפה וזה לא משנה איפה זה קורה".