נציגי האוצר, הסתדרות העובדים ונשיאות המעסיקים והעסקים הגיעו היום (שלישי) להסכמות בנוגע לתשלום עבור עובדים שחויבו בבידוד. על פי ההסכמות, התשלום עבור ימי הבידוד יתחלק בין המעסיק, המדינה והעובד, כשהאחרון יישא בעלות של היומיים הראשונים לבידוד, בעוד התשלום עבור יתר הימים יתחלק בין המעסיק למדינה.
הסיכומים גובשו לאחר שבג"ץ הורה לצדדים, בעקבות עתירה שהגישו נציגי המעסיקים, להציג מתווה לפתרון הסוגיה עד היום, 30 בספטמבר. על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"ץ בבקשה להאריך ב-28 ימים את ההסדר הקיים, לפיו עלות הבידוד מוטלת על המעסיק בלבד.
עוד סוכם, כי עובדים יוכלו לנצל ימי מחלה ולקבל עבורם תשלום - על חשבון תקופת הבידוד. אולם, בשלושת הימים הראשונים לבידוד יופחת התשלום, ויתקבל במלואו החל מהיום הרביעי והלאה. עבור יום המחלה הראשון לא יתקבל תשלום וביומיים שלאחר מכן יינתן 50% מערך יום המחלה, כשהחל מהיום הרביעי לבידוד ישולמו 100%. המדינה והמעסיקים יחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.
עוד בוואלה!
במסגרת הסיכומים, התחייבה ההסתדרות כי לא תכריז על סכסוכי עבודה ולא תנקוט בצעדים ארגוניים בדרישה להרחבת הזכאות. עם זאת, היא תוכל להגיע להסכמים מיטיבים לעניין ימי הבידוד, לפיהם מעסיק יהיה רשאי לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה החל מיום הבידוד הראשון.
עובדים שנותרו ללא ימי המחלה יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי ו-70% מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על ידי המדינה.
עוד סוכם, לדרישת המעסיקים, כי ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. המעסיק יפעל כדי לסייע לעובד בהגשת הדיווח על כניסה לבידוד באתר משרד הבריאות.
תשלום עבור ימי בידוד - עיקרי ההסכמות
- ימי הבידוד ינוקו מימי המחלה של העובד
- היומיים הראשונים לבידוד ישולמו על ידי העובד
- המדינה והמעסיקים יישאו בעלויות הבידוד החל מהיום השלישי
- עובדים יוכלו לקבל תשלום מלא על בידוד - על חשבון ימי מחלה
- תשלום מלא עבור יום מחלה יינתן החל מיום הבידוד הרביעי
- ההסתדרות התחייבה לא להכריז סכסוכי עבודה בנושא
- מעסיקים ועובדים יוכלו להגיע להסדרים מיטיבים
- עובדים ללא יתרת ימי מחלה יקבלו עד 70% החזר
- ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל
שר האוצר ישראל כץ בירך על ההסכמות. "אני מברך על ההסכם שגובש, תוך שיתוף פעולה חשוב בין הגורמים, שיסייע באופן ישיר ובלתי מתפשר למגזר העסקי", אמר. "מדובר בלקיחת אחריות משמעותית מצד מדינת ישראל על השלכות משבר הקורונה. אמשיך לפעול באחריות ובמקצועיות לטובת חיזוק המשק הישראלי והסקטור העסקי".
גם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, טען כי ההסכמות הן "מאוזנות" בעולם יחסי העבודה. "גודל השעה מחייב את כולם להפגין אחריות ולשאת במשותף בנטל. מאז פרוץ המשבר, הוכחנו יותר מפעם אחת כי רק שיתוף פעולה אמיתי בין הצדדים, יכול להחזיר את התקווה ולחזק את החברה הישראלית מבפנים" מסר. "אנו לא יודעים כמה זמן המשבר הזה עוד ילווה אותנו, אבל אנו כן יודעים שהפערים ראויים לגישור. על כולנו להמשיך ולעשות את המקסימום כדי שהמשק יחזיק מעמד ויעלה למסלול שיאפשר את שיקומו וצמיחתו".
יו"ר נשיאות המעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר בתגובה להסכמות כי "אני שומע את הקולות שדורשים שכל ימי הבידוד יהיו על חשבון המדינה או על חשבון העובד, אבל מתוך תחושת אחריות לאומית הסכמנו לנשיאה משותפת בנטל, בכפוף לכך שגם המדינה תישא חלק משמעותי מהעלויות".
מנגד, יו"ר השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), תקף את ההסכמות שהושגו. "במקום תכנית עבודה ליציאה מהקורונה, הממשלה מבצעת תכנית לחיסול העסקים הקטנים במדינת ישראל. אנו חיים במדינה ששוברת שיאים במספר ימי בידוד, זאת בנוסף לסגר מחמיר שכמוהו מכת מוות לעסקים. כעת, במקום שהמדינה תפצה את המעסיקים על ימי הבידוד, היא דורשת מהעסק הקטן לשאת גם בחלק מהעלויות הללו", אמר.
גם עו"ד ליאת תבל, שיזמה את העתירה לבג"ץ, הביעה את התנגדותה להסכם. "המתווה שהציג משרד האוצר הוא מתווה רע שמגלגל מחדש את הנטל הכלכלי הכבד של ימי הבידוד לפתחם של העובדים והמעסיקים הקורסים", אמרה. לדבריה, להסדר אין בסיס משפטי משום שסוכם עם גוף שאינו העותר הראשי באותו בג"ץ ואינו מייצג את כלל המעסיקים. "מדובר בגוף שמייצג קומץ של מעסיקים גדולים ולכן לא פלא שהוא מיהר להגיע ל'הסכמות' על גבם של אלפי מעסיקים שהוא כלל אינו מייצג".