בג"ץ למדינה בדיון על התשלום לעובדים בבידוד: "חזרה מחו"ל היא לא ממצא רפואי"

(בווידאו: הממשלה מאשרת את המסגרת התקציבית לתכנית המענקים, אתמול)

בג"ץ דן היום (שני) בשאלה האם המדינה או המעסיקים אחראים על התשלום לעובדים על ימי בידוד. זאת, במסגרת עתירה שהגישו חברת סל, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל וארגון חברות הניקיון בנושא. הדיון מתקיים בהרכב של שלושה שופטים: אסתר חיות, אלכס שטיין ועוזי פוגלמן.

בסוף אפריל בג"ץ נתן צו על תנאי, ובו קבע כי על המדינה להסביר באיזו סמכות הוציאה פרופ' סיגל סדצקי, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות לשעבר, צו תעודת מחלה גורפת ליוצאים לבידוד, ולהבהיר מדוע בידוד ייחשב למחלה כהגדרתה בחוק. אותו צו גורף עומד במרכז הדיון, כאשר השאלה שעל הפרק היא מדוע לא יוגדרו אותם ימי בידוד כימי חופש ללא תשלום, ולחילופין מדוע המדינה לא חויבה לפצות את המעסיקים בגין הנשיאה בעלות דמי המחלה, בגין הימצאותם של החולים בבידוד מכוח צו הבידוד.

פרקליטות המדינה טענה בדיון כי המעסיקים הם אלה שנדרשים לממן את עלות ימי הבידוד של העובדים, למרות שלא מדובר בימי מחלה. אולם, נשיאת העליון, השופטת חיות, תקפה עמדה זאת. "אם היו קובעים שכל הג'ינג'ים רגישים לשמש ובגלל החור באוזון כעת אסור להם להסתובב באור, גם זה ממצא רפואי שמאפשר קבלת תעודת מחלה?", תהתה.

הפרקליטות המשיכה וטענה שוב כי בידוד הוא כמוהו כמחלה, שהנושא נכלל תחת שיקול הדעת הרפואי. אולם, חיות פסלה גם טענה זו. "איך אפשר לומר כי אדם ששב מחו"ל זה ממצא רפואי?", תהתה. גם השופט אלכס שטיין ביטל טענה זו של הפרקליטות. "מה לעשות? בידוד זה לא מחלה. גם לא לשיטת המדינה לפי צו הבידוד הנוגע לעובדים במגזר הציבורי".

אחת מיוזמות העתירה, עורכת הדין ליאת תבל, ממשרד Meilaw, טענה כי הצו הוצא ללא סמכות. "אנחנו קובלים על חוקיות המעשה שנעשה ללא סמכות והטיל באופן שרירותי נטל כבד מנשוא על כתפי המעסיקים. המטרה של העתירה הזאת היא להציל את המעסיקים. אנחנו כבר רואים עסקים שקורסים כתוצאה מהמעשה הזה. אם לא נעשה משהו בסוף נראה עוד ועוד עסקים שיקרסו ויהיו לנו עוד מאות אלפי מובטלים לטפל בהם", אמרה.