בתום דיון לילי: הכנסת אישרה את הצעת החוק להגבלת הפגנות בזמן סגר מלא

מליאת הכנסת אישרה הלילה (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את התיקונים "לחוק הקורונה הגדול", ובהם הגבלות לקיום הפגנות במרחב הציבורי בזמן סגר כללי. התיקונים עברו ברוב של 46 תומכים מול 38 מתנגדים. לפי ההצעה שאושרה, לא יתקיימו הפגנות בזמן של סגר כללי אלא בקבוצות של 20 איש בלבד ובמרחק של עד קילומטר ממקום המגורים. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הגבלת ההפגנות.

שני חברי כנסת מכחול לבן, מיקי חיימוביץ' ורם שפע, הצביעו נגד על אף עמדת מפגלתם והקואליציה. במהלך הדיונים, הבהירה חיימוביץ' כי היא מתנגדת לחוק, ותצביע בהתאם לצו מצפונה. "זוהי שעת מבחן בכל מה שנוגע לדמוקרטיה, לחופש הביטוי, חופש הפרט וחופש התנועה", אמרה. "כדי שנצליח בניהול המגיפה אנחנו לא צריכים לכפות על אזרחי ישראל צעדים מרחיק לכת, אלא לקבל על עצמנו יושרה, דאגה וחמלה אמיתית לשלום כל אזרחי המדינה, ובכך לרתום אותם לדרך משותפת".

במליאה נרשם עימות חריף בין יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) לבין ח"כ ע'דיר מריח (יש עתיד). לאחר שסיימה את נאומה אמר זוהר שניהל את הדיון: "קראת נאום באמת שקט, רגוע ונינוח לבנך הקטן, שהיה אחד הנאומים הדוחים והמגעילים ששמעתי בכנסת". ח"כ מריח ענתה: "אתה חושב שזה מכבד את המעמד שלך? אתה מבייש את המעמד שלך". ח"כ זוהר הוסיף בתגובה: "אני מתבייש בשבילך".

הסעיף המרכזי בהצעת החוק מקנה לממשלה סמכות להכריז על מצב חירום מיוחד כדי להטיל מגבלות נוספות על הציבור, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. בין היתר, יוטלו מגבלות כמו חיוב שמירת מרחק במרחב הציבורי של עד שני מטרים, איסור התקהלות של לא יותר מ-20 אנשים בשטח פתוח, ולא יותר מעשרה במבנה סגור, תקנות המגבילות הפעלת מוסדות שמקיימים פעילות חינוך ואוסרות פתיחתם לתלמידים, וכן תקנות המאפשרות הפעלת תחבורה ציבורית בהיקף מזערי.

עם זאת, נקבע בתקנות כי הממשלה לא תכריז על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות, המבססת את קיומו של המצב הבריאותי החמור. אם הוכרז על מצב חירום - תוקפו יהיה לשבעה ימים, וניתן יהיה להאריכו ל-21 יום לכל היותר.

באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על התיקון לחוק שנועד להגביל את ההפגנות. ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשא נאום במליאה, ובו תקף את סיעת כחול לבן על תמיכת חבריה בתקנות. "חשוב לי לבוא לפה ולנצל כל הזדמנות לדבר במליאה כל עוד אתם מרשים לי, כל עוד הממשלה הזאת מתירה לנו לעמוד פה ולהגיד שזו ממשלה איומה שנכשלה בטיפול בקורונה, כי זה השלב הבא", אמר לפיד. "כל נושא ההפגנות נועד להסיח את הדעת מהכישלון הנורא של הממשלה הזו בטיפול בקורונה. מהכישלון הכלכלי, מהכישלון הבריאותי, מהכישלון הערכי. מה שנתניהו עושה פה זה מחדל שלא הילדים שלנו, הנכדים שלנו עוד ישלמו עליו".

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הדגיש בנאומו את הבעיות בתקנות שאושרו עד כה. לדבריו, "מתברר שאף אחד לא מבין את התקנות שהממשלה הוציאה. אין כל היגיון. 30 איש יכולים לנסוע באוטובוס מירושלים לחיפה אבל שניים על מגרש טניס אסור? חיילים נסגרו חודש שלם במוצב, אבל תלמידי ישיבות יכולים לחזור לבתים צפופים ומשפחות גדולות? כשיש החלטות מסוג זה, הציבור לא מאמין ובלי אמון אי אפשר לנצח את הקורונה".

ח"כ יאיר גולן (מרצ) אמר בנאומו במליאה כי "התכלית היחידה של כל מה שנעשה במשכן הכנסת היא היחלצות נתניהו מהמשכן ומאימת הדין. כתוצר לוואי של ההשחתה הזאת, נקבל את הכלכלה הפגועה ועוד. זה לא יעצור את המחאה, והזעם שהולך ומצטבר ברחובות ימצא את דרכו לפרוץ. אנשי הליכוד, תארזו מזוודות כי בקרוב אתם תעברו לצד של האופוזיציה".

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) תקף את נתניהו. "אותו אדם שהרס כל שבב של סולידריות, העדיף צוללות מיותרות במקום כספים לבריאות, תפנוקים להתנחלויות במקום חינוך, מנסה כעת לדרוש סולידריות. כמה ציניות וכמה עזות מצח. יש דיכוטומיה כוזבת שמטרתה שיסוי ופיצול בין המתפללים למפגינים. אבל זה לא אלו כנגד אלו", אמר כסיף.

הדיונים בנושא מתווה ההפגנות בזמן סגר נערכו ברקע הוויכוח הציבורי בשאלת השוואת ההתקהלות לצורך תפילה לאופן קיום ההפגנות. לאחר אישור התיקונים בוועדת החוקה אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), כי לא ניתן להפריד בין מפגינים ומתפללים. "כל מי שהיה מורה בכיתה יודע שאי אפשר להגיד לילד אחד כן ולשני לא", הסביר. "הבטחנו לדאוג להחרגת חולים ואנשים עם מוגבלויות וקיימנו, גם בהמשך נעמוד על כך".

בעקבות אישור התיקון לחוק, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד הגבלת ההפגנות בטענה כי תגרום "פגיעה לא מידתית" בזכות בסיסית. התנועה מבקשת לבטל את ההגבלות על קיומן של הפגנות למרחק המתבסס על מקום המגורים, ובמתכונת של קבוצות המונות עד 20 איש, נוכח "פגיעה בחופש הביטוי והזכות להפגין". בנוסף מבוקש צו המורה לפרסם את הנתונים העדכניים הרלוונטיים לקבלת החוק ואשר שימשו בסיס לחקיקה וצו ביניים שיעכב את כניסת התיקון לתוקף עד שיתקיים דיון בהול בעתירה.

התנועה לאיכות השלטון, באמצעות עורכי הדין אריאל ברזילי, גילי גוטווריט ותומר נאור, טוענת כי התקנות שנקבעו "מאיינות מתוכן את אחת מזכויות היסוד המובהקות ביותר במשטר הדמוקרטי" וכי אזרח לא יוכל למעשה לצאת להפגין במקום שבו מתקיימת "הפגנה אפקטיבית", אלא רק למקום הפגנה שנקבע באופן שרירותי במרחק של עד קילומטר ממקום מגוריו. היא טוענת כי תנאים אלה יפגעו בזכות ההפגנה וירוקנו אותה מתוכן.

לטעמה של התנועה לאיכות השלטון, בראשות עו"ד אליעד שרגא, הגבלת ההפגנות למיקום המתייחס רק למרחק ממקום מגוריו של המפגין, תוביל לאיבוד האלמנט הפומבי בקיום ההפגנה - ולמעשה תוביל לכך שההפגנה תיהפך ל"עץ הנופל ביער" - ללא כל הדהוד פומבי, המתבקש בעת קיום הפגנות.

התנועה עותרת נגד התקנות שאושרו בטענה שהן "מנוגדות חזיתית לחקיקה ולפסיקה, המבכרות את הזכות להפגין כזכות עילאית במשטר החוקתי בישראל" וכי "אין התיקון עומד בדרישת פסקת ההגבלה לערכיה של מדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית". היא תטען כי "התיקון לחוק אינו עומד במבחני המידתיות הקבועים בפסקת ההגבלה, ועל כן הדבר מהווה עילה להתערבות שיפוטית של בית המשפט".

מוקדם יותר היום, בזמן שבכנסת דנו באותן הצעות, מאות מפגינים התאספו סמוך למשכן והתעמתו עם שוטרים. זאת בעקבות הסרת שלטי מחאה שנתלו על פסל המנורה שמוצב במקום. המפגינים הגיעו לירושלים ממוקדים שונים בכלי רכב, שהתאחדו לכדי שיירה אחת.

הם נסעו בכביש המקיף את הכנסת, צפרו והניפו דגלים וקראו קריאות נגד החמרת ההגבלות על הפגנות. לאחר מכן החלה מחאה סמוך למשכן, אז פרצו העימותים. שלושה מפגינים נעצרו, בהם גם אחד ממובילי המחאה, תת-אלוף (מיל') אסף אגמון.