ועדת החוקה אישרה את הגבלת המחאות, עימותים בין שוטרים למפגינים ליד הכנסת

ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שלישי) את התיקונים "לחוק הקורונה הגדול", ובהם הגבלות לקיום הפגנות במרחב הציבורי בזמן של סגר כללי. התיקונים יובאו לאישור מליאת הכנסה בקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר לאחר אישור התיקונים טען כי לא ניתן להפריד בין מפגינים ומתפללים. "כל מי שהיה מורה בכיתה יודע שאי אפשר להגיד לילד אחד כן ולשני לא", הסביר. "הבטחנו לדאוג להחרגת חולים ואנשים עם מוגבלויות וקיימנו, גם בהמשך בתקנות נעמוד על כך".

במקביל, מאות מפגינים התאספו סמוך למשכן הכנסת והתעמתו עם שוטרים, בעקבות הסרת שלטי מחאה שנתלו על פסל המנורה. המפגינים הגיעו לירושלים ממוקדים שונים בכלי רכב, שהתאחדו לכדי שיירה אחת. הם נסעו בכביש המקיף את הכנסת, צפרו והניפו דגלים וקראו קריאות נגד החמרת ההגבלות על הפגנות. לאחר מכן החלה מחאה סמוך למשכן, אז פרצו העימותים. שלושה מפגינים נעצרו, בהם גם אחד ממובילי המחאה, תת-אלוף (מיל') אסף אגמון.

"הציונות גוססת ונושמת את נשימותיה האחרונות בכנסת ישראל", אמרו אנשי תנועת "קריים מיניסטר". "אסור לתת להם להצביע בעד במליאה. גנבי הקולות מנהלים את טקס ההוצאה להורג של הדמוקרטיה. אני קורא לכל אזרח להתנגד לדיקטטורה ולהצטרף למחאה שמתרחשת כעת מחוץ לכנסת".

במהלך הדיון, הוועדה בראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) דחתה את ההסתייגויות על הצעת החוק. ח"כ אלי אבידר אמר בדיון כי "החוק עוד לא עבר, וכבר עוצרים אנשים בהפגנות מחר". ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) תקף אותו: "צריך לעצור אותך על המרדה והסתה". בתגובה אמר לו אבידר: "אתה פושטק קטן שהמשפחה שלך מתביישת בך, אתה אפילו לא עבריין צעצוע".

בתוך כך, יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ, כינס מוקדם יותר ישיבת סיעה של כחול לבן, ברקע ההתנגדות של חלק מהח"כים לתיקון חוק הקורונה להגבלת הפגנות. במהלך היום גנץ קיים רצף שיחות אישיות עם חלק מהח"כים המתנגדים, בהם ח"כ רם שפע וח"כ מיקי חיימוביץ, שהצביעו נגד החוק בקריאה ראשונה והביעו כלפיו התנגדות חריפה. הח"כים של כחול לבן קיבלו בימים האחרונים מאות הודעות מפעילי המחאה שביקרו אותם חריפות על התמיכה בחוק.

אם יאושר החוק, לא יתקיימו הפגנות בזמן של סגר כללי אלא בקבוצות של 20 איש בלבד ובמרחק של עד קילומטר מהבית. הסעיף המרכזי בהצעת החוק מקנה לממשלה סמכות להכריז על מצב חירום מיוחד כדי להטיל מגבלות נוספות על הציבור בעקבות התפשטות נגיף קורונה. בין היתר, מוצע להטיל מגבלות של שמירת מרחק במרחב הציבורי של עד שני מטרים, איסור התקהלות של לא יותר מ-20 אנשים בשטח פתוח, ולא יותר מעשרה במבנה סגור, תקנות המגבילות הפעלת מוסדות שמקיימים פעילות חינוך ואוסרות פתיחתם לתלמידים, וכן תקנות המאפשרות הפעלת תחבורה ציבורית במידה מזערית.

עם זאת, נקבע בתקנות כי הממשלה לא תכריז על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה, אלא לאחר שהובאו לפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות, המבססת את קיומו של המצב הבריאותי החמור. אם הוכרז על מצב חירום - תוקפו יהיה לשבעה ימים, וניתן יהיה להאריכו ל-21 יום לכל היותר.

"רשאית הממשלה לקבוע הגבלה על התקהלות בהפגנה, בתפילה או בטקס דתי, לרבות הגבלה על מספר האנשים המשתתפים בהתקהלות". עם זאת, בהצעת החוק נכתב כי "לא יהיה בהגבלה זו כדי למנוע לחלוטין קיום התקהלות בהפגנה, תפילה או טקס דתי".

הדיונים בוועדת החוקה התקיימו עוד ביום שישי, אך היו"ר אשר נעל את הדיון לאחר שלא הושגו הסכמות סביב הנוסח שלה. סיעות האופוזיציה הגישו יותר מ-3,000 הסתייגויות, ונוצרו חילוקי דעות בין הליכוד וכחול לבן לאחר שחברי הליכוד ביקשו לתקן את החוק כך שיהיה ניתן להגביל הפגנות גם בזמן שאין סגר כללי. בליכוד הודיעו כי יוותרו על דרישה זו וימשיכו בקידום הנוסח המקורי של הצעת החוק.

ביום שישי, כפי שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS, ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לאשר בממשלה תקנות לשעת חירום כדי לצמצם את ההפגנות לאחר שחל עיכוב בהעברת הצעת החוק בכנסת. ניסיונותיו של נתניהו הובילו לעימות בממשלה, לאחר שבכחול לבן הבהירו כי יתנגדו לכך בתוקף. אליהם הצטרפו גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט והיועמ"ש של משרד הבריאות שטענו כי מדובר במהלך לא תקין חוקתית.

בשעות הבוקר המוקדמות יצאו המפגינים מארגוני המחאה "אין מצב", "קריים מיניסטר", "קומי ישראל", "החזית הוורודה", "התעוררנו", "בעלבתים", "הלם תרבות" וכן התנועה לאיכות השלטון. לאחר שהתאספו ממוקדים שונים, בהם צומת עמיעד, צמח, יוקנעם, בנימינה, נתניה, סינמה סיטי, חיפה, תל אביב, קרית אונו, שוהם, בקעת אונו, מודיעין, גשר חמד, יבנה, בית קמה ובאר שבע - הם התאחדו לשיירה אחת במחלף לטרון. הדבר גרם לעומסי תנועה כבדים בעיר.

המארגנים הסבירו כי ראש הממשלה ושותפיו בני גנץ וגבי אשכנזי מנסים למנוע באמצעות "חוק הקורונה הדרקוני" את ההפגנות נגדו בבלפור. הם מיקדו את הביקורת באנשי כחול לבן ואמרו כי "היה והחוק יעבור - הוא יהיה כאות קין עליהם ועל מפלגתם לדראון עולם. אתם תשאו על כתפייכם את האחריות לאשמה, בפגיעה האנושה, בחופש ובשיווין של האזרחים במדינת ישראל".

בתנועה לאיכות השלטון הסבירו כי התיקון לחוק עלול לרוקן מתוכן את חופש המחאה - זכות יסוד בסיסית ביותר במדינה דמוקרטית. "זו פגיעה חמורה, קשה ולא מידתית בחופש הביטוי", אמרו. "דווקא בתקופה כזו שבה הציבור מבקש למחות כנגד ההתנהלות הכושלת של הממשלה בניהול המשבר, יש חובה לאפשר לו לעשות זאת מבלי להסתכן בדוחות וקנסות, כפי שמצופה משלטון דמוקרטי".

תנועת הדגלים השחורים הוסיפו כי "המעשה שכחול לבן והליכוד מבצעות היום הוא התנקשות בדמוקרטיה הישראלית". לדברי המפגינים, "מעל ל-1,500 מתים ומספרים מפלצתיים של נדבקים- ובממשלה עסוקים רק בהפגנות נגד נתניהו. היום ברור לכל אזרח ואזרחית: לא נתגבר על משבר הקורונה כל עוד נתניהו בשלטון. עדיין לא מאוחר מדי לכחול לבן להבין את הפשע שהם שותפים אליו, לעצור ולקיים את ההבטחה שלהם לשמור על הדמוקרטיה".

מאיחוד המחאות כינו את ההצעה "חוק דיקטטורי שיהפוך את ישראל למדינה נוסח רוסיה ואיראן". כמו כן, קראו לשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות. "אנו דורשים מממשלת ישראל להקים פורום מומחים רחב ודיון פומבי שפתוח להשתתפות הציבור, ביטול חוק הסמכויות והקמת מועצה ציבורית לשעת חירום, שיתוף הציבור בהליך קבלת החלטות וחיזוק וביצור הדמוקרטיה והחופש להפגין. הציבור לא מטומטם, הוא לא קונה את השקרים והספינים".

גם בתנועה לאיכות השלטון קראו לכחול לבן למנוע את העברת החוק. "בני גנץ, גבי אשכנזי וכל שאר חברי הקואליציה שהבטיחו לשמור על הדמוקרטיה - אנחנו מפצירים בכם, הצביעו נגד החוק המופרך והאנטי-דמוקרטי הזה", מסרו. "אחרת, לנצח תשאו על גבכם את האחריות לפגיעה האנושה ביסודות הדמוקרטיה הישראלית".

במהלך היום פנתה עו"ד דפנה הולץ לכנר בשם קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה לפסול את הליך החקיקה בשל מעורבות נתניהו תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים. בנוסף, בתנועה לאיכות השלטון אמרו כי אם החקיקה תושלם בכנסת, היא תגיש נגדה עתירה לבג"ץ.