בכירים לשעבר במשרד הביטחון: "הסגר מוביל לכאוס ולא לתוצאות הרצויות"

ראשי רשות החירום הלאומית (רח"ל) לשעבר מותחים ביקורת על התנהלות הממשלה והצבא בניהול המבאק בקורונה, ובשיחה עם וואלה! NEWS הם מצביעים על הכשלים של ההנהגה ומעלים הצעות לייעול ההתמודדות עם המגיפה. לדבריהם, האמון הציבורי נשחק, ההחלטות שמתקבלות יוצאות מפרופורציה, וגם מערך ההסברה אינו נמצא בידיים הנכונות. הם אף מעלים הצעות להתמודדות יעילה יותר מול העלייה בתחלואה, ושמים דגש על חיזוק הרשויות והחמרת האכיפה.

תא"ל במיל' בצלאל טרייבר, שעמד בראש הגוף שבאחריותו לדאוג למרחב האזרחי במצבי חירום, אמר כי יש לייצר מודל יציאה מהסגר על בסיס אמון. "צריך לעשות את זה מדורג ואיטי, אך ללא אמון זה לא ילך. הבעיה הכי גדולה אחרי התפשטות הנגיף היא האמון, וחייבים לבנות אותו מחדש", הסביר. "קחו למשל ראש ישיבה, תנו לו לפתוח אותה ולקבוע שאם היא תהיה אדומה - התוצאות יהיו בהתאם".

לדבריו של טרייבר, שסיים את תפקידו ב-2018, בשל בעיית האמון יש להעביר את האחריות לרשויות המקומיות. "במצב המשברי שבו הציבור לא מאמין בהנהגה, הם יקשיבו לראשי הרשויות. לכן יש להעביר את הסמכות והכלים לרשויות המקומיות, ולתת לכל ראש עיר או מועצה כלים מעשיים", אמר. "אסור לתת לצה"ל לנהל את המשימות הללו, הוא יכול רק לסייע. תראו מה קורה בצבא במספר החולים והמבודדים".

לצד כל אלה, המשימה הראשונה מבחינתו היא הקמה מידית של מטה ניהול לאומי. לדבריו, "יש צורך בגוף מנהל ומקבל החלטות, ולא רק מדווח".

גם תא"ל במיל' זאב צוק-רם, ראש רח"ל לשעבר, מתח ביקורת על אופן הניהול של המדינה וצה"ל בהתמודדות עם הקורונה. "לצערי שוב הוחלט על סגר כללי בגלל שהמערכת פשוט נכנסה לפאניקה", אמר. "היא לא מנהלת את האירוע, אלא מנוהלת, ובמצב כזה מקבלים החלטות קיצוניות". לדבריו, "כולם מעלים על נס את הסגר הראשון, אבל הם שכחו שהציבור היה די מבוהל ומספר הבדיקות היה מועט, ולכן נראה כאילו לא היו כמעט חולים".

צוק-רם, שקיים במסגרת תפקידו תרגילים לאומיים למצבי חירום, כולל מגיפות, העריך כי ההגבלות האחרונות רק מחמירות את המצב. "סגר במתכונת שנקבעה לא ייתן לדעתי את התוצאות שאליהן מקווים, אבל כן יגרום לכאוס בקרב הציבור שחדל להאמין בהנהגה שלו", אמר. "כשבוחנים את ההחלטה, מבינים שלא קיים סגר מוחלט. תפילות והפגנות מאושרות בשטח פתוח, אבל הפגנות מעיקרן הן צפופות ובתא שטח קטן. אז איפה הסגר? לעסקים קטנים לא נותנים לפעול ואנחנו יודעים למה זה גורם. אבל להפגין כשלאף אחד אין שליטה? זה שערורייתי, ללא קשר בעד או נגד מי מפגינים".

צוק-רם, שכיהן בתפקיד בין 2018 ל-2019, טען כי יש להטיל סגר סלקטיבי בהתאם להתפתחויות. "יש להטיל סגר מלא רק על מקומות בהם יש התפרצות כללית", הסביר. "צריך להגיד לציבור לצאת לעבוד, ומי שלא יעמוד בתנאים ובהנחיות וימצאו בו נדבקים - ייסגר מידית. לא קנסות, אלא סגירת המקום. זה המענה הנדרש".

לדבריו, "בתי ספר אמורים להיות סגורים מכיתה ה' ומעלה, וגנים צריכים להישאר פתוחים בסיוע של חיילות לגננות. בנוסף, הגננות חייבות לעבור בדיקות שוטפות של קורונה, פעמיים בשבוע". על תחום ההסברה שמפוצל כיום בין משרד הבריאות, ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו וצה"ל, אמר: "צריך לצאת בהסברה אמיתית, כנה ומקצועית. לא של פוליטיקאים, אלא של אנשי מקצוע".

צוק-רם אף מתח ביקורת על התנהלות הצבא בו התחלואה עולה והיקף המבודדים גבוה מ-13 אלף חיילים. "יש בהחלט בעיה, בעיקר בכל הקשור למשימות פעילות הביטחון השוטף. שם קשה לשמור על ריחוק ובטח גם על עטיית מסיכות", אמר.

"הייתי ממליץ לעצור לתקופה מסוימת כדי למנוע הדבקות בחוץ. בקורסים ובהכשרות המשימה היא יותר קלה, רק לצמצם את המסגרות ולא לשחרר הביתה לתקופות ארוכות. ביחידות העורפיות שבהן יוצאים הביתה כל יום ואין אפשרות להשאיר בבסיס - לארגן מקומות לינה. בחמ"לים ובשאר החללים הסגורים צריך לצמצם עד כדי מינימום את כל מי שלא נחוץ שיהיה שם. יש לקבוע כללים ברורים, אנו חייבים משמעת קפדנית", הוסיף.