"צה"ל לא יפתור לבד את הקורונה, צריך מנהיגות ואכיפה חזקה"

קצין בכיר במטכ"ל מתאר את ההתרחשות מאחורי הקלעים במאבק מול המגיפה, ודוחה את הביקורות על תפקוד הצבא. בשיחה לוואלה! NEWS הוא מספר כיצד נערכים לקראת החורף, ההתמודדות עם היקף החקירות ומה דעתו על הסגר הכללי. "יש להפיק לקחים ולפעול מהר, אחרת נדמם לאורך זמן"

  • צה"ל
  • נגיף הקורונה
בווידאו: הצהרת הרמטכ"ל על הסגר ועל התגייסות צה"ל להורדת התחלואה (צילום: יותם רונן)

קצין בכיר במטה הכללי דוחה את הביקורת שנמתחה על תפקוד צה"ל במערכה נגד הקורונה, ובשיחה עם וואלה! NEWS הוא מפרט על היקף הכוחות בשטח, על האתגרים שבהקמת מתחמי הבדיקות ועל תהליך התמודדות עם היקף החקירות האפידמיולוגיות.

לדבריו, סיוע צה"ל למאבק בקורונה כולל 150 חובשים במעבדות משרד הבריאות, 300 חיילים בבתי החולים, 70 חיילים במרכז המידע והידע במשרד הבריאות, נציגות של פיקוד העורף בכל הרשויות המקומיות והפעלה של 20 מתחמי דרייב אין לאיסוף דגימות. כמו כן, פעילות צה"ל נראית בסיוע למשטרת ישראל באלף חיילים, הפעלה של 22 מלוניות קורונה לחולים ומבודדים וסך הכול 5,000 חיילים במילואים וסדיר.

"חייבים עכשיו לעשות פעולה מהירה". חיילים מסייעים למשטרה בתל אביב (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

הקצין הבכיר התייחס להתארכות הקמת מפקדת אלון - מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בהובלת פיקוד העורף, ולהגדלת היקף איסוף הדגימות. הוא ציין כי מאז שקיבל צה"ל את המושכות למערך החקירות והדגימות בסוף יולי, בתוך פחות מחודשיים מספר הדגימות שנאספו זינק מ-1,500 ביממה ל-50 אלף. בדצמבר הוא אומר, המספר יעלה למאה אלף בדיקות ביממה.

בנוגע להתמודדות עם היקף החקירות שעורכת המפקדה, הקצין הבכיר אמר כי בצה"ל עובדים על הקמתה של יחידת חקירות אפידמיולוגיות נפרדת. "אנחנו מקימים יחידה נוספת בשם 'אלה', שתתמקד בחקירות. היחידה היא סדירה, תכלול 600 חוקרים וזה מה שהיא תעשה בשנה הקרובה - תוספת משמעותית למערך החקירות של הקורונה". לדבריו, העיתוי של הקמת היחידה מגיע כעת מכיוון "שחודש אחורה היינו עם אלף נדבקים ביממה. בסוף יולי היינו עם 1,207 נדבקים ביממה, ובספטמבר עם כ-7,000 נדבקים ב-24 שעות. אף אחד לא חשב על זה עד כה".

"אפשר לדרוש להוסיף עוד עשרת אלפים חוקרים. אבל זאת תהיה טעות". פעילות פיקוד העורף, החודש (צילום: דובר צה"ל)

כיצד פועל מערך החקירות של מפקדת אלון?

"אם אנחנו ב-5,000-6,000 נדבקים ביממה - חוקר צריך לחקור ולהגיע אחרי שיחה עם הנדבק לעוד עשרה אנשים עמם היה במגע, ואותם הוא גם אמור לתחקר ולהחליט מי נדרש לבידוד. לכן, כבר היום מערך החקירות צריך לדבר עם 50 אלף איש ביממה ולהחליט מי מהם הולך לבידוד. בשבוע, החוקרים צריכים לדבר עם 350 אלף איש ולהכניס אותם לבידוד", השיב.

"אפשר לדרוש מאיתנו להוסיף עוד עשרת אלפים חוקרים. אבל זאת תהיה טעות. אני יושב עם אנשי תעשייה וניהול וחקר ביצועים. אין מערכות שיודעות לעשות את זה, ולא נכון לעשות את זה. אנחנו צריכים לשים פה קו ברור ולמנוע את התוספת למערך הזה. לכן חייבים להוריד אותם כלפי מטה כדי להיות אפקטיביים".

כקצין בכיר שמעורה בפרטים, אתה בעד סגר?

"כן, ממקום מקצועי. אין ברירה, אחרת נעלה במספרים, נדמם לאורך זמן והכלכלה תיגמר לנו. החברה תיגמר לנו. חייבים עכשיו לעשות פעולה מהירה, הכי קשה שיש. להוריד את היקפי התחלואה במדינה כדי שנוכל להפיק לקחים מהגל הראשון ולחיות לצד הקורונה".

"התפיסה של הרמזור כשלה". חלוקת מזון בבני ברק, אפריל (צילום: ראובן קסטרו)

אז למה אתה לא מחליט גם על עוצר יציאות בצבא?

"יש בצה"ל 13 אלף מבודדים ו-971 חולים. הייתי עושה עוצר יציאות אבל מכיוון שעושים סגר במדינה, הנחינו את החיילים שכל חייל שיוצא לביתו לא יוצא מהבית בעת השהייה בו, וחוזר מהבית ישירות ליחידה. כלומר, נפגש עם המשפחה הגרעינית שלו וחוזר לבסיס. אין מסעדות, אין בתי קפה, אין חופי ים, ואין מסיבות טבע", אמר.

"היום יותר קל לי להגיד לך שאני אוציא את החיילים הביתה, כמות ההידבקויות תפחת והחיילים יחזרו לבסיס ושם נעשה להם תשאול. לכן, דווקא בתקופה הזו, קל לי יותר להוציא אותם לחופשות בבתים. יכול מאוד להיות שאם יחליטו להקל בסגר, או שהתחלואה תעלה, שאני אעשה עוצר יציאות. היום, חייל יודע שהוא חוזר מהבית, הוא חוזר לחודש".

מה עם ביקורת ואכיפה בצה"ל?

"שלחנו ביקורת לכל צה"ל וביחידות שלא עומדים בהוראות הנחינו את מפקדי הפיקודים, הזרועות והאגפים לטפל בזה פיקודית ולשפוט. יחידות אדומות יגיעו אליי לבירורים. יחידת מבקר צה"ל עושה כרגע ביקורות של קורונה. בבה"ד 1 יש ענישה אחרי שהיה אירוע חמור (מג"ד קיבל הערה פיקודית ומפקדת פלוגה הודחה, א"ב) - אנחנו מתכוונים להחמיר את הטיפול המשמעתי".

מה יהיה בחורף, כשכל חייל שלישי יגיד שהוא סובל מתסמיני שפעת?

"כל שנה היינו מחסנים 60 אלף חיילים בצה"ל נגד שפעת. השנה קנינו 120 חיסונים, ואנחנו מנסים להביא עוד. אני מקווה שנצליח להגיע ל-150 אלף חיסונים".

בתחילה היעד היה לחסן את כל הצבא, לא?

"הבאנו חיסונים ומעל ומעבר למה שחשבנו שנצליח להביא בכל מיני דרכים. 150 אלף זה יפה מאוד ומספיק טוב. נחסן את כל סדר הכוחות הקרבי, החמ"לים, המפקדות, הסמב"צים, כל יחידת 8200 וחיל האוויר".

עוד בוואלה! NEWS

לוחמי המילואים חיכו לאימון הזה שלוש שנים. גם משבר הקורונה לא עצר אותם

לכתבה המלאה

"אף אחד לא תכנן שנגיע למספרים של היום"

מתי יש כוונה לעלות ליותר מאלף בדיקות ביום בצה"ל?

"אין לי רשימת המתנה (בצה"ל, א"ב). אלף בדיקות ביממה זה מספיק לנו. זה 7,000 בשבוע, כי אנחנו עובדים גם בשישי ובשבת".

אבל המצב יחמיר בחורף. הביקוש לבדיקות יעלה, כל סימפטומטי יחשוב שהוא חולה קורונה. מה תעשה? שוב נגיע לצוואר בקבוק?

"אני יוצא למבצע חיסונים. יש לי את המעבדה שעושה אלף בדיקות ביום. אנחנו יודעים לפענח אותן בצורה מאוד מהירה. כרגע, להערכתנו, זה מספיק".

אך הביקורת על צה"ל נמשכת.

"אומרים לנו שיש 6,000 נדבקים ביום אז לא עמדנו במשימה. לא. אין משימה כזו. אני גם לא חושב שזה נכון שלזה נבנה את מערך החקירות האפידמיולוגיות (במפקדת אלון, לקטיעת שרשרת ההדבקה, א"ב). יש לנו את החוקרים של משרד הבריאות, שהם 700 איש. כולם תחת פיקוד מפקדת אלון. משרד הבריאות יצא למכרז ויכשיר עוד 500 אנשים. עד 1 בנובמבר יהיו לנו 1,200 חוקרים".

"אנחנו נעמיד את יחידת אלה לחקירות האפידמיולוגיות עם 600-700 חוקרים. כלומר, נעמוד על כ-2,000 חוקרים. מעבר לזה, אמרנו לאורך כל הדרך שנכשיר חוקרים ברשויות המקומיות. עד כה הכשרנו 400 אנשים מתוך אלף. זה בקצב איטי, ואני חושב שצריך לעצור פה. חוקר אפקטיבי עושה שתי חקירות ביממה. זה מערך חקירות שיידע לטפל ב-4,000 נדבקים ביממה - זה המון".

הוא הוסיף כי "מסיבות אחרות לא נכון להגיע למספרים האלה מבחינת תעשייה וניהול של ידע. ככל שנוריד את המספר, המערך הזה יהיה יותר אפקטיבי. כשיצאנו לדרך היינו עם 1,200 מאומתים במדינה. לא היינו במספרים שיש היום, אף אחד לא תכנן שנגיע לזה".

"צה"ל הוא לא הפתרון לקורונה"

מה עם המערכת הדיגיטלית עבור מפקדת אלון לניהול נתוני הקורונה?

"אני אמרתי לראש אגף התקשוב האלוף ליאור כרמלי, 'אתה עוזב הכל, זו המשימה מספר אחת'. לא התכנית הרב-שנתית תנופה ולא טרנספורמציה דיגיטלית. לי ברורה הדחיפות. ב-1 באוקטובר נעדכן את הגרסה למערכת הממוחשבת. וב-15 באוקטובר נעדכן שוב את הגרסה. אני מקווה שבנובמבר נעמוד בלוחות הזמנים וכל המערך הזה יהיה אוטומטי. ממשקים אוטומטים לבתי החולים זה אתגר ענק".

למה אתה לא מיישם את המודל שלך בירכא, שהפכה מעיר אדומה לירוקה?

"אז היו לנו 40 רשויות אדומות. היום אנחנו ב-87 רשויות אדומות, ו-123 כתומות - שזו כל המדינה. אני יכול לעשות ריכוז מאמץ על יישוב אחד וימחאו לי כפיים. זה לא יפתור את הבעיה של המדינה. התפיסה של הרמזור כשלה. מהיעדר המשמעת, החאפלות, החתונות וכו' - כרגע כל המדינה אדומה".

מה מציעים בצה"ל?

"צה"ל לבד לא יפתור את הבעיה, אנחנו לא הפתרון לקורונה. אנחנו מרכיב חיוני בפתרון לקורונה. אני לא מסיר אחריות. אבל אם נרד במספר הנדבקים ואז נפתח שוב את המדינה ואנשים לא יהיו ממושמעים, ימשיכו עוד פעם לחתונות, חופי הים ומסיבות הטבע - אז החברה הישראלית לא תצא מזה. חייבים פה אכיפה חזקה, שיתוף פעולה של האזרחים, מערך קטיעות, הסברה יותר טובה. צריך מנהיגות, דוגמה אישית, צריך תכנית מערכתית, וסיוע כלכלי. בצה"ל לא פותרים את כל הבעיות של המדינה, עם כל הכבוד לנו".

ההסברה אצלך או שהיא עדיין מתנדנדת בין משרד הבריאות, הפרויקטור ופיקוד העורף?

"אנחנו רוצים לעשות יותר בכל הנוגע להסברה, וכרגע זה תחת משרד הבריאות. אז אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו יכולים במסגרת הזו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully