שדרוג מערך החקירות האפידמיולוגיות נתקל במכשול נוסף, לאחר שמתוך אלף בני אדם שנבחרו מטעם הרשויות המקומיות להכשרה כחוקרים - 700 נשרו ממנה בגלל חוסר התאמה ו-300 בלבד יסיימו אותה בזמן, כך לדברי גורמי ביטחון.
"הם לא עמדו ברף שמשרד הבריאות קבע", טענו גורמי ביטחון, "לא מדובר במוקדן, אלא באדם שאמור להגיע לחקר האמת ולהימנע מלייצר פאניקה או מתיחות. יש פה פער של כוח אדם איכותי ונצטרך לסגור אותו כמה שיותר מהר כדי להיות ערוכים לחורף". בסופו של דבר, אם תכניות משרדי הבריאות והביטחון יתממשו, מספר החוקרים האפידמיולוגים שיפעלו ממפקדת אלון יגיע בתוך כמה שבועות ל-1,800.
ההכשרה אמורה הייתה להכפיל את מספר החוקרים האפידמיולוגים - שמספרם בישראל נמוך ממילא ביחס לאוכלוסייה בהשוואה למדינות אחרות במערב - ולהביאו בתום התהליך ל-2,000. לפי נתוני משרד הביטחון, עד לפני שבוע פעלו בישראל אלף חוקרים, מתוכם 700 מטעם משרד הבריאות - ובהם סלקטורים של נמל התעופה בן גוריון, סטודנטים ואחיות - וכן 300 נוספים מצה"ל, חלקם הגדול עתודאים שעומדים להתחיל בקרוב את שנת הלימודים האקדמית, ולפיכך לא יוכלו להמשיך לעשות זאת. על כן, שר הביטחון בני גנץ הנחה להכשיר חוקר נוסף על כל עתודאי, כדי למנוע פגיעה במערך.
עוד בוואלה!
כשלב שני לתגבור המערך, נעשה מאמץ לאתר אלף אזרחים נוספים להכשרה כחוקרים אפידמיולוגיים, ובמסגרת זאת הוחלט לפנות אל הרשויות המקומיות שיציעו מועמדים מטעמן, כשלאחר מכן הם ישובצו בחזרה באותן רשויות. הסיבה לכך היא ההערכה שחוקרים מקומיים ידעו לזהות טוב יותר דפוסי הדבקה אפשריים. הרשויות אכן העבירו כאלף חוקרים פוטנציאליים.
"החוקרים שחוזרים אל היישוב, העיר והכפר מכירים את התרבות במקום. אם יגיד להם החולה המאומת באיזה בית קפה הוא ישב ומה היה המסלול שלו, לאחר מכן הוא יודע למי להתקשר ואיך לאתר את שאר האנשים בהתקהלות כדי לשלוח אותם לבידוד ובדיקות", הסבירו גורמי ביטחון. "התהליך עליו חשבו במפקדת אלון הוא נכון כי צבר הנתונים יאפשר לראש הרשות לקבל אומדן מה קורה אצלו באזור, איפה המוקדים והיכן צריך להפעיל אכיפה כדי להשיג יותר משמעת".
הליך ההכשרה של החוקרים אורך שבועיים, וכולל שיעורים מעשיים בכיתה תחת המגבלות, שיעורים מקוונים מרחוק דרך "זום", מבחנים על תוכנת המחקר, ולאחר מכן שבוע חפיפה מעשי, תחת בקרה וחניכה של אחיות ממשרד הבריאות. רק לאחר מכן יכולים החוקרים לעבוד באופן עצמאי.
אולם, בפועל, הציפיות של צה"ל ומשרד הבריאות התגלו כלא מציאותיות, ומתוך האלף רק 300 הוכשרו לבסוף. "ההכשרה התחילה ואז גילינו שזה מורכב מאוד - כי הם לא מתאימים. הם לא בהכרח נבחרו על בסיס כישורים", אמרו גורמי ביטחון, והסבירו כי משרד האוצר אישר למשרד הבריאות לגייס עוד 500 סטודנטים וסלקטורים של נתב"ג כדי לגשר על הפער, וכי ההכשרה שלהם תתחיל "בקרוב מאוד". בכך יגיע מספר החוקרים האפידמיולוגים בעוד כמה שבועות ל-1,800, כשעל איתור 200 נוספים ידונו הגורמים המקצועיים בשבוע הבא.
בנוסף לכך, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי אישרו היום את פתיחת יחידת החקירות האפידמיולוגית של צה"ל, בתום עבודת מטה שבוצעה בהובלת סגן הרמטכ"ל אלוף אייל זמיר ומפקד פיקוד העורף אלוף אורי גורדין. משימת היחידה, שתיקרא "אלה", היא להרחיב את מערך החקירות האפידמיולוגית, והיא תפעל תחת המפקדה המשימתית אלון בפיקוד העורף. לטובת הקמת היחידה החדשה, יוסטו מתפקידם כ-600 חיילים סדירים, בנוסף לעשרות חיילי מילואים.
היעד שהוגדר לכל חוקר וחוקרת הוא שתי חקירות ביום, כשארבע שעות מוקדשות לכל חקירה, ובהן הם אמורים לזהות את כל המגעים עם הנדבקים, להזין את הנתונים שלהם במערכת ולאחר מכן לשלוח את האזרחים לבדיקות קורונה.
עוד הוסיפו הגורמים כי משרד הבריאות ופיקוד העורף שואפים לעבוד עד אמצע החודש הבא עם חברות שידעו להגיע במהירות לכתובות של אזרחים, לקחת מהם דגימה בבית או להפנות אותם לעמדות דרייב-אין ברחבי הארץ. לפי הערכות במשרד הביטחון, עד נובמבר יגיעו המעבדות האזרחיות ואלו של קופות החולים יחד לתפוקה של 100,000 בדיקות ביום.
ממשרד הבריאות טרם התקבלה תגובה.