שירות הביטחון הכללי איתר כ-70 אלף חולי קורונה, מאז החלו האיכונים בחודש יולי. הנתון מהווה 44% מכלל החיוביים לקורונה שאותרו ברחבי הארץ במהלך תקופה זו. עם זאת, קצין מילואים המעורה בתהליך קטיעת שרשראות ההדבקה מתריע כי האיכונים אינם יעילים במקרים רבים, זאת בשל הפערים במערך החקירות האפידמיולוגיות והתיאום בין שאר הגופים המטפלים.
האיתור הוא שלב קריטי בתהליך קטיעת ההדבקות, לו שותפים משרד הבריאות, פיקוד העורף ומפקדת אלון, מד"א, המשטרה והרשויות המקומיות. למרות החשש שהביע ראש השב"כ נדב ארגמן מפני חשיפת טכנולוגיות, מאז הטלת המשימה על הארגון בוצעו שיפורים ודיוקים. בין השאר שולבו טכנולוגיות מתקדמות הכוללות בינה מלאכותית ולמידת מכונה שסייעו יחד גם לקצר את התהליך. זאת, לצד המשך הפעילות הביטחונית של הארגון, תוך סיכול עשרות פיגועים בחצי השנה האחרונה.
לפי גורמים במשרד הבריאות פעולות אלו הביאו לצמצום ניכר בהיקף האזרחים שנשלחים לבידוד ביחס לכל חולה מאומת שאותר. עם זאת, למרות יעילות המערכות הטכנולוגיות ובדומה לפעילות הביטחונית של שב"כ, נדרש גוף שיסיים את הפעילות ויסגור את המעגל. במקרה זה - מדובר במערך החקירות האפידמיולוגיות והפעילות המשלימה הנדרשת מחוץ לשב"כ.
עוד בוואלה!
הפער המרכזי שמלווה את כלל התהליך הוא מערך אפידמיולוגי שיבצע את התחקיר לחולה המאומת ולסביבה אליה הוא נחשף תוך זמן קצר, באופן שיבודד במהירות את החולים. אולם לדברי קצין מילואים המעורה בתהליך, קיים פער משמעותי הנובע מהיעדר חוקרים מיומנים, תהליך הכשרה איטי, ועיכוב בהשלמת המערכת המתוקשבת המציגה את כלל הנתונים ומבצעת את החיבור בין כלל הגופים. "המערכת המדוברת תהיה מוכנה בשלביה הראשונים רק בעוד שבועיים ותהיה מוכנה במלואה רק בנובמבר", אמר.
"כשרוצים לקטוע את שרשרת ההדבקה צריך להסתכל על כל שלב בנפרד", הסביר הקצין. "אם אחד מהשלבים מתבצע באיטיות - הרי שהוא פוגע בתהליך כולו". גורמי צבא במילואים מפיקוד העורף הוסיפו כי העברת הנתונים לקופות החולים וקבלתם האיטית מסרבלים עוד יותר את התהליך. "אם החולה המאומת לא קיבל עדכון על מצבו בזמן הוא ממשיך להדביק - וכך המשימה של החוקר האפידמיולוגי הופכת להיות מורכבת וארוכה הרבה יותר מהמצופה".
בצה"ל החלו בתהליך משולב עם משרד הבריאות, מפקדת אלון והרשויות המקומיות כדי להכשיר יותר מ-2,000 חוקרים עד חודש נובמבר השנה, מתוכם 600 חיילים סדירים ביחידת "אלה" שתתמחה בנושא. קצין בכיר בצה"ל אמר בשיחה עם וואלה! NEWS, כי "מתנהלים מגעים עם משרד הבריאות לקצר את משך ההכשרה של חוקר אפידמיולוגי מכמה שבועות לשבוע אחד".
הגורמים הוסיפו כי גם מערך החקירות הקיים נתקל בקשיים בשיתוף פעולה של אזרחים שנדרשים למסור פרטים וחלקם משקר או מוסר פרטים שגויים כדי להימנע מכניסה לבידוד או מהעברת מקורביו לבידוד באופן שנתפס בעיניו כ"הלשנה".
"רחוקים מהיעד הנדרש"
קצין במילואים המעורה בתהליך שרשרת קטיעת ההדבקה אמר כי "יש פערים במערכות המידע שייפתרו ברגע שתיכנס לפעולה מערכת ניהול מידע מוסכמת על כולם. יש בעיות עם ההרשאות למי מותר לראות את המידע, מה מעבירים ומה בכלל לא נמצא על גבי מסמך ברשת. המידע לא זורם כמו שצריך בין משרד הבריאות, קופות החולים, בתי חולים, מד"א, לפיקוד העורף". לדברי הקצין, "כדי לצמצם את תהליך קטיעת שרשרת ההדבקות צריך שהמידע יעבור במהירות מגורם לגורם. על מה שפיקוד העורף אחראי זה יחסית עובר מהר. אבל כל מה שנמצא תחת תיאום ובקרה של הגופים האחרים עובד לאט".
עוד אמר הקצין כי "בתחילת אוקטובר אמור אגף התקשוב להטמיע עוד שלב במערכת הניהול הממוחשבת שמוסכמת על כולם. יש הרבה ויכוחים מאחורי הקלעים המטרה הנוספת היא להקים מערכת חקירות לאומית. היעד הוא להגיע לעד 30 שעות כדי לסגור על שרשרת הדבקה. ברגע שהמעבדה מוסרת למפקדת אלון שיש כאן מישהו חיובי לקורונה וצריך לטפל בו וכל מי שבא איתו במגע ולשלוח אותם לבידוד. כרגע הממוצע של הטיפול נע באזור הימים ולא מתקרב ל-30 שעות".
הוא הוסיף כי בשבועות הקרובים יעלו עדכונים משמעותיים של גרסת מערכת הניהול לקורונה שישפרו את המאמץ לשרשרת הקטיעה. היעד החשוב להטמעת המערכת הוא עד תחילת חודש נובמבר.