בכיר במועצת חכמי התורה: הציבור לא יציית לסגירת בתי הכנסת ביום כיפור

הרב דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס ומבכירי הרבנים החרדים, אמר היום (שלישי) לתלמידיו כי הצעתו של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, לסגור את בתי הכנסת ביום כיפור, "אינה מעשית", ולדבריו, "בלאו הכי הציבור לא יציית לכך" - כך נודע לוואלה! NEWS. הרב יוסף אמר בשיחה כי "יהודי דתי לא מסוגל שלא ללכת לבית הכנסת ביום כיפור. במקום זאת, צריך להשקיע ולהסביר את חשיבות שמירת הכללים - ללבוש מסיכה ולשמור מרחק".

לדבריו של הרב יוסף קדמו אזהרות של גבאי בתי כנסת רבים בירושלים ובני ברק, לשטענו כי הציבור לא יישמע להנחיה, ומחו על כך שבתי התפילה ייסגרו בעוד ההפגנות ברחבי הארץ נמשכות. אולם בבית הכנסת הגדול בבירה לא שותפים לעמדה, ושערי המקום נסגרו לראשונה מאז 1958 בעקבות התפשטות הקורונה.

הרב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, אמר כי "לצערי נתקלתי באנשים חולים מאומתים שלמרות מחאות הרבנים לא היו מסוגלים נפשית לא ללכת לבית הכנסת. חכמים זכרם לברכה לימדו אותנו כי 'כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע'". הרב יוסף האשים את מקבלי ההחלטות בכך שהסגר וההחמרות הן דווקא בתקופת החגים וטען: "זו היתה רשלנות פושעת להמתין עד החגים, בשעה שכל יום עשרות יהודים נפטרים. בסופו של דבר לצערנו מתקיים בהם: אכל, לקה ושילם".

הרב יוסף היה מהמנהיגים החרדים ששמרו בהקפדה על ההנחיות, ובגל הראשון מיהר לסגור את בית המדרש בראשותו שבו מתפללים ולומדים מאות אברכים חרדים. גם בשיעוריו הקפיד יוסף לומר לתלמידיו לשמור על ההנחיות בכל מחיר.

בין הטוענים הנוספים כי הממשלה לא תוכל ליישם את המלצתו של גמזו לפני יום הכיפורים נמצא אברהם כהן, גבאי בית הכנסת מוסיאוף בשכונת הבוכרים בירושלים. בשיחה עם וואלה! NEWS הסביר כהן שבבית הכנסת בניהולו מתפללים מדי יום אלפי אנשים כי "גם המשטרה לא תוכל לאכוף את זה. מיליוני אנשים - חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים - מגיעים לבית הכנסת ביום כיפור, לאסור עליהם? זה לא ישים".

לדברי כהן, "זה רק יוביל לאווירה רעה וחיכוכים. הממשלה מאפשרת הפגנות אבל רוצה לאסור תפילות? להגיע לבית הכנסת, זה לא מותרות. לא אוסרים דברים שאתה מראש לא יכול להשיג את מטרתו. כולנו צריכים להיות חרדים לבריאות שלנו אבל גם מקבלי ההחלטות צריכים לנהל את זה בחוכמה גדולה".

גם יצחק שיינין, גבאי בית הכנסת איצקוביץ' בבני ברק, טען כי "הסיכוי היחיד שזה יצליח, ואז רק ב-50%, זה רק אם לא יהיו התקהלויות אחרות באותם ימים". לדבריו, "זה כולל מסעדות, הפגנות או כל התקהלות אחרת". בית הכנסת שבניהולו של שיינין סגור בתקופה האחרונה ברוב שעות היממה, אך לטענתו, אם הממשלה תקבל החלטה כזו, בתי כנסת לא ייסגרו.

"אנשים מאמינים שבאמצעות התפילה ביום כיפור, הם מסוגלים לסלק את הקורונה מחיינו. אתה רוצה לקחת מהם את התפילה הזו? צריך להיות מטומטם גדול או טיפש גדול כדי לקבל החלטה כזו", אמר. עם זאת, שיינין סבור כי סגירת בתי הכנסת בערב חג סוכות היא "אפשרות ריאלית יותר", כלשונו. "אבל גם בתנאי שהכול יהיה סגור, אחרת זה לא יעבוד".

בגל הראשון של התפשטות נגיף הקורונה, הממשלה החליטה על סגירה מוחלטת של בתי הכנסת, ובציבור החרדי והדתי קיימו מנייני תפילה במרחב פתוח ושמרו על ההנחיות. ההחלטה אף זכתה לגיבוי של ההנהגה הרוחנית, ובין היתר, הורה הרב חיים קנייבסקי, מבכירי הרבנים החרדים, לאסור קיום תפילות במרחב הפתוח בשל עלייה בתחלואה הגבוהה. כעת, ההערכה בקרב גורמים בממשלה כי החלטה כזו לא תתקבל באותו יחס, גם לאור תקופת החגים אך גם בשל קיום התקהלויות נוספות כמו הפגנות.

מי שהעלה את הטענה הזו היום הוא הרב לאו. בעת ששוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין, הרב לאו הבהיר להם כי סגירת בית הכנסת איננה אפשרית בזמן "שאין אכיפה על התקהלויות בדברים אחרים". הוא אמר כי "אנשים לא יצייתו", תוך שהתכוון להפגנות ההמוניות המתקיימות בתקופה האחרונה סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים.

לעמדת הרב לאו הצטרף גם יו"ר ועדת חוקה בכנסת ח"כ יעקב אשר, שהבהיר כי "ביטול מתווה התפילות ורכישת צרכי החג יפרום את האסדרות שהושגו בעמל רב ויפגע במאמצים לבלימת התחלואה", ברומזו לכך שהציבור לא יציית להנחיות.

אולם זלי יפה, גבאי בית הכנסת הגדול בירושלים, הודיע בערב ראש השנה כי לראשונה מזה 62 שנים, בית הכנסת יישאר סגור בשל המגיפה. יפה טען בשיחה עם וואלה! NEWS כי "הדברים של הרב הראשי הם טעות חמורה. למה אנחנו צריכים להסתכל על המפגינים? זה לא ביזנס. או שזה בריא או שזה לא בריא ומסוכן".

יפה הסביר כי "אם הממשלה מאפשרת הפגנות והמפגינים רוצים להסתכן, אז גם אנחנו צריכים להסתכן?". לטענתו, החלטתו לסגור את שערי בית הכנסת בראש השנה, ביום כיפור ובתקופת החגים "הוכיחה את עצמה". יפה הוסיף כי "אדם הגיע מחו"ל, הוא לא ידע שבית הכנסת סגור, הוא רצה להתפלל בו אבל בשיאו של החג - התברר שהוא חולה בקורונה. כמה אנשים היו נכנסים לבידוד בגללו?".

ההחלטה לסגור את בית הכנסת "הרסה לי את הלב", כלשונו של יפה. "היו לי דמעות בעיניים. אבל אתה יודע מה? זה נדרש. לשמור על עם ישראל, לשמור על הבריאות. בתפילת נעילה אצלנו בבית הכנסת משתתפים 1,700 איש, זו תפילה מחשמלת אבל אם בשם הבריאות אנחנו נאלצים לוותר עליה - זה מה שאנחנו עושים".

עם זאת, יפה הסכים כי בתי כנסת שכונתיים שפועלים על פי מתווה מסודר שאינו מהווה סיכון בריאותי גבוה, יכולים להמשיך לפעול, "הכול עניין של סיכון, אצלנו הסיכון גדול. ייתכן שבמקומות אחרים פחות".

בתי הכנסת איצקוביץ' ומוסיאוף הם אינם המבחן היחיד בקבלת ההחלטה על סגירתם. חסידיות וקהילות חרדיות סגורות לא ויתרו על התפילות ההמוניות בראש השנה האחרון, זאת למרות הסגר וההגבלות. בחסידות בעלז ובוויז'ניץ קיימו תפילות עם אלפי משתתפים, בניגוד להנחיות, ובחסידיות אחרות כמו גור, שמקפידות יותר על ההנחיות בתקופת הקורונה, קיימו תפילות עם אלפי משתתפים אך תחת מתווה שאושר מראש.

רוב הציבור החרדי והדתי הקפיד על ההנחיות, ומרבית בתי הכנסת קיימו מנייני תפילה במרחבים פתוחים. עם זאת, ההערכה היא כי איסור גורף על פתיחת בתי הכנסת תתקל בקהילות אלה באדישות, במיוחד ביום כיפור.