פרופ' גרוטו: אוטובוסים הם מוקדי הדבקה, אך לא הוגבלו בשל אילוצים כלכליים

בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לאישור תקנות ההגבלות לשימוש בתחבורה הציבורית, התגלו פערים ביישום ובפיקוח על התקנות. הרכבת הקלה בירושלים הוחרגה מההגבלות למרות התחלואה הגבוהה בעיר, ובאוטובוסים, קיימים קשיים בביצוע בדיקות חום לנוסעים והתקנת מחיצות הגנה לנהגים

צילום: ערוץ כנסת, עריכה: עמית שמחה

דיון באישור הגבלת השימוש בתחבורה הציבורית בוועדת הכלכלה בכנסת, שהחל כדיון שגרתי למדי, הפך הבוקר (שני) לדרמה של ממש כשנחשפו בפני חברי הכנסת הכשלים ביישום ובפיקוח על הנחיות הריחוק החברתי בתחבורה הציבורית. במהלך הדיון הבהיר סמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו כי במשרד הבריאות מודעים לבעיית ההדבקות באוטובוסים, אך בשל אילוצי כלכלה לא נעשה מהלך משמעותי על מנת להגביל את תנועתם.

כמו כן, דנו בוועדה בהחרגת הרכבת הקלה בירושלים מהגבלת תפוסת הנוסעים ומהגבלות נוספות. מעבר לכך, עלו קשיים בביצוע בדיקות חום לנוסעים, התקנת מחיצות הגנה שקופות לנהגים והיעדר נהלי עבודה קבועים לשמירה על ההנחיות.

נושא ההגבלות באוטובוסים עלה בעקבות שאלות שהופנו לפרופ' גרוטו, שהסביר כי "כל כלי תחבורה סגור הוא מוקד הדבקה, אבל אנחנו מבינים שתחבורה ציבורית היא חלק בלתי נפרד מפעילות המשק". הוא הסביר כי "המגבלות מאזנות בין רמת הסיכון, לבין האפשרות לעשות בתחבורה הציבורית שימוש". כמו כן, למרות שבאתר משרד הבריאות מפורטים איתורי חשיפות למקרי קורונה, מהם עולה שכשליש מהם מתרחשים בתחבורה הציבורית, טען גרוטו כי אין בידו נתונים על כמות ההדבקות.

"המגבלות מאזנות בין הסיכון לשימוש". אישה מחכה לאוטובוס עם מסיכה בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

"כשאדם מאומת בקורונה יש שתי דרכים לבצע חקירה", הסביר סמנכ"ל משרד הבריאות. "אחת זה איכוני שב"כ, וזה יכול להיות הרבה יותר מדויק. דרך שנייה זה לתשאל אותו. אנחנו מתשאלים כדי לבדוק את המקומות בהם היה בארבעה הימים האחרונים, ואם הוא אומר שהוא נסע בכמה קווי אוטובוס, לעיתים מכניסים אוטובוסים שלמים לבידוד שלא לצורך". מנגד, טען גרוטו כי הרישום של מאומתים ומגעים ברכבת הרבה יותר מסודר. "יש ואוצ'רים, אז אפשר בקלות לאתר את האנשים", הוסיף. "לגבי שאר המקומות אפשר להתבסס רק על תחקור האדם עצמו, שזה מאוד מורכב".

עוד בוואלה! NEWS

בלי פיקוח, עם סכנה לנוסעים: התחבורה הציבורית צפויה לפעול כרגיל בסגר

לכתבה המלאה

מעבר לכך, הנושא הראשון שעלה לדיון היה בסוגיית הרכבת הקלה בירושלים, שהוחרגה למעשה מכל נושא המגבלות בתחבורה הציבורית. יו"ר הועדה הזמנית, ח"כ אסנת מארק ביקשה ממנכ"ל משרד התחבורה, נציגי משרדו ואנשי משרד הבריאות הסברים לסיבה לכך. גם פרופ' גרוטו אישר כי משרד הבריאות רצה להטיל מגבלות, אולם במשרד התחבורה התנגדו בטענה כי הדבר אינו אפשרי.

במשרדי התחבורה והבריאות ניסו להסביר כי אין באפשרות החברה לפקח על כמות הנוסעים, להפחית את כמות העצירות בתחנות או למנוע התקהלות לאורך ציר התנועה וברכבת עצמה. ובנוסף טענו כי בהיעדר תלמידים, סטודנטים ופעילות פנאי, הרכבת נמצאת גם כך ב-65% תפוסה בלבד.

הסברים אלו לא הניחו את דעתם של רוב חברי הוועדה, והם דחו את החרגת הרכבת הקלה ברוב קולות בהצבעה. רק לאחר שמנכ"ל משרד התחבורה התחייב בפני הוועדה להפעיל מנגנון וויסות לכמות הנוסעים במידה וזו תעלה על 50% - הסכימו חברי הוועדה להעלות את הנושא להצבעה נוספת.

פרופ' גרוטו בדיון בכנסת (צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)

כשלים נוספים שעלו במהלך דיוני הוועדה הם הקושי בביצוע בדיקות חום גוף לנוסעים לפני העלייה לתחבורה הציבורית. אליאס מטר, מנהל אגף הרכבות ומסילות הברזל במשרד התחבורה, אמר כי פחות מ-5% מהנוסעים עוברים את הבדיקות.

גם אחד ממיזמי הדגל של משרד התחבורה - התקנת מחיצות הגנה שקופות לנהגים בתחבורה הציבורית סובל, כך מסתבר, מקשיים רבים. למרות ההבטחה לפתוח את שוק ההתקנות לספקים נוספים, הודה משרד התחבורה כי כיום ישנו רק ספק מחיצות אחד. מתוך 8,000 אוטובוסים, עד כה הותקנו המחיצות רק בכ-600-700 כלים. גם מבין מחיצות אלו, התנפצו 14 ובאחרות התגלתה תקלה בטיחותית, משום שהשתקפות מוגזמת פגעה ביכולת הראיה של הנהגים.

"שוב אושרו תקנות שישומן בשטח אינו אפשרי"

עוד נושא שהעלה לדיון ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) הוא סוגיית הסברת התקנות וההגבלות לציבור, וכן השינויים התכופים בהם. הוא הבהיר לנציגי משרד התחבורה כי על המשרד לפתוח ערוץ מידע ישיר, שמתעדכן באופן תדיר וזמין לכלל הציבור.

שאלות נוספות שעלו לדיון נגעו בנושא הפיקוח על יישום התקנות, כשבמשרד התחבורה טענו כי מפקחי המשרד בודקים את הנושא, אולם הודו כי לאלו אין סמכויות אכיפה. גם ההנחיה לשמירה של שני מטרים מנוסע לנוסע נתקלה בגיחוך בקרב חברי הוועדה, בשל חוסר היכולת ליישם אותה בפועל.

הנושאים האלו עומדים גם במרכז הטענות של ארגון נהגי האוטובוסים בישראל, מבית ההסתדרות הלאומית. "שוב אושרו תקנות שישומן בשטח אינו אפשרי. אין שום סיכוי לשמור על ריחוק חברתי באוטובוסים ואין לנהגים כל סמכות מפורשת לגבי המשך הנסיעה בזמן חריגה בכמות הנוסעים", הבהירו בארגון.

פחות מ-5% מהנוסעים עוברים בדיקות חום. טיהור אוטובוסים נגד הקורונה (צילום: ראובן קסטרו)

"אנו פונים למשרד התחבורה כדי שיקבע נהלי עבודה ברורים ולא ישאיר את ההחלטות לשטח", הוסיפו. "מציאות מעין זו גורמת ברוב המקרים לאירועי אלימות קשים נגד הנהגים. שוב הוכח כי נהגי האוטובוסים נזרקים מתחת לגלגלים".

למרות הליקויים והפערים, בסיום הדיון אישרה הוועדה את כניסת התקנות לתוקף, והן יישארו בתוקף עד 15 באוקטובר. עתה נותר לקוות שבסיבוב הבא ידרשו חברי הוועדה מהגופים להציג תכנית עבודה מרוכזת ומקיפה יותר לפני אישור התקנות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully