עד לפני קצת יותר מעשור משרד התחבורה נחשב לאתנחתא עבור מי שהיו בדרך החוצה מהחיים הפוליטיים, או בגלות כפויה. תחלופה של שמונה שרים בשנים האבודות שבין 2009-1999 מספרת את הסיפור כולו.
אולם בעשור האחרון עמד בראש המשרד ישראל כץ, שהפך אותו לגורם מרכזי בעיצוב החיים במדינת ישראל. לצד הצלחות בפרויקטים לאומיים ובקבלת תקציבי עתק, כץ קרטע בתלאות הקו החשמלי, מחדל עומסי התנועה ועוד. גם בתום כהונתו נותר משרד התחבורה בעל השפעה רבה, שכל הצהרה על תכניות ופרויקטים עתידיים משפיעה על החיים של כולנו.
לפני מאה ימים נכנסה מירי רגב לתפקיד שרת התחבורה, ולפחות למראית עין יצרה אווירת פעלתנות קדחתנית. אילו מהצהרותיה תורגמו למציאות ומה נותר בגדר הבטחה ריקה מתוכן?
הרחבת כביש חוצה שומרון לדו-מסלולי
ההצהרה: ב-23 ביוני, במהלך סיור בשומרון עם יו"ר המועצה האזורית יוסי דגן, הצהירה השרה על החלטתה להרחיב את כביש 505 (חוצה שומרון) מצומת אריאל לבקעה לכביש דו-מסלולי.
תשובת משרד התחבורה: פרויקט הרחבת כביש 505 מאריאל לכיוון מזרח נמצא בשלבי תכנון ראשוניים, ועתיד להיכנס לתכנית החומש הבאה של חברת נתיבי ישראל.
בפועל: עלות סלילה של קילומטר כביש דו-מסלולי עומדת כיום על כמה מיליוני שקלים, כשאורך הקטע המדובר הוא 40 קילומטרים. לסכום זה מצטרפים 6% נוספים על עבודה באזור יהודה ושומרון.
מבחינת לוחות הזמנים, תכנית החומש הנוכחית של נתיבי ישראל תסתיים ב-2021. סלילת כביש משלב התכנון ועד לסיום אורכת בין 15-10 שנים, ולכן אנחנו צפויים לראות שרי תחבורה נוספים דוחפים את התיקייה הזו לתחתית הערימה.
בחינת היבטי הבטיחות בעקבות תאונה רבת-נפגעים בכביש 89
ההצהרה: ב-14 ביולי התרחשה תאונת דרכים בין מכונית פרטית לאוטובוס שהתהפך בכביש 89, מזרחית לצומת כברי שבגליל המערבי. 19 מנוסעי האוטובוס נפצעו, שניים מהם במצב קשה. בעקבות התאונה הצהירה רגב כי "הנחיתי את אנשי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקבל את מסקנות חוקרי משטרת התנועה ולבדוק את היבטי הבטיחות באירוע".
תשובת משרד התחבורה: שרת התחבורה הנחתה את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקבל את ממצאי החקירה מהמשטרה, במטרה לבחון את היבטי הבטיחות באירוע ולהפיק את הלקחים הנדרשים.
בפועל: נכון לזמן כתיבת שורות אלו, המשטרה העבירה את חומרי החקירה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. עם זאת, אין אפשרות לקבל את מידע מאחר שככל הנראה יוגש כתב אישום בגין התאונה.
ככל הידוע, התהפכות האוטובוס נבעה מתמרון בו נאלץ לנקוט הנהג בעקבות סטייה של המכונית הפרטית. הצומת בו אירעה התאונה היה אמור לעבור שדרוג במסגרת אחת התכניות של משרד התחבורה. בקשה תקציבית לצורך הטיפול בכביש 89 ש"מככב" שנים כאחד ממוקדי הסיכון בצפון הועברה כבר לפני חודשים, אולם זו לא יצאה לפועל בשל עיכוב התקציב ליישומה.
יוזמה לחיוב התקנת מערכת התרעה ברכב נגד שכחת ילדים
ההצהרה: ב-28 ביולי הודיעה שרת התחבורה כי המשרד יוזם מהלך שיחייב התקנת מערכת התרעה נגד שכחת ילדים ברכב, בעקבות העלייה בשכיחות התופעה בחודשי הקיץ החמים. ב-4 באוגוסט פורסם קול קורא בנושא.
תשובת משרד התחבורה: בעקבות פרסום קול קורא בנושא מערכות התרעה לשכחת ילדים ברכב התקבלו במשרד התחבורה עשרות הצעות. משרד התחבורה נמצא בשלב ניתוח ראשוני של ההצעות בהתאם לדרישות התקן. ניתנה הארכה של כמה ימים להגשת ההצעות.
בפועל: כבר בשנת 2009 הוגשה הצעת חוק שתחייב התקנת מערכת כזו בכל מכונית, אולם זו לא הבשילה לחקיקה. בדיוני ועדת הכלכלה ב-2010 משרד התחבורה אף התנגד למערכת כזו. שנה לאחר מכן ניסה השר כץ להשית עונש שנת מאסר על שכחת ילד במכונית ולקדם תקן למערכת. גם בקיץ של 2013 ו-2015 עלו תכניות שונות לתקנים. ב-2016 משרד התחבורה אמור היה לגבש חקיקה, שנתיים לאחר מכן פרסם המשרד לביטחון הפנים קול קורא משלו בנושא - אבל דבר לא קרה.
כיום ישנו תקן עבור רכבי הסעות, אך הוא נוגע לרכיב אלקטרוני המצריך סריקה של הרכב ולכן פחות רלוונטי לרכב פרטי. ריצה לפרסום קול קורא מחטיא את המטרה בטרם הובן מהו התקן הרלוונטי וכיצד יש לאפיין את המערכת ואת החובה החוקית בנושא.
שקיפות והוזלת מחירון הרכב הלאומי
ההצהרה: ב-5 ביולי הודיעה השרה כי תקדם רפורמה חדשה שתאפשר שקיפות והוזלת מחירים לרוכשי רכב מיד שנייה: "בכוונת השרה להגיש תיקון חקיקה שיחייב את אזרחי ישראל, בזמן העברת הבעלות בדואר או באינטרנט, לדווח על מחיר המכירה של הרכב ולהעמיד את מאגר המידע באתר אינטרנט נגיש וחינמי לציבור הרחב".
תשובת משרד התחבורה: משרד התחבורה נמצא בעבודת מטה בכל הקשור למחירון הרכב הלאומי, ובחודשים הקרובים יחל לפעול מאגר המחירים באמצעות חברת הדואר ובאזור האישי באינטרנט. בשלב הראשון יפעל המאגר באופן התנדבותי.
בפועל: היוזמה של רגב אינה רפורמה חדשה, אלא אחת שהועלתה לפני עשור על ידי כץ. תיקון חקיקה כזה לא הוגש, ואם יוגש כעת הוא ייפסל מאותה סיבה שנפסל בסיבוב הקודם - היעדר יכולת לאמת את המחיר או להפעיל סנקציות על המדווח.
במצב הנוכחי, כאשר מחיר רכב נקבע באופן שרירותי על ידי גופים מסחריים נוצר מצב מעוות שעלול להיות נגוע באינטרסים כלכליים. כשל נוסף נובע מחוסר היכולת לוודא כי זה אמנם המחיר בו נמכרה המכונית, ואז נוצר פתח בו הקונה ישאף להצהיר על מחיר גבוה במטרה להעלות את שווי הרכב שלו למכירה עתידית. כמו כן, על מנת להחיל שינוי יש לבחון את רלוונטיות של המחירון, בעוד כיום מרבית העסקאות בשוק נעשות באמצעות שני המחירונים של "יד2" ו"לוי יצחק".
הפחתת השימוש ברכבים פרטיים בגוש דן
ההצהרה: לפי כמה שנים החלו במשרד התחבורה לשנות גישה ולהעביר את הדגש להפחתת השימוש ברכבים פרטיים בגוש דן. המהלך תופס תאוצה עם קידום ארבעה מסופי תחבורה ציבורית גדולים באזור.
תשובת משרד התחבורה: צעד נוסף לשדרוג התחבורה הציבורית. משרד התחבורה מקדם מיזם לאומי, מסופי אוטובוסים וחניוני לילה חדשים בכל רחבי הארץ.
בפועל: אחרי המשוכה של הוועדה לתכנון ובנייה נפתחה הדלת להקמת מסופי תחבורה ציבורית. הראשונים בהם יהיו ראשון לציון-חולון-בת ים, בני ברק ופתח תקווה. שלושת המסופים ישבו על תוואי המטרו והרכבת הקלה העתידית.
הפתרון החשוב הזה לא יאפשר רק ניידות בין אמצעי התחבורה, אלא גם יעניק מענה לוגיסטי לטעינת אוטובוסים חשמליים, ולא פחות חשוב - תנאי עבודה ראויים לנהגים.
תשלום במזומן בתחבורה הציבורית בתקופת הקורונה
ההצהרה: איסור התשלום במזומן שהחל עם חזרת פעילות התחבורה הציבורית בתקופת הקורונה הקשה על אוכלוסיות קשישים ומלווים לנוסעים עיוורים, ועל קבלת הנחה עבור תושבי יהודה ושומרון. בעקבות זאת, הורתה רגב לאשר לנהגים לקבל תשלום במזומן מקבוצות אלו. נהגי האוטובוסים התרעמו על ההחלטה בטענה כי היא מסכנת את בריאותם.
תשובת משרד התחבורה: על פי החלטת משרד התחבורה נהגי האוטובוס מחויבים לאפשר תשלום במזומן לאזרחים ותיקים, מלווים לנוסעים עיוורים ותושבי יהודה ושומרון.
בפועל: לאחר שסירבו למה שהגדירו "סיכון חייהם", יצאו הנהגים למאבק משפטי בהחלטה זו. הפשרה שהתקבלה הייתה אפשרות לתשלום, אך ללא מגע או העברת כסף מיד ליד, אלא בשימוש בכלים נפרדים לתשלום ולמתן עודף. במחצית השנייה של חודש אוגוסט התרבו דיווחים על התפרצות קורונה בקרב נהגי אוטובוס הפועלים בגזרת בנימין, שם בחלק מהקווים ניתן לשלם במזומן.
התקנת מחיצות למיגון נהגי אוטובוסים
ההצהרה: התכנית למיגון נהגי האוטובוסים באמצעות מחיצה נכנסה להילוך גבוה בעקבות התגברות מקרי התקיפה ואוזלת היד של המשטרה ובתי המשפט בטיפול בתופעה. היוזמה שמתגלגלת עוד מתקופת השר הקודם, בצלאל סמוטריץ', התעכבה בשל ויכוחים על תקצוב מימון המחיצות והתקנתן.
תשובת משרד התחבורה: עם קבלת האישור התקציבי להתקנת המחיצות, פעל משרד התחבורה במהירות לאשר את כל דגמי המחיצות החדשות שייוצרו עבור נהגי האוטובוסים בתחבורה הציבורית. במטרה להאיץ את קצב הייצור של המחיצות, אושרו בנוסף לחברת "מרכבים" ו"הארגז" מפעלים במקומות נוספים בארץ. משרד התחבורה העמיד לרשות המפעילים, את כל האמצעים הנדרשים כדי שיסיימו את התקנת המחיצות בזמן הקצר ביותר. מדובר בין השאר במתן תקציב מלא ואישור ליצרנים ולמתקינים נוספים להתקנת המחיצות. משרדינו עוקב אחר התקנת המחיצות ומאיץ במפעילים לסיים אותם בזמן הקצר ביותר.
בפועל: המהלך התנהל במהירות מרגע קבלת האישור ועד היציאה לייצור והתקנת המחיצות. בארגון נהגי האוטובוסים בישראל מבית ההסתדרות הלאומית, שהובילו את המאבק להתקנת המחיצות, מסרו: "אנו גאים שמשרד התחבורה בחר לקבל את המלצות ארגון הנהגים להתקנת המחיצות באוטובוסים זהו נושא דגל שקידמנו לטובת הנהגים בכללותם".
פרויקט חשמול הרכבת
ההצהרה: פרויקט החשמול של הרכבת יצא לדרך כבר לפני שנים, ובמהלך ההקמה והתפעול הראשוני שלו נתגלו בעיות טכניות לא מעטות. הקו בין ירושלים להרצליה, שהפך לסמל המיזם, זכה כבר לחמש השקות ועדיין לא הושלם.
תשובת משרד התחבורה: חשמול קו הרכבת המהיר מתל אביב מירושלים הושלם עד תחנת סבידור מרכז ובהמשך יגיע עד הרצליה.
בפועל: מבדיקת הפרטים עולה כי החשמול עד הרצליה כבר הושלם, ובשלב זה ממתינים להשלמות אחרונות ותחילת נסיעות ההרצה בשבועות הקרובים. היעד הוא להתחיל את השירות לנוסעים כבר בסוף ספטמבר או בתחילת אוקטובר.
הקמת קו רכבת לקראת מעבר חיל המודיעין לנגב
ההצהרה: במשרד התחבורה הודיעו על הקמת רכבת כבדה ומהירה ("עד 250 קמ"ש") מתל אביב לליקית, והשלמה באמצעות רכבת קלה מבאר שבע לבסיס. זאת, בעקבות המעבר העתידי של חיל המודיעין לנגב, שמאיים על בריחת מיטב המוחות של החיל בעקבות מיקומו המבודד והמרוחק.
תשובת משרד התחבורה: שרת התחבורה החליטה כי הפתרון התחבורתי של מעבר קריית המודיעין לנגב יבוצע באמצעות שילוב של רכבת כבדה מתל אביב לבסיס אמ"ן שבליקית, ורכבת קלה מבאר שבע לליקית. החלטה על הקמת המסילה לבסיסי צה"ל בנגב תאפשר בעתיד חיבור למסילה המזרחית, זאת כחלק מחזונה לחיבור ישראל מצפון לדרום. פרויקט המסילה הכבדה מקודם סטטוטורית על ידי חברת כביש חוצה ישראל, במקביל חברת נתיבי ישראל מקדמת את פרויקט הרכבת הקלה.
בפועל: ברכבת ישראל כלל לא נמצאים בתמונה או בתכנון של הרעיון, ואילו לחברת נתיבי ישראל לא הועברה אף לא תכנית ראשונית של תכנון הרכבת הקלה. העלויות הצפויות של הקמת קו חדש לדרום הן אסטרונומיות ובהתחשב בעובדה שהקו יהיה רחוק מרווחיות, כלל לא ברורה הכדאיות שלו.
המעבר המתוכנן לקריית המודיעין בנגב הוא שנת 2026, אך תכנון, בנייה והגעה להפעלה של המערך הרכבתי הכבד והקל הוא עניין שייקח עוד שנים רבות. אם הקו המדובר יהיה חלק מהמסילה העתידית לאילת, הוא מופיע במצגת התכנית האסטרטגית של הרכבת ומשרד התחבורה לשנת היעד 2040.
שתי הצהרות נוספות של השרה - שאטלים דרך הים וקידום שדה התעופה בדרום - נותרו ללא מענה מצד משרד התחבורה.
רגב העלתה יוזמה להפעלת שירות הסעת המונים (שאטלים) דרך הים שיצא מחדרה, נתניה ואשדוד לתל אביב כפתרון להתגבר על עומסי התנועה. זמני ההפלגה בהחלט קצרים יותר מאלו של נסיעה בכלי תחבורה אחר, אך במשרד לא התייחסו לזמנים שנגזרים מההגעה, העגינה והעלייה לכלי השיט, ואף לא להיבטים הטכניים והבסיסיים של שיט בימי החורף.
בנוסף, השרה הנחתה לקדם את הקמת השדה המשלים לנתב"ג בדרום - בניגוד לחוות הדעת של אנשי המקצוע ולאור הקשיים התפעוליים והתנגדות התושבים אם תיבחר חלופת רמת דוד. רגב קבעה כי אם יוחלט שאפשרות ההקמה בנבטים אינה רלוונטית, על גורמי המקצוע להציג לה עד סוף אוקטובר חלופה הכוללת תכנית לשדה שיוקם על אי מלאכותי בים. ההוראה לא מתייחסת לקשיים הטכניים של תכנית כזו, ואפילו פרק הזמן שהוקצב למשימה תואר על ידי גורמים המעורים בתהליכים כ"לא מספיק לתסקיר אמיתי ורציני".
לרגב הוקצבו שנה וחצי לעמוד בראשות משרד התחבורה, הרף עין במונחי תכנון ארוך טווח ואסטרטגי. כשמאה ימים כבר מאחוריה, נמשיך להמתין כדי לראות מה יעלה בגורל רשימת ההצהרות המפוארת.