לתחושתם של עשרות אלפי נהגי התחבורה הציבורית, הם יוצאים למלחמה בכל יום. הנהגים נאלצים להתמודד עם תשתית כבישים רעועה, חום, צפיפות ואוטובוסים מיושנים ומתוחזקים באופן לקוי, ללא חדרי התרעננות ובמשכורות שרחוקות מלהצדיק את השעות הארוכות מאחורי ההגה.
החודשים האחרונים של משבר הקורונה, ובהם הנתונים המראים כי התחבורה הציבורית היא אחד ממוקדי ההדבקה הבולטים, כמו גם החיכוך הגבוה עם הנוסעים, שלא תמיד מגלים הבנה לקשיים ולסיכון שלהם, רק העצימו את התחושה הזו. מכה נוספת הגיעה כשלאחרונה משרד התחבורה הורה לאפשר תשלום במזומן לאזרחים ותיקים, מלווי עיוורים ותושבי השומרון, מה שנהגי האוטובוסים מגדירים כסיכון בריאותי.
כל אלה הביאו את ארגון הנהגים להכריז על סכסוך עבודה ולנקוט בעיצומים, בדרישה לחזק את בטיחות הנהגים ולצמצם את הסיכון הבריאותי שלהם. משרד התחבורה ביקש צו מניעה, ובית הדין לעבודה בבת ים ידון בנושא מחר (ראשון). כמה נהגי אוטובוסים סיפרו לוואלה! NEWS על הגורמים שהביאו אותם לנקודת הקיצון.
עוד בוואלה!
"הנהג נמצא בחזית של המחלה"
עופר סיטרוק, תושב נתניה בן 43, הוא נהג בחברת אגד תעבורה, שש שנים במקצוע.
מה הביא לשביתה ולעיצומים?
"צריך להבין את החשש שלנו. התחלואה בנתניה גבוהה, אבל לא רק פה. בכל הארץ הנהג נמצא בחזית של המחלה הזו. כשסגרו את הרכבת העמיסו את האוטובוסים ובמקביל צמצמו קווים, מה שרק החריף את העומס על התחנות. עכשיו כאשר רוצים לאפשר תשלום במזומן לוקחים את הסיכון שלנו עוד צעד אחד קדימה".
אילו קשיים מלווים אותך במקצוע?
"ברוב הצרות שלנו אני יכול להאשים את הרגולציה ואת האנשים שקובעים אותה. הם לא נמצאים פה, הם לא היו במקום שלנו יום אחד ולכן לעולם לא יבינו. חשבת פעם למה אין כמעט נשים במקצוע? להגיע לתחנת קצה שלא מתאפשר להתרענן בה או אפילו להתפנות בשירותים מסודרים זו אחת הסיבות. אנחנו חווים תקיפות אלימות ואין תחושה שהמשטרה עושה עם זה משהו. אנחנו נוהגים באוטובוסים 'עייפים', חלקם בלי מזגנים ומתוחזקים ברמה נמוכה".
"50 נהגים מותקפים בחודש, יש אפס תחושת ביטחון"
ישראל גנון, תושב ראשון לציון בן 50, בעל ותק של 25 שנה במקצוע.
מה הביא לשביתה ולעיצומים?
"בתחילת משבר הקורונה, תחת השר סמוטריץ', הגשנו את ההמלצות שלנו: צמצום הקווים ל-20 נוסעים ותגבור באמצעות חברות ההסעות, הרחקה של הנוסעים מהנהג, לדאוג למחיצות, ביקשנו לעבוד תחת תקנות התו הסגול - כולן התקבלו. הגיעה מירי רגב ופתאום הם קובעים את המספר, אין מחיצות, אין תו סגול, מחייבים אותנו לקבל תשלום במזומן. יש כבר נהג שמת, יש נהגים חולים, מאות נהגים בבידוד".
אילו קשיים מלווים אותך במקצוע?
"חדרי ההתרעננות לנהגים. הוציאו את מסופי האוטובוסים מחוץ לערים ולשכונות בפריפריה, אבל אלו פשוט חניות גדולות ללא כל מתקנים מינימליים. העיריות לא משקיעות בזה כי זה לא משרת אותן, המפעילות לא משקיעות, כי מה אם בשנה הבאה החוזה לא יהיה שלהן. אבל עבור הנהג, אחרי שלוש שעות על ההגה, מקום להתרוקן בו ולשתות כוס קפה הוא לא מותרות, זו בטיחות. גם האלימות כלפי הנהגים. כל תקיפה כזו מתועדת אצלנו. אנחנו מדברים על 600 תקיפות בשנה, 50 נהגים מותקפים בחודש, ולנהג יש אפס תחושת ביטחון שזה מטופל, שהענישה מרתיעה, שמישהו נותן את הדין על הדברים האלו".
"יש עלייה בעימותים עם נוסעים בנוגע למסיכות"
אברהם טוביאס, תושב בית אריה בן 64. נהג חברת קווים, ובעבר נהג אגד, 42 שנים במקצוע.
מה הביא לשביתה ולעיצומים?
"אנחנו לא יכולים להשלים עם הסיכון הזה שתשלום במזומן כופה עלינו. העלייה לאוטובוס מהדלת הקדמית, לפעמים בלי מסיכה, מתקרבים יותר מדי לנהג כדי לשאול. כמה אפשר לקחת סיכון על החיים שלנו".
אילו קשיים מלווים אותך במקצוע?
"העיסוק המרכזי של הנהג באוטובוס צריך להיות לנהוג, לא יכול להיות שמטילים עליו עוד ועוד מטלות. התקדמנו קדימה עם הרב קו ועכשיו מחזירים את הנהג להיות קופאי, להיות פקח, להשגיח שכולם עם מסיכות. וכשאתה מעיר למישהו זה תמיד עם סיכון שאתה לוקח, אנשים עולים טעונים גם ככה בתקופה הזו. יש עלייה בעימותים עם נוסעים בנוגע למסיכות. חלק מקבלים את ההערות, אצל חלק זה פתוח לעימות, ואני מבין נהגים שלא רוצים את זה, יש אפס גיבוי ותחושה של הפקרה".
הנהג
יוני קריספין, תושב אשדוד בן 39, נהג בחברת אפיקים. בעל ותק של 15 שנה.
מה הביא לשביתה ולעיצומים?
"הקש ששבר את גב הגמל היה ההתעסקות עם הכסף. אנחנו כל הזמן טענו בפני משרד התחבורה שהוא לא דואג לנו. הוא כל הזמן אמר שהוא כן דואג. אנחנו נמענו מחיכוכים, אמרנו אוקיי, אולי אנחנו לא שמים לב, אולי הדרישות שלנו גבוהות מדי. פתאום בנושא של המזומן הבנו שהוא צוחק עלינו. כי אם אתה, משרד התחבורה, אומר שאתה דואג לנו, אמון על בריאותנו, אז למה אתה שם אותנו בחזית מול הקורונה חשופים לדבר הזה. למה כדי לתת לנו מחיצות אנחנו צריכים להגיע לבית המשפט. וגם אותן אומר לנו משרד התחבורה שיותקנו רק באוטובוסים, פחות מחמש, זו אמירה מאוד קשה, שמפלה נהגים".
"אני מכיר המון נהגים שנכנסו לבידוד, שנדבקו והדביקו בני משפחה. שלוקחים ימי מחלה רק מהפחד לשבת באוטובוס. הגזירה של 5,000 שקלים קנס לנהג שיחרוג מכמות הנוסעים ומצד שני הפחד מעימות עם נוסע, שלך תדע מה יעשה לך".
אילו קשיים מלווים אותך במקצוע?
"האלימות שאנחנו חוטפים כל השנים ועימותים שרק מתגברים בתקופת הקורונה. נהגים יושבים עם גז פלפל, עם שוקר. שוטרים אומרים לך 'תבוא לתחנה להגיש תלונה'. איפה, אני באוטובוס עם 30 נוסעים באמצע הכביש. אבל יותר מזה, זו ההתעלמות וחוסר בערוץ תקשורת מול השרה".
"עם השר הקודם סמוטריץ' היה אפשר לדבר, גם אם הוא היה כועס, או לא מסכים, הוא היה מדבר איתנו. עם השרה החדשה - אין כלום, יש שם אנשים שלא רוצים לשמוע, רק רוצים להכתיב מדיניות ולהוריד הנחיות. היא מצהירה שמי שלא ייתן שירותים לנהגים שלו לא יקבל תחבורה ברשות שלו - איפה ההצהרה הזו בשטח? נהגים זרוקים ברחוב, נתונים לחסדים של אנשים שנותנים להם מים קרים, מסתובבים עם צידנית כאילו הנהג יוצא לטיול שנתי".
לדברי הנהגים, ולטענתם לדברי נהגים נוספים, המאבק לא מול החברות המפעילות כמו שהוא מול משרד התחבורה. הם אומרים כי המשרד מונע משיקולים כלכליים בלבד, מטיל על המפעילות את המגבלות ללא סיוע ומכריח אותן לעבוד עם שולי רווח מזעריים, והנהג העומד בקצה סופג את ההשלכות.
המערכה על בריאות הנהגים היא מבחינתם רק ההתחלה של מאבק רחב הרבה יותר. מטרתם הסופית היא הכרה רשמית של מקצוע הנהג במדינה, שתאפשר לייצר רף כניסה גבוה יותר, תלווה את העובדים בהשתלמויות מקצועיות ותתגמל אותם - הן מהבחינה הכספית והן בתפיסתם בחברה.