כמעט ללא עטיית מסיכות, אזרחי שבדיה המשיכו בחיים גם בתקופת מגיפת הקורונה. בעוד שרוב היבשת נעלה את אזרחיה בבתים, השבדים המשיכו ללכת לבתי הספר, מסעדות ומכוני הכושר. האסטרטגיה המקלה של המדינה בת עשרה מיליון התושבים הסבה את תשומת לב העולם, אך מניין המתים בה ביחס לגודלה היה גבוה יותר מאשר במדינות אחרות בסקנדינביה.
עתה, כשמספר הנדבקים שב לעלות ברוב רחבי אירופה, מספר הנדבקים החדשים בשבדיה הוא בין הנמוכים ביותר. רק 14 חולים מאושפזים בטיפול נמרץ. בכירה ארגון הבריאות העולמי אמרה כי העולם יכול ללמוד שיעור משבדיה בכל הנוגע למאבק במגיפה.
"עלינו להכיר בעובדה ששבדיה, בשלב זה, נמנעה מהגידול שנראה במדינות אחרות במערב אירופה", אמרה קתרין סמולווד, הבכירה בשירותי החירום של אירופה בארגון הבריאות העולמי. "אנחנו רוצים מאוד לעבוד ולשמוע יותר על הגישה השבדית", אמרה ביום חמישי.
אל תפספס
למרות האופטימיות והשבחים, רשויות הבריאות מדגישות, שוב, כי עדיין מוקדם לדעת אם האסטרטגיה הזו עובדת, וכי כל מדינה נמצאת בשלב אחר של המגיפה.
על פי המרכז האירופי למחלות, שבדיה דיווחה על 30.3 מקרים למאה אלף תושבים ב-14 הימים האחרונים, לעומת 292.2 בספרד, 172.1 בצרפת, 61.8 בבריטניה, ו-69.2 בדנמרק. כולן הטילו מגבלות נרחבות בתחילת המגיפה. בסך הכול, בשבדיה אובחנו 88,237 נדבקים ו-5,864 מתים מהנגיף - שהם 57.5 מקרי מוות על כל מאה אלף תושבים.
הדרך שבה נתפסת האסטרטגיה השבדית נראית תלויה בעיקר בשלב של המגיפה שבו נמצא אותו אדם מבחוץ. בתחילה, רבים בעולם קינאו בשבדים שהמשיכו להיפגש עם חברים במסעדות ובברים, ולעבוד כרגיל. ואולם, בהמשך השתולל הנגיף בבתי האבות במדינה ועד אמצע אפריל נרשמו יותר ממאה מתים ביום בשבדיה - בזמן שבמקומות אחרים שיעורי התמותה החלו לרדת. עתה, שבדיה שוב זוכה לשבחים בזמן שמדינות אחרות באירופה עוברות התפרצות קשה עד כדי לשקול סגר שני, כמו בריטניה.
התחלואה בשבדיה
עם זאת, ועדת חקירה ממשלתית בשבדיה עוסקת בכמה שאלות קשות: האם הרשויות המתינו זמן רב מדי בהגבלת הגישה לבתי האבות, שם נרשמו מחצית מכלל המתים במגיפה? האם ציוד המגן לצוותים באותם מוסדות סופק באטיות רבה, כשהיה ידוע זה זמן רב על מחסור בציוד במגזר הסיעודי. מדוע לקח זמן רב כל כך לבצע בדיקות נרחבות?.
בנוסף לכך, האפדימיולוג הראשי של שבדיה, אנדרס טנגל, לא שולל את האפשרות לגל שני גם בשבדיה, בין היתר עם שובם של תלמידי התיכון ללימודים לראשונה מאז מרץ. "עלינו להיות זהירים מאוד ולמצוא סימן ראשון לכך שמשהו קורה, כדי שנוכל לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע החרפה במצב", הוא אמר לסוכנות הידיעות אי-פי.
למרות הצפי להתפרצויות מקומיות, הרשויות בשבדיה מתכננות סדרת צעדים ממוקדים המבוססים על בדיקות, איתור מגעים של חולים ובידודם במהירות. שרת הבריאות, לנה הלנגרן, אמרה כי "חשוב מאוד שתהיה לנו תגובה מהירה ומקומית לפגוע בווירוס, מבלי להטיל מגבלות על כל המדינה".
היא לא שוללת את היעילות של מסיכות ורואה בהן שימושיות במקרים של התפרצויות מקומיות קשות, אך היא מדגישה את הגישה שבה נוקטת שטוקהולם מתחילת המגיפה - המלצות שבהן האוכלוסייה יכולה לעמוד למשך שנים, במקרה הצורך, ולא מגבלות נרחבות על כל המדינה. "אנשים לא יעטו מסיכות במשך שנים", היא אמרה. המשפט "זה מרתון, לא ספרינט" הפך למוטו של שרים רבים, לאור העבודה שאין עוד חיסון או תרופה למחלה.
שבדיה הטילה מגבלות מסוימות, כמו הגבלת התקהלות עד 50 אנשים וסגירת ברים, אך רוב השינויים על אורח החיים לא נכפו על האזרחים, אלא הם שיתפו פעולה בהתבסס להמלצות המומחים. במקום קנסות או תקנות, התושבים נקראו להפגין אחריות אישית. ההצלחה נקשרת גם למודל השלטוני של שבדיה, שבו הרשויות הגדולות מורכבות ממומחים שאותם מאמצים השרים.
כך, התושבים סומכים על המומחים והמדענים לפתח מדיניות הגיונית, והממשלה סומכת על האנשים לפעול על פי ההנחיות. השבדים התבקשו לעבוד מהבית כשניתן, ולשמור על ריחוק חברתי, ורובם נעתרו לכך. על אף שאין חובה לעטות מסיכות או אפילו המלצה להשתמש בהן בצורה נרחבת, יש גם פחות אנשים בתחבורה הציבורית מבעבר.
גורמים במערכת הבריאות אומרים כי השימוש במסיכות מחוץ למתקנים רפואיים, על ידי אנשים לא מיומנים, מספק תחושה כוזבת של בטיחות. זו, לדבריהם, עשויה לגרום לאנשים חולים לצאת מהבית ולא לשמור מרחק. במקום זאת, הם מאמינים בהמלצות ברורות שניתן ליישם לאורך זמן: הישארות בבית במקרה של הופעת תסמיני קורונה, רחיצת ידיים ושמירה על ריחוק חברתי.