בתי האבות בשבדיה הפכו למוקד התפרצות נגיף הקורונה במדינה, עם מאות נדבקים בתוך טווח זמן קצר בשטוקהולם, וחולים חדשים ברחבי המדינה כולה. שבדיה נקטה עד כה מדיניות שונה במסגרת ההתמודדות עם הנגיף, ולא הטילה סגר על המדינה. רוב בתי הספר והעסקים נותרו פתוחים, לרבות בארים ומסעדות. המגבלות על בתי האבות הוטלו בתחילת אפריל, ומאז הופעל לחץ על הממשלה להסביר כיצד למרות ההצהרות על המטרה להגן על הקשישים מפני נגיף הקורונה - שליש מהמתים במדינה הנם דיירים בבתי אבות.
רק כמה ימים לאחר ההחלטה להטיל איסור ביקורים בבית האבות של אמו בעיר אופסלה, החל מגנוס בונדסון לדאוג. "בית האבות אפשר לדיירים לבצע שיחות סקייפ, ופתאום ראיתי שניים מעובדי המקום, ללא מסיכות וללא כפפות", אמר בונדסון, איש היי-טק ומפתח אפליקציות במקצועו. "כשהתקשרתי שוב כמה ימים לאחר מכן, שאלתי את האדם שסייע לי מדוע הם לא השתמשו במסיכות פנים. הוא אמר שהם פשוט פועלים לפי ההנחיות".
עוד בוואלה!
בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הבריאות השבדית נתונים נוספים בעניין התחלואה, מהם עולה כי 1,333 איש מתו כתוצאה מהדבקות בקורונה. לאחר הפרסום, האפידמיולוג הראשי של המדינה אנדרס טנגל, שהוביל את המדיניות השנויה במחלוקת של המדינה למול התפשטות נגיף הקורונה, בקור רוח, כעת מביע דאגה.
"זה תחום הבעיות הגדול שלנו", אמר טנגל, המוח מאחורי אסטרטגיית הממשלה המקלה, בה האזרחים נתבקשו לשמור על המגבלות בתור המלצה, יותר מאשר הנחיה ממשלתית ברורה. ראש הממשלה השבדי, סטפן לוון, אמר כי המדינה חווה "מצב רציני" בבתי הדיור המוגן. הוא הכריז על המאמצים לספק הגנה לאותה אוכלוסייה והורה לרשויות בקרת הבריאות לחקור את המקרה.
לנה איינהורן, וירולוגית שהייתה בין המבקרות המובילות של המדיניות השבדית במאבק בקורונה, אמרה לעיתון האובזרוור כי הממשלה וסוכנות הבריאות עדיין מתנגדות להכריז רשמית על אמצעי ריחוק מובנים מאליהם.
"הם חייבים להודות שזה כישלון עצום, מכיוון שהם אמרו כל העת שהמטרה העיקרית שלהם הייתה להגן על הקשישים", אמרה איינהורן. "אבל מה שבאמת מוזר הוא שהם עדיין לא מבינים שיש לנהוג לפי הנתיב המתבקש. הם אומרים שהמצב מאוד מצער, שהם חוקרים, ושזה עניין של הדרכת אנשי הצוות, אבל הם לא מכירים בכך שהתפשטות פרה-סימפטומטית או אסימפטומטית היא אחד הגורמים".
עצתה של סוכנות הבריאות למנהלי ועובדי בתי אבות, בדומה למדיניות שלה כלפי ההתמודדות עם נגיף הקורונה בכלל, התבססה על טענתה כי "התפשטות הנגיף מאנשים ללא תסמינים מוגבלת מאוד" כלפי אלה שנדבקים.
כמו כן, עצתה לעובדים הסיעודיים והאחיות המטפלים באנשים מבוגרים כמו אמו בת ה-69 של בונדסון, היא שהם לא צריכים ללבוש מסיכות מגן או להשתמש בציוד מגן אחר, אלא אם כן הם מתמודדים עם דייר שיש להם סיבה לחשוד כי הוא נגוע.
"איפה שאני עובד אין לנו בכלל מסיכות פנים, ואנחנו עובדים עם האנשים הפגיעים מכולם", אמר עובד בבית אבות שביקש להישאר בעילום שם לגרדיאן הבריטי. "אין לנו מחטא ידיים, רק סבון. זהו זה. כולם מודאגים מזה, כולנו מודאגים".
"הדבר הגרוע ביותר הוא שאנחנו, אנשי הצוות, אנחנו אלה שמביאים שחושפים את הקשישים למגיפה", התלוננה אחות לאחת מתחנות השידור הציבוריות בשבדיה SVT. "לא ייאמן שרבים מהם עדיין לא נדבקו. זו שערורייה", אמרה.
איינהורן היה אחת מ-22 החוקרים שקראו לפוליטיקאים בשבדיה לסיים את המסורת של המדינה להפקיד את המדיניות בידי סוכנויות המומחים שלה, ולתפוס את השליטה באסטרטגיית המאבק בנגיף הקורונה.
היא טוענת כי הסיבה לכך שבשבדיה קיים מספר גדול יותר של מקרי הידבקות בבתי אבות סיעודיים מאשר בנורבגיה ופינלנד אינה נובעת מהמוסדות עצמם, אלא בגלל החלטתה של שבדיה להחזיק בתי ספר וגני ילדים פתוחים, ולא לסגור מסעדות או ברים.
"זה לא עובר מבית אבות אחד לאחר", אמרה איינהורן, "זה נכנס לכל אותם בתי אבות מבחוץ, כך שאין סיכוי שניתן לייחס את כולם לאנשי הצוות ולעובדים. לרשויות יש תקלה בסיסית בהמלצות שלהם. אין לזה שום הסבר אחר".
אמו של בונדסון, הסובלת מדמנציה, מודאגת, הוא אומר. "היא מודעת לרוב הדברים שאני מדבר עליהם, אך יש לה זיכרון לא טוב לטווח הקצר, לסירוגין". הוא הוסיף כי חרף בעיית הזיכרון, היא הטילה ספק בטענה לחוסר במסיכות פנים. וכמו קשישים רבים מסביב לעולם, גם אמו של בונדסון עצובה מהמצב בו היא נאלצת להסתגר למשך שבועות ארוכים, וכן מחוסר הוודאות של משבר הקורונה.
(עדכון ראשון: 4:34)