רות ביידר גינסבורג, השופטת הליברלית בבית המשפט העליון בארצות הברית מאז 1993, הלכה לעולמה הלילה (שבת) בגיל 87. מבית המשפט נמסר כי "גינסבורג, תומכת זכויות הנשים שהפכה לסמל של ליברלים אמריקנים, מתה בביתה בוושינגטון מסיבוכים של סרטן" הלבלב. מותה מעניק לנשיא דונלד טראמפ הזדמנות להרחיב את הרוב השמרני בעליון והוא ישפיע על המרוץ לנשיאות. הדמוקרטים דורשים להמתין עם המינוי עד ינואר, אך הרפובליקנים אותתו שהם מתכוונים לעשות זאת כבר בקרוב.
טראמפ קיבל את הבשורה מהעיתונאים בעת שנשא הצהרה, ואמר כי היא הייתה אישה מדהימה. "היא ניהלה חיים מדהימים", אמר הנשיא האמריקני. בהודעה שהוציא טראמפ לאחר מכן הוא כתב כי "האומה שלנו אבלה על אובדן של ענקית של החוק. דעותיה, כולל החלטות בנוגע לשוויון החוקי של נשים ונכים, עוררו השראה לכל האמריקנים, ודורות של מוחות משפטיים גדולים".
ביידר גינסבורג הייתה החברה הוותיקה ביותר בבית המשפט העליון. היא הייתה האישה השנייה שאי פעם מונתה לשופטת בעליון, לאחר שהשופטת סנדרה דיי אוקונור מונתה 12 שנים קודם לכן.
"האומה שלנו איבדה משפטנית בעלת קומה היסטורית", אמר נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס. "אנו בבית המשפט העליון איבדנו עמיתה יקרה. היום אנו אבלים, אך בטוחים שהדורות הבאים יזכרו את רות ביידר גינסבורג כפי שהכרנו אותה - תומכת צדק בלתי נלאית ונחושה".
עוד בוואלה!
טראמפ, שקרא ב-2016 לביידר גינסבורג להתפטר מתפקידה לאחר שביקרה אותו בראיונות לתקשורת, יקבל הזדמנות לעצב מחדש את בית המשפט כמו ששום נשיא אחר מאז רונלד רייגן לא עשה. ברשת ABC דווח כי הוא צפוי להכריז על המועמד שלו לתפקיד בימים הקרובים. על פי הדיווח, רשימת המועמדים שלו קצרה, ויש בתוכה לפחות אישה אחת.
שופטי בית המשפט העליון, שמקבלים מינוי לכל החיים, ממלאים תפקיד עצום בעיצוב המדיניות האמריקנית בנושאים חשובים כמו הפלות, זכויות להט"ב, זכויות נשק, חירות דתית, עונש מוות וסמכויות נשיאותיות. ברדיו הציבורי דיווחו כי ביידר גינסבורג הכתיבה הצהרה לנכדתה קלרה לפני מותה, בה אמרה לה כי "המשאלה הגדולה ביותר שלי היא שלא יחליפו אותי עד שיבוא נשיא חדש".
מינויים לבית המשפט העליון, שבו כבר יש חמישה שופטים שמרנים מתוך תשעה, דורשים אישור של הסנאט, שבו יש רוב רפובליקני של 53 סנאטורים מתוך מאה. טראמפ כבר מינה שני שופטים שמרנים לעליון, ניל גורסץ' בשנת 2017 וברט קבאנו ב-2018.
המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, אמר כי אין ספק שהשופט הבא של בית המשפט העליון צריך להיבחר על ידי הזוכה בבחירות. "אין ספק, שיהיה ברור, שהמצביעים צריכים לבחור את הנשיא והנשיא צריך לבחור את השופט שישקול הסנאט", אמר ביידן לעיתונאים, לאחר שנודע לו על מותה של השופטת.
עם זאת, בכיר הרפובליקנים בסנאט מיץ' מקונל כבר אמר כי הוא מתכוון לפעול בהתאם למהלך של טראמפ ולקדם הצבעה על המועמד שיציג. זאת בניגוד גמור לעמדה שנקט בסיטואציה דומה לפני ארבע שנים, כשסירב להעלות להצבעה את המועמד של הנשיא ברק אובמה בטיעון שהייתה זו שנת בחירות.
ההסבר של מקונל לשינוי העמדות שלו היה הטיעון שב-2016, הסנאט והבית הלבן היו בשליטת מפלגות אחרות, ואילו עכשיו הרפובליקנים שולטים בשניהם. הדמוקרטים אמרו כי מדובר בצביעות.
יו"ר ועדת המשפט בסנאט, לינדזי גרהאם הרפובליקני, שינחה את דיוני האישור של המועמד הבא בבית המשפט, כינה את ביידר גינסבורג "פורצת דרך שהייתה לה תשוקה עצומה למטרותיה".
מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, הביע התנגדות לקידום שופט מחליף כבר עכשיו. "לעם האמריקני צריך להיות קול בבחירת שופט בית המשפט העליון הבא. לכן אין למלא מקום פנוי זה עד שיהיה לנו נשיא חדש", כתב בטוויטר.
יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי אמרה כי מותה של שופטת בית המשפט העליון הוא "הפסד שאין לשערו עבור הדמוקרטיה שלנו ולכל המקריבים ושואפים לבנות עתיד טוב יותר לילדינו". פלוסי אמרה כי על הקונגרס להבטיח כי מי שמחליף את ביידר גינסבורג בבית המשפט "מקיים את מחויבותה לשוויון, הזדמנות וצדק לכולם".
פלוסי הוסיפה כי "הסנגוריה הבלתי נלאית של גינסבורג במאבק למען שוויון מגדרי משאירה מורשת מתמשכת של התקדמות עבור כל הנשים". לדבריה, חוות דעותיה המשפטיות "ביססו באופן חד משמעי את התקדים לפיו כל הגברים והנשים נוצרו שווים".
מונתה על ידי קלינטון
מאות אנשים התאספו מחוץ לבית המשפט העליון בארצות הברית כדי להתאבל על מותה של ביידר גינסבורג. עשרות הדליקו נרות וישבו על מדרגות בית המשפט. חלקם השאירו פרחים, דגלים אמריקניים קטנים והספדים בכתב יד.
ביידר גינסבורג נולדה למשפחה יהודית בברוקלין שבניו יורק והפכה לאחת המשפטניות הידועות ביותר בארצות הברית. היא מונתה לשופטת בבית המשפט העליון על ידי הנשיא הדמוקרטי ביל קלינטון בשנת 1993. פסיקותיה נחשבות לפורצות דרך בנושאים כמו הבטחת שוויון זכויות לנשים, הרחבת זכויות לקהילה הלהט"בית והפלות. במשך השנים נאבקה ביידר גינסבורג במחלת הסרטן, וביולי האחרון התבשרה כי המחלה חזרה.
קלינטון אמר כי היא הייתה "אחת השופטות יוצאות הדופן אי פעם". לדבריו, ביידר גינסבורג הייתה "עורכת דין מבריקה עם לב אכפתי, שכל ישר, מסירות עזה להוגנות ושוויון, ואומץ חסר גבולות מול המצוקה שלה".
מינויה היה הבחירה הראשונה של נשיא דמוקרטי לבית המשפט העליון מזה 26 שנים, וקלינטון אמר כי שנותיה בבית המשפט "עברו אפילו את הציפיות הגבוהות ביותר שלי כשמיניתי אותה". לדבריו, דעותיה המתקדמות קידמו את "שוויון מגדרי, שוויון בנישואים, זכויות אנשים עם מוגבלות, זכויות מהגרים ועוד כל כך הרבה".
גינסבורג למדה משפטים בהארוורד, והייתה אחת מתשע נשים בלבד בכיתה של כ-500 גברים. היא לא הצליחה להתקבל לשום משרה אחרי סיום לימודיה, על אף שהייתה אחת המצטיינות. למרות זאת, היא התעקשה ועבדה בכמה תפקידים בתחום המשפט לאורך שנות ה-60 והרבה מעבר להם. ב-1972 גינסבורג הייתה אחת ממקימי המיזם לזכויות נשים ב-ACLU ובאותה שנה היא מונה לפרופסורית הראשונה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה.
לקראת סוף חייה, גינסבורג הפכה לסמל לאומי ותומכיה כינו אותה ברשתות החברתיות "רב"ג הידועה לשמצה",Notorious RBG, במחווה לשמו של הראפר המנוח Notorious BIG.
הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר ספד ואמר כי הוא ואשתו, רוזלין, עצובים על מותה של ביידר גינסבורג. "היא הייתה משואה של צדק לאורך קריירה ארוכה ומדהימה", אמר. הוא כינה את גינסבורג "מוח משפטי רב עוצמה ותומכת נחרצת בשוויון בין המינים". קרטר אמר בהצהרה כי הוא גאה בכך שמינה את גינסבורג לבית הדין לערעורים האמריקני בשנת 1980, צעד שבוצע זמן רב לפני שנבחרה בשנת 1993 לבית המשפט העליון על ידי קלינטון.