המחוזי דחה ערעור המדינה על רישום אמהות לסביות: "יש להשוות את הדין"

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד דחה השבוע ערעור של המדינה על מתן צו הורות לזוג לסביות ישראליות שמתגוררות באוסטריה, וזאת על אף שאינן תושבות. "מעת שהכירו הדין והפסיקה אף בהורות הסכמית, כהורותם של הורים חד-מיניים, צריך להשוות, ככל הניתן, את דיניהם של שני סוגי הורות אלו. וככל שההבדל העובדתי שבין סוגי ההורות, אין בו למנוע זאת", כתבו השופטים בהחלטתם, וציינו כי בנוגע לתנאי התושבות, יש לבחון כל מקרה לגופו.

אפרת ועדי קרונקופ-בן נון הן אזרחיות ישראליות שמתגוררות באוסטריה בשנים האחרונות. בתחילת 2018 נולדו להן תאומים והן פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להכיר בהורות של עדי.

"ניגשנו פה באוסטריה לבית החולים, ואמרו לנו שבגלל שאנחנו אזרחיות ישראל אז הדין הישראלי היחיד שמשפיע. חשבתי לעצמי שאין בעיה, זה דבר כל כך טריוויאלי צו הורות. חשבתי שזה יהיה הליך מאוד פשוט כי בכל זאת אנחנו אזרחיות, הרי אם היינו בארץ היינו מגישות ללא עורך דין", תיארה אפרת.

לדבריה, היא לא ציפתה שהמדינה תערים עליהן קשיים, אך המדינה התנגדה בנימוק שהן אינן תושבות ישראל ומרכז חייהן באוסטריה - בדומה לדרישות בחוק האימוץ והפונדקאות. אולם, בית המשפט דחה את עמדת המדינה והחליט לתת צו הורות שתחילתו מלידת התאומים.

בין היתר, קבע בית המשפט כי מדובר באזרחיות ישראל שהתגוררו מרבית חייהן בארץ, יש להן זיקה לישראל, הקשר הזוגי והורותן המשותפת לא שנויים במחלוקת וכן טובת הילדים היא השיקול המרכזי.

השתיים, ששמחו על ההחלטה, פנו כדי לרשום את הילדים, אך נאמר להן שלמדינה יש 45 יום כדי להגיש ערעור ולכן עליהן להמתין. בזמן זה, המדינה ערערה על ההחלטה וחזרה על הטענה כי דרישת התושבות היא דרישה הכרחית במתן צו הורות, ולכן יש לדחות את הבקשה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה וקבע כי "בהתחשב בעצם אזרחותן של המשיבות, באופי הקשר ובזיקה שלהן לישראל ובהתייחס לטובתם של הקטינים, יש מקום לתת בעניינן צו הורות פסיקתי על אף תושבותן כיום מחוץ לישראל". בנוסף לכך, השופטים מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, קבעו כי על המדינה לשלם לעדי ואפרת הוצאות משפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.

בפסק הדין, ציינו השופטים כי הצורך בתושבות הוא תנאי מובן, אך יש לבחון חריגים ולהפעיל שיקול דעת. "אין מקום להותרת תנאי זה (תושבות) כדרישה קשיחה ובלתי גמישה, אלא יש לבחון כל מקרה ומקרה בנסיבותיו", נכתב בפסק הדין.

בנוסף, השופטים התייחסו בהחלטתם לכך שאזרחים המתגוררים בחו"ל נדרשים לרשום את ילדיהם לפי חוק מרשם אוכלוסין, גם אם אינם תושבים. "המדינה, מטעמיה, מעוניינת במידע הנוגע לילדי אזרחיה באשר הם. כיצד, אפוא, ניתן לבוא ולטעון כעת כי המדינה מעוניינת אך ורק במידע על ילדיה מהורות טבעית ואין היא מעוניינת במידע על ילדיה שהורותם בהורות מכוננת?", כתבו.

השופטים הוסיפו כי "מעת שנקבע בפסיקה כי ההכרה בהורות מוסכמת מעת כינונה כמוה כהורות טבעית - על מה ולמה החילוק? כיצד ניתן ליישבו ולהסבירו באופן הוגן? ודוק, החשש כי ייווצרו 'משפחות מלאכותיות' שכל תכליתן לעקוף חוקים שונים ולצרף גורמים כאלה ואחרים תחת אזרחות ישראלית לא זו בלבד שאינו רלוונטי במקרה הנדון, שכן שתי המשיבות גם יחד הן אזרחיות ישראל, ומעבר לכך אין מדובר בהורות אוטומטית ומיידית אלא בהורות הנדרשת לעבור את בחינתו וסינונו של בית המשפט קודם להכרה בה".

"מאוד התאכזבתי מהתנהלות המדינה", אמרה אפרת, "הייתי מבינה אם היה אלמנט דתי והייתי מקבלת את זה כי המדינה מבוססת על דין תורה, והיא מתקדמת לכיוון הזה. אבל לא מבינה מה עניין התושבות רלוונטי. מבינה בחוק האימוץ או הפונדקאות, אבל לא מבינה למה במקרה שלנו, שאנחנו שתי אמהות שהתחלנו את התהליך יחד, למה המדינה מתעקשת להילחם. מאוד מכעיס".

השתיים ברכו על סיום שלב זה, אך כעת יהיה עליהן להגיש בקשה נוספת, משום שמאז נולד להן ילד נוסף. "מקווה שהמדינה תתעשת ותבין שיש לה דברים יותר חשובים להתעסק בהם כמו משבר כלכלי וקורונה מאשר באמהות לשלושה בילדים", הוסיפה אפרת.

עו"ד דניאלה יעקובי, שייצגה את הזוג, אמרה כי "בית המשפט עמד בפסק הדין על המדיניות הסלקטיבית והמפלה שמדינת ישראל הנהיגה, רק כלפי משפחות להט"ב, בקשר לסוגיית התושבות. אני תקווה שבעקבות פסק הדין המדינה תחדל בה מהמדיניות הזו שאינה משרתת שום תכלית ופוגעת בטובתם של קטינים, אזרחיה, רק מאחר שנולדו לתא משפחתי המורכב משני הורים מאותו המין".