החברה הישראלית עדיין לא החלה ללקק את פצעיה מהנזקים הקשים שנגרמו בסגר הקודם שנכפה עליה, וגבה מאות קורבנות בנפש ובגוף. סגר נוסף עשוי להוביל אמנם לירידה בנדבקים במגיפת הקורונה, אך במקביל עלול להביא לעלייה חדה בנפגעים במגיפת האלימות במשפחה - מגיפה קשה ואכזרית אף יותר.
מערך הסיוע לנפגעי ולנפגעות אלימות במשפחה אינו ערוך לגל נוסף של קורבנות, הצפויים בעקבות הסגר. לא כל הלקחים מהסגר הקודם נלמדו. אני תוהה האם שר הרווחה איציק שמולי סמוך ובטוח כי הקורבנות יוכלו לקבל מענה הולם למצוקתם. האם נעשה הכול על מנת למנוע את העלייה הצפויה בנפגעים?
עוד בוואלה!
בעבודתי אני חווה באופן יומיומי את המצוקה הקשה שאליה נקלעים נשים וילדים החווים אלימות בתוך המשפחה. יש ילדים ונשים שרק למשמע המילה "סגר" מגלים תסמינים של חרדה קשה ופוסט טראומה. עבורם, סגר משמעו חזרה למקום סגור שכולו סבל, והם אחוזי אימה מהצפוי להם.
אינני יכול לעמוד מהצד, ואני חש חובה להתריע על כך שהמדינה אינה ערוכה כדי לטפל במגיפת האלימות במשפחה, שתפרוץ ביתר שאת עם הסגר הבא. אני קורא לשר שמולי להילחם על חייהם ונפשותיהם של אלו העלולים להמשיך ולהיפגע ממנה.
קשה שלא להתעלם מהנתונים שמשרד הרווחה פרסם, המצביעים על עלייה מדאיגה במספר הפונים לשירותי הרווחה במהלך הסגר הקודם. מידיעה אישית, רבים מהנפגעים לא מצאו את הכוח לפנות לסיוע. מדובר במגיפה שגובה קורבנות באופן יומיומי ובצורה קשה, ומספרם רק יוסיף לעלות אם יוחלט על סגר נוסף.
הסגר הוביל לעלייה חדה בפניות למשרד הרווחה
הנתונים מראים כי הסגר הוביל לעלייה חדה בפונים לקו 118 של משרד הרווחה: במהלך חודשי הסגר אפריל ומאי חלה עלייה של 122% במספר הפניות, מ-849 בחודש אפריל ל-1,885 בחודש מאי. בדוח שפרסם משרד הרווחה, צוין במפורש כי מדובר במגמה שנמשכת מאז חודש מרץ, אז החל הסגר. מנתונים שפורסמו ומתייחסים לחודש בו הוסר הסגר, יוני, עולה כי חלה ירידה של 300 פניות מחודש מאי, אם כי עדיין מדובר בנתון גבוה מאוד לעומת חודש יוני 2019.
נתונים קשים אף יותר עולים מדוח של עמותת סהר, שהשווה בין חודש אפריל 2020 לחודשים ינואר ופברואר 2020, המראה על עלייה של 500% בפניות של בני 18-20 בגין אלימות במשפחה. הנתונים על בדידות קשים לא פחות, ומנתוני העמותה עולה כי בחודש אפריל חלה עליה של 80% בפניות של ילדים בני 10-13 שדיווחו כי הם חווים את התחושה.
שירותי הרווחה התריעו כבר בסגר הקודם כי אין בכוחם לסייע לכל הפונים אליהם והחשש הוא שהמצב רק יחמיר. איריס פלורנטין, ראש מנהל שירותים חברתיים במשרד, צוטטה בכלי התקשורת ב-29 באפריל לפני שהסתיים הסגר הקודם באומרה כי הנחת העבודה היא שיש עוד רבים ורבות שלא פונים. לדבריה, אחד החסמים בדיווח או בפנייה לייעוץ בנושא אלימות במשפחה, הוא שבמצבים של הסתגרות בבתים אין את הפרטיות הנדרשת לשם ביצוע הפנייה.
זה הזמן לצאת בקמפיין תקשורתי על מערך הסיוע של המשרד, בדגש על קו 118 המיועד לפונים. חשוב לעורר מודעות גם בקרב הציבור הרחב ובכך לרתום אותו לסייע לקורבנות, ולשים לב לאירועים חריגים בסביבה הקרובה שמצריכים התערבות.
מערך העובדות הסוציאליות חייב להיות מתוגבר ומוכן לטיפול בנפגעים ובנפגעות, ותכניות לשעת חירום חייבות להיות מוכנות כבר בימים הקרובים.
רשויות אכיפת החוק, בדומה לרשויות הרווחה, צריכות גם הן להיות ערניות למצוקות של ילדים ונשים בסיכון. אני מניח שעיקר מרצה של המשטרה יהיה נתון לאכיפת הסגר, אך חשוב מכך שהשוטרים יהיה זמינים לתת טיפול מידי בתלונות של אלימות במשפחה.
מדובר בסכנת חיים מוחשית שמרחפת מעל ראשם של אלו המתקשים להגן על עצמם, וזקוקים לסיוע של המדינה. הטיפול בהם צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל ושל משרד הרווחה.
רונן דליהו הוא דוקטור למשפטים ועורך דין
מוקד ארצי לדיווח על אלימות במשפחה במשרד הרווחה: 118
קו חרום לנפגעי אלימות במשפחה: 1-800-220-000 או מספר מקוצר 188
קו סיוע לנשים מוכות של ויצ"ו פועל 24 שעות ביממה: 1800-39-39-04
נעמ"ת - המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה: 3090* מכל טלפון סלולרי