הממשלה אישרה מתווה לסגר שיחל ביום שישי למשך שלושה שבועות, אבל טרם ניסחה תקנות שבאמצעותן יהיה ניתן לאכוף אותו - ולכנסת לא יישאר כמעט זמן לפקח עליהן. לפי גורמים משפטיים, הממשלה אישרה אתמול (ראשון) את הסגר, אך עבודת הניסוח על התקנות תימשך לפחות עד יום רביעי.
המשמעות היא כי לכנסת, שתפקידה לפקח על ההחלטה, תהיה רק יממה אחת לבטל או לצמצם את התקנות של הסגר מראש. בעקבות זאת, התעוררה ביקורת מצד חברי כנסת.
חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), ניצן הורוביץ (מרצ), אלי אבידר (ישראל ביתנו), יואב סגלוביץ' (יש עתיד) ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) פנו היום ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה להביא את התקנות לאישור הכנסת בהקדם כדי שוועדת חוקה, חוק ומשפט "תבצע פיקוח פרלמנטרי נאות".
לקריאה נוספת בנושא הסגר
לדברי הח"כים, "בשל סד הזמנים הקצר, ובעיקר בשל החשיבות המכרעת והמשמעויות הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות הטמונות בהטלת סגר, קיומו של דיון מעמיק בוועדה מקבל משנה תוקף". לטענתם, "אין נפקות לדיון בוועדה אם יתקיים רק ביום חמישי, יום לפני תחילת הסגר המתוכנן - שאורכו שלושה שבועות לפחות, ויום לפני יציאה לחופשת החג. עוד יובהר כי אם יידרש לשנות את התקנות בדיעבד, בשל העיכוב בהבאתן בפני הוועדה, יישחק אמון הציבור לגמרי".
הח"כים מבקשים כי התקנות יובאו לכנסת כבר מחר כדי שהוועדה תוכל להתכנס לכל המאוחר ביום רביעי, וכך יהיה ניתן לקיים יומיים של דיונים רצופים לפני הטלת הסגר.
לפי חוק הקורונה הגדול, התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין כדי להטיל סגר יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות מאז קיבלה את בקשת הממשלה, ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר או לדחות אותן, בפרק זמן של שבוע או שבועיים, בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות לאישור מליאת הכנסת.
ח"כ אלהרר הוסיפה כי "לא יעלה על הדעת שבשל העיכוב בניסוח התקנות בממשלה, ועדת החוקה לא תספיק לדון בהן לפני כניסת הסגר לתוקף בערב החג. מדובר בתקנות מורכבות שפוגעות פגיעה קשה בזכות התנועה, בזכות הקנין ובזכויות יסוד נוספות ויש לתת שהות מספקת לדיון מעמיק". היא הוסיפה כי "במידה והתקנות יגיעו לדיון רק ברביעי בערב או חלילה בחמישי בבוקר, יהיה קשה מאוד לחברי הוועדה לקיים דיון מעמיק וענייני כפי שהם מחוייבים בכובעם כמפקחים על עבודת הממשלה".
מתווה הסגר שאושר בממשלה
הסגר יחל בערב ראש השנה, 18 בספטמבר בשעה 14:00, ויימשך עד 11 באוקטובר לפחות. עוד החליטו השרים כי מערכת החינוך תושבת החל מיום שישי הקרוב, למעט החינוך המיוחד, כפרי הנוער, ומוסדות לילדים ונוער בסיכון.
במהלך תקופה זו, תיאסר תנועת אנשים למרחק של יותר מ-500 מטרים ממקום המגורים. זאת, למעט מקרים של הצטיידות במזון או צרכים רפואיים. כמו כן, תיאסר התקהלות של יותר מ-20 איש בשטחים פתוחים, ויותר מעשרה במבנה סגור. כמו כן, תותר פעילות ספורטיבית ליחידים.
רשימת ההגבלות בתקופת הסגר
- השלב הראשון: 18 בספטמבר עד 11 באוקטובר
- יציאה מהבית למרחק של עד 500 מטרים
- סגירת מערכת החינוך למשך 3 שבועות
- איסור התקהלות של יותר מ-20 איש בשטח פתוח, ו-10 בחלל סגור
- עסקים חיוניים, בהם מרכולים ופארמים, ימשיכו לפעול
- המגזר הפרטי יעבוד בהתאם לתו הסגול, למעט תיירות, מסחר וקבלת קהל
- מסעדות יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד
- המגזר הציבורי יפעל במתכונת מצומצמת
- תתאפשר פעילות ספורטיבית ליחידים
- השלב השני: מ-11 באוקטובר (או מאוחר יותר, בהתאם לתחלואה)
- מגבלות שונות על היישובים ברחבי הארץ, בהתאם לסיווג לפי תכנית הרמזור
על פי החלטת הממשלה, ייסגרו כלל העסקים לקבלת קהל בתחומי המסחר, התרבות, הבילוי והפנאי והתיירות פנים. בנוסף, ייסגרו גם בריכות השחיה, חדרי הכושר וכן המסעדות, שיורשו להפעיל שירות משלוחים.
כמו כן, עסקים שהוגדרו חיוניים יישארו פתוחים, כמו גם מרכולים, בית מרקחת, מכוני אופטיקה, או חנויות למכירת מוצרי הגיינה, מוצרים לתחזוקת הבית, מוצרי תקשורת, ואביזרים רפואיים.
לצד זאת, עסקים במגזר הפרטי יפעלו לפי מתווה התו הסגול, וללא הגבלה על מספר העובדים. גם המגזר הציבורי ימשיכו בפעילותו, בהתאם למתווה שיביא שר האוצר ישראל כץ לאישור קבינט הקורונה.
באגף הכלכלנית הראשית מעריכים כי העלות המשקית של צעדי הסגר תעמוד על כ-6.5 מיליארד שקל. עם זאת, על פי ההערכות, עלות צעדים אלה נמוכה בכשמונה מיליארד שקל מעלותו של סגר למשך אותה תקופה, במתכונת עליה דובר בקבינט בסוף השבוע שעבר.