מאבק האסי של הדתיים: תנו לנו לשחות עם הפרדה בין גברים לנשים

ימים ספורים לאחר שברשות הטבע והגנים הפנימו כי לכל חלקי העם קיימת הזכות ליהנות ממקורות המים והטבע של מדינת ישאל, החליטה המשנה ליועמ''ש דינה זילבר להקפיא את הפיילוט שהיה אמור לצאת לאור. על פי מתווה הפיילוט, נשים וגברים יוכלו לשחות במעיינות שמורת ''עינות צוקים'' בהפרדה, במהלך ימים ספורים בשנה ובמקטע אחד בלבד. כעת הנושא נמצא בדיאלוג משותף בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לרשות הטבע והגנים.

דווקא במקרה הפוך, בנוגע לבריכת השחייה בקריית ארבע, קבעה זילבר כי יש להתחשב במיעוט החילוני המתגורר במקום, ודרשה לפתוח את הבריכה לרחצה מעורבת. לפיכך ניתן לראות כי החטא הגדול שבו חוטא ציבור רחב בישראל - הרצון שלו לשמור על אורחות חייו גם במרחב הציבורי. כן, אותו מרחב ציבורי ששייך לכולם.

בני אותו ציבור רחב חשבו שגם הם חלק מהכלל, אך התאכזבו לגלות שיש מי שעבורו הם שקופים. להם אין זכויות אדם. כך גם אותם ארגונים וגופים המדברים על סובלנות, הכלה, דאגה לאוכלוסיות המוחלשות - חלקם נעלמו וחלק מהם אפילו פעלו נגד הפיילוט.

העובדות פשוטות, גברים ונשים דתיים אינם שוחים במעורב. החוק כמובן מכיר בכך, ולכן יש בארץ עשרות חופים נפרדים, המלאים עד אפס מקום. הציבור הדתי והחרדי מונה כיום לפחות 15% מהאוכלוסייה בישראל. אגב, גם הציבור הערבי שומר המסורת נוהג שלא לשחות במעורב, ולכן למשל הבריכה בעיר רהט מופרדת מגדרית.

בשנים האחרונות הציבור הדתי החל לפנות אלינו וגם לרשות הטבע והגנים בבקשה שיאפשרו לו לשחות במעיינות, שהנם שמורות טבע, בהתאם לאורחות חייו, ולו במהלך ימים ספורים בשנה. חשוב להבין ולהדגיש כי הציבור הדתי אינו מעוניין לפגוע באף אחד.

בוודאי שלא מדובר בהדרת נשים, מאחר שמדובר בחלק שוויוני של הימים בשחייה נפרדת לנשים שבהם אסור לגברים להיכנס, כך שאם כבר ניתן לייחס לסיפור הדרת גברים.

חיזוק לכך ניתן לראות בעובדה שרוב הבקשות לרחצה נפרדת מגיעות דווקא מנשים, המעוניינות ליהנות גם הן מתענוגות הטבע. לשמחתנו, נראה היה כי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר תמכה בפיילוט הנפרד, ורשות הטבע והגנים החלה בפיילוט.

הפיילוט שניתן היה מצומצם מאוד - מתוך 365 ימים בשנה ארבעה בקרים בלבד ניתנו לציבור הדתי בהפרדה, וגם באותם ארבע ימים הבריכות הגדולות יועדו לרחצה מעורבת ואילו רק הבריכות הקטנות יועדו באותו פרק זמן מצומצם לנשים. ברור כי בפיילוט המיועד אף אדם לא עתיד היה להיפגע.

למרות האמור, הפיילוט לא מצא חן בעיניי מיעוט קיצוני שהתרעם על כך בתקשורת, וכן כמה ארגונים הממומנים מקרנות זרות שיצאו נגדו, וכך הוא בוטל. 16 שעות בשנה שיועדו לציבור הדתי, בחלק קטן משמורת טבע אחת בשנה נעלמו.

בימים אלה ישנו מאבק צודק בטענה שנחל האסי שייך לכולם, וכי בהתאם לחוק המים, הגישה אליו צריכה להתאפשר לכולנו באופן שווה. אנחנו כמובן תומכים במשחררי האסי, וטוענים כי קיים גם ''מאבק האסי'' של ציבור הדתי, המעוניין לשחות בהפרדה.

הטבע שייך לכולם. הגיע הזמן שכולנו נלמד להכיל מורכבויות וגוונים שונים, לכבד ולהכיר בשוני של השני. מותר להיות שונים - אסור להיות שונאים. יש להתחשב בכולנו. אנו נמשיך במאבקינו להשבת משאבי הטבע לכל תושבי מדינת ישראל.

עו"ד מיכאל ליטווק הוא מומחה למשפט מנהלי והיועץ המשפטי של ארגון "בצלמו"