העלאת מיסים וקיצוץ של כ-50 מיליארד שקל: התחזית הקודרת של האוצר לממשלה

הכלכלנית הראשית הציגה לשרים סקירה על עדכון מסגרות התקציב, לפיה הגירעון יתפח ל-13.4%, הצמיחה תגיע לשיא שלילי של 5% ושיעור האבטלה יעמוד על 15% בסוף השנה. היום תוצג לממשלה תחזית הוצאות והכנסות ל-3 שנים, לפיה יידרשו צמצומים משמעותיים והעלאת מיסים

בווידאו: שר האוצר בתדרוך על התכנית הכלכלית (צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן)

הממשלה תידרש לקיצוץ בסך של כ-50 מיליארד שקלים - כך עולה מתחזית ההערכות לשלוש השנים הקרובות שתוצג היום (רביעי) לשרים בישיבת התקציב המשלים. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג הציגה הלילה סקירה על עדכון מסגרות התקציב, במסגרתו הגירעון צפוי לעמוד על 13.4% מהתוצר בסוף השנה, כשהיום הגירעון עומד על 8.1%, שיא כל הזמנים.

על פי התחזית שהציגה גרינברג בפני הממשלה, הצמיחה צפויה להגיע לשיא שלילי של 5.1% בסוף שנת 2020. כמו כן, שיעור האבטלה עומד על 10.4%, ירידה קלה לעומת חודש יולי, כשיחס המובטלים למשרות פנויות עדיין גבוה ועומד על 9.5 מובטלים למשרה פנויה בממוצע.

שר האוצר ישראל כץ ואנשי משרדו צפויים להציג היום לאישור הממשלה את פירוט תוספת התקציב של 11 מיליארד שקלים, אותם צפויים השרים לאשר. אנשי האוצר יציגו היום את הנומרטור - תחזית הכנסות והוצאות הממשלה לשלוש השנים הקרובות - ממנו עולה כי על הממשלה יהיה להעלות מיסים ולקצץ בהוצאות במהלך 2023-2021.

תור ללשכת התעסוקה בתל אביב, מרץ 2020 (צילום: ראובן קסטרו)

הנתונים שהציג משרד האוצר לחברי הממשלה

  • שיעור אבטלה עומד על 10.4%
  • יחס מובטלים למשרות פנויות עומד על 9.5 מובטלים למשרה
  • הצמיחה צפויה להגיע לשיא שלילי 5.1%
  • הגרעון צפוי לעמוד בסוף השנה על 13.4%

אנשי האוצר מציגים בעזרת הנומרטור את הדרך להביא לאיזון בין ההוצאות להכנסות, תוך הגדרת המקור התקציבי. על פי תחזית זו, אם לא יבוצעו צעדי התאמה (קיצוצים או העלאת מס, ד"י) הגרעון ב-2021 יעמוד על 6.5% מהתוצר - וזה עוד ללא הוצאות הממשלה על הקורונה.

בדוח המבקר האחרון מתח מתניהו אנגלמן ביקורת קשה על הממשלה שניסתה בעבר לעקוף את הגדרות הנומרטור כדי להגדיל הוצאות, ללא הצגת מקור תקציבי בתקופת שר האוצר לשעבר משה כחלון.

עוד בוואלה! NEWS

גירעון שיא של 87.5 מיליארד שקלים מחודש ינואר

לכתבה המלאה

באוצר מבהירים בתכנית ההערכות הרב שנתית כי הוצאות המדינה על ריבית צפויות לגדול משמעותית. הדבר נובע מהשפעת הקורונה והצורך לגייס סכומי כסף גדולים בכדי לפצות על הירידה בהכנסות, ועל מנת לאפשר את הוצאות התקציב והתכניות הכלכליות להתמודדות עם המגיפה ב-2020.

על פי האוצר, "צעדי ההתכנסות האפשריים, בצד ההוצאה, הם הפחתה של הוצאות הממשלה בתחומים האזרחיים או הביטחוניים. בצד ההכנסה הם הרחבת בסיס המס, כלומר ביטול פטורים קיימים במערכת המס, העלאה של שיעורי המס הקיימים, הטלת מס על מוצרים בעלי השפעה חיצונית שלילית וכן הרחבת בסיס הגבייה באמצעות טיפול בפרצות מס".

עוד מציינים באוצר כי הגרעון המבני בישראל היה גבוהה באופן יחסי, עוד טרם המשבר. "בשנים האחרונות ההוצאה התקציבית גדלה מעבר לקצב צמיחת התוצר ושיעורי המס הורדו, מה שהרחיב את הגירעון התקציבי." נכתב בתוכנית.

מספר דורשי העבודה מול צעדי ההכלה של התפשטות הנגיף

בתרשים שהציגו במשרד האוצר עולה כי ראשית העלייה במספר דורשי העבודה החלה במקביל להגבלות שהטילה הממשלה. מספר דורשי העבודה גדל עם הטלת חובת הבידוד על השבים מחו"ל, המשיכה בסגירת ענפי הבילוי, מעבר למתכונת מצומצמת בעבודה של 30%, והביאה לקפיצה של יותר מ-20% במעבר למתכונת מצומצמת בעבודה של 15%.

הירידה באחוזים החלה עם חזרתה לפעילות של מערכת החינוך וכן פתיחה של מסעדות ומקומות בילוי. יחד עם זאת, התפתחות מספר דורשי העבודה לא הצטמצמה בצורה דרסטית מאז הורדת המגבלות.

התפתחות מספר דורשי העבודה מול צעדי ההכלה של התפשטות הקורונה

מהם תרחישי האבטלה?

תרחיש ההתאוששות לשנת 2020 צופה בסוף השנה כ-10% אבטלה כוללת (מפוטרים, חל"ת קורונה ומתייאשים שאינם מחפשים עבודה) ותרחיש ההחמרה צופה בסוף השנה כ-15% אבטלה כוללת.

התרחיש הראשון מניח שעל אף התחלואה הגבוהה בשבועות האחרונים, תירשם לאורך החודשים הבאים מגמת ההתאוששות בתעסוקה ביחס לתקופת הסגר המקיף של מרץ-אפריל 2020, אם כי בקצב איטי יחסית. אין הכוונה כי הירידה בשיעור האבטלה בהכרח תהיה רציפה, ובהחלט ייתכן שבחודשים מסוימים תירשם דווקא עלייה מסוימת, בין היתר כתלות במגבלות שיוטלו במסגרת המאבק בנגיף. אולם בתרחיש זה המגמה הבסיסית היא ירידה בשיעור האבטלה, גם אם בקצב איטי.

התרחיש השני מניח שעל רקע אי הוודאות הכלכלית שהתעצמה לאחרונה עם העלייה בתחלואה והחששות מפני מגבלות חמורות יותר שאולי יוטלו בהמשך, בתקופה הקרובה תירשם מגמה שלילית בשוק העבודה, ושיעור האבטלה יעלה. תרחיש זה איננו נגזר מהשפעה המיוחסת למגבלות מסויימות, אלא מתייחס למצב הכללי שבו חוסר הוודאות בנוגע להתמודדות עם הנגיף מביא לכך שבעלי עסקים רבים מצמצמים את מספר העובדים שלהם, ולעתים אף סוגרים את העסק. כמובן שככל שיוטלו מגבלות חמורות יותר על פעילות כלכלית, כך הסיכויים להתממשותו של תרחיש זה יעלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully