מאסר על חוב בגלל עבירת תנועה, עניים נשארים בכלא: דוח הסנגוריה הציבורית

"נקודות המפגש בין ההליך הפלילי לבין צרכים כספיים עלולות להביא לפגיעה בזכויותיהם של חסרי האמצעים" - כך עולה הבוקר (רביעי) מהדוח השנתי של הסנגוריה הציבורית, בו נכלל פרק מיוחד העוסק בקשר בין עוני להליכים פליליים. עוד עולה מהדוח, כי בשנה החולפה, במהלכה טיפלה הסנגוריה ביותר מ-30 אלף תיקים חדשים, חלה עלייה בשיעור העצורים שמימשו את זכות ההיוועצות לפני חקירה - שעומד על 62%. במקביל, חלה ירידה במספר המעצרים.

הפרק עוסק, בין היתר, בעונשי הקנס שמטיל בית המשפט, שניתן להמירם בימי מאסר. על פי הדוח, מאות אנשים מדי שנה נאסרים בשל אי תשלום קנסות של בתי המשפט, למאסרים שאורכם נע מימים בודדים לחודשים. "מנגנון 'מאסר חלף קנס' מביא לפגיעה אנושה בחירותם של אנשים מחוסרי יכולת כלכלית", נכתב.

במקרה אחד, צויין כי "השנה טיפלה הסניגוריה באם חד הורית לשלושה ילדים שקיבלה התראה בטרם מאסר של 400 ימים בגין אי-תשלום חוב בסך 4,000 שקלים שמקורו בגזר דין על עבירות תנועה מ-2009". הסנגוריה ערערה על ההחלטה, ולאחר שהערעור התקבל, בוטל רכיב המאסר וסכום הקנס הועמד על 400 שקלים בלבד.

בסנגוריה מציינים מנגנונים נוספים במשפט הפלילי שפועלים לרעתם של מחוסרי יכולת כלכלית. "חשודים ונאשמים עניים עלולים למצוא עצמם במעצר אם לא יצליחו לגייס את סכום הפיקדון לצורך שחרור בערובה, ואסירים עניים עלולים לא לצאת לחופשות, לא להשתלב בתכניות שיקום ולא להשתחרר בשחרור מוקדם, משום שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם הכספיים על פי גזר הדין", צוין בדוח. "בנוסף, ההליך הפלילי מהווה בפני עצמו גורם משמעותי לחובות, אשר בתורם עלולים לדרדר את מי שהוטלו עליו לעוני חמור יותר ולהגביר את הסיכון לרצידיביזם (פשיעה חוזרת)".

בשנה החולפת, טיפלה הסנגוריה בכ-30 אלף תיקים חדשים - מספר דומה לשנה שלפני כן. מלבד הייצוג בתיקים, הסנגוריה פעלה בשנה החולפת במספר תחומים רוחביים - בין היתר בהתמודדות עם ראיות פורנזיות והפעלת מדובבים. בספטמבר 2019, בעקבות מאבק שניהלה הסנגוריה, הורה בית המשפט לפרסם את הנחיית פרקליט המדינה שמסדירה את הפעלת המדובבים (לינק).

חלק נוסף בעבודת הסנגוריה שפורט בדוח הוא ייעוץ לעצורים לפני חקירתם. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור העצורים שזוכים לממש את זכות ההיוועצות, ובשנה שעברה הגיע שיעורם לראשונה ל-62% מכלל העצורים. נתוני המשטרה מראים המשך במגמת הירידה במספר המעצרים, שהיה מעל 60 אלף ב-2017, וירד ל-51 אלף בשנה החולפת. אולם, בסנגוריה מסייגים את הנתון, לאור דוח מבקר המדינה שגילה כי המשטרה לא כוללת בנתוניה אלפי מעצרים בשנה, בהם חשוד נעצר על ידי שוטר בשטח ומשוחרר מבלי שהובא בפני קצין.

בדוח מוזכרים גם כמה זיכויים בולטים בתיקים בהם הנאשמים יוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית. כך, בתיק שנידון בבית משפט השלום בירושלים הואשם אדם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בהתבסס על עדויות ראייה של שני שוטרים שראו אותו כביכול בורח ומשליך שקית שבה התגלו הסמים. במהלך החקירה הנגדית הודה אחד השוטרים כי שינה את תיאור האירוע במזכר שנערך שמונה חודשים אחרי האירוע עצמו, כדי חשב שהדבר יעזור לו להצטיין ולהתקדם במשטרה. השוטר השני מסר גם הוא בחקירתו הנגדית על דוכן כי דוח הפעולה של חברו לא משקף את האירוע. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על השוטרים, ייחס להם אמינות אפסית וזיכה את הנאשם.

זיכוי נוסף היה ערעור על הרשעה של אם, אשר הורשעה באיומים כלפי ביתה, לאחר שאמרה כי "תשב עליה שבעה". בית משפט השלום הרשיע תחילה את האם, אף שקבע כי לא הוכח שהאיומים נאמרו בפני הבת - אלא רק בפני שוטרים ונציגי רווחה שהגיעו לדירת האם. הסנגוריה, באמצעות עו"ד משה קשלס, ערערה לבית המשפט המחוזי, שקיבל אותו ואף ציין שמלכתחילה לא היה ראוי שהתיק יגיע לבית המשפט כלל. הפרקליטות הסכימה לזיכוי, ואף הודיעה על שינוי מדיניותה בכל הנוגע להעמדה לדין בעבירת איומים שנאמרות בשעת מצוקה לאנשי סיוע וטיפול.

משטרת ישראל מסרה בתגובה לדוח הסנגוריה הציבורית כי "משטרת ישראל מטפלת בתיקי חקירה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד, מקצועי וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים במטרה להגיע לחקר האמת". לדבריהם, "הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית".

במשטרה התייחסו למעצר חשודים במעורבות בפלילים ואמרו כי שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כשיש הכרח לכך, כשטובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. "בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד", נכתב בתגובה. "מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה".

עוד נמסר, כי "ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק".