משרד החינוך מפלה יישובים ערביים בצפון ולא מסבסד תכניות בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי שלהם - כך עולה מעתירה שהוגשה אתמול (ראשון) לבג"ץ. העותרים, הורים לילדים מיישובים במועצה האזורית משגב, מבקשים מבית המשפט להורות למשרד לשנות את שיטת התקצוב והסבסוד לתכניות, כך שתתבסס על המצב הסוציו-אקונומי של מקום מגוריהם ולא על דירוג המועצה, ותאפשר שוויון בחינוך לתלמידים.
העתירה, שהוגשה נגד משרד החינוך, נוגעת לתכנית "ניצנים". לפי אתר משרד החינוך, התכנית "פועלת במוסדות החינוך לגילי שלוש עד שמונה, במסגרת פעולות משרד החינוך לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה. התוכנית מסייעת להורים להשתלב בשוק העבודה ומאפשרת חיסכון של מאות שקלים בחודש לכל משפחה".
עוד בוואלה!
התכנית פועלת בגני הילדים ברשויות המשתייכות לאשכולות 5-1 ובכיתות א'-ב' בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד בכל האשכולות. הצהרונים פועלים במסגרות הלימודיות בימים א'-ה' עד השעה 16:00 במשך כל שנת הלימודים.
העלות הבסיסית של צהרון לילד עומדת על 650 שקלים לחודש, אך משרד החינוך מסבסד את התוכנית בהתאם למדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית, והסבסוד נע בין 150 שקלים ל-600 שקלים לתלמיד. כך ברשויות באשכולות 1 עד 3, על ההורים לשלם 50 שקלים לחודש, באשכולות 7-4, העלות להורים היא בין 300 ל-450, ובאשכולות 8 עד 10, המחיר הוא 500 שקלים.
במועצה האזורית משגב ישנם 35 יישובים, מהם שישה יישובים בדואים, שמתגוררים בהם כ-850 תלמידים בני שלוש עד שמונה. המועצה מדורגת באשכול החברתי-כלכלי 7, אולם לפי נתוני למ"ס, היישובים סלאמה, ערב אל-נעים, ראס אל-עין, דמיידה, כמאנה וחסייניה נמצאים באשכולות 1 ו-2. עם זאת, בשל שיטת התקצוב של משרד החינוך, גם תושבים אלה נדרשים לשלם 450 שקלים עבור הצהרונים ולא 50 שקלים בשל דירוג המועצה, וכן אין להם אפשרות לצהרונים בגני הילדים.
פניות למשרד החינוך בנושא לא נענו, ולבסוף הגישו כמה הורים עתירה באמצעות ארגון עדאלה יחד עם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, בה נטען כי שיטת התקצוב פוגעת בזכות לשוויון בחינוך וכן ביכולת של ההורים להתפרנס. "זוהי פיקציה לפיה הורה ששייך ליישוב עני ישלם כאילו הוא מתגורר ביישוב עשיר על אף שאין מחלוקת עובדתית שהוא שייך ליישוב עני", נכתב בעתירה. "כתוצאה משיטת תשלום זו, מאות ילדים ערביים המתגוררים בשטח השיפוט של המשיבה 2 (מועצת משגב) אינם יכולים להשתתף בתכנית".
בעתירה צוין כי בעיה דומה עלתה בנושא של "בתי הספר של החופש הגדול", ובעקבות פניות בנושא החליטה המועצה האזורית לקחת חלק במימון התלמידים המשתתפים. כך ההורים נדרשו לשלם 120 שקלים במקום 360 שקלים, וזאת בעוד ברשויות המשתייכות לאשכולות 4-1 ההורים כלל אינם משתתפים במימון. בעקבות הסיוע, נרשמו לתכנית 59% מהילדים ביישובים הערביים, לעומת 93% אצל היהודים. אולם במועצה הדגישו כי הדבר נעשה "לפנים משורת הדין".
"זכותם של ההורים לשוויון נפגעת, שכן תכלית התכנית הינה צמצום פערים סוציו-אקונומיים בין אוכלוסיות שונות, והורים אשר לא נהנים מהשתתפות ילדים בתכנית ניצנים אף לא יכולים לעבוד שעות עבודה נוספות. דבר אשר משפיע על השכר שהם מקבלים תמורת עבודתם, ואף התקדמותם בעבודה", נכתב בעתירה. עוד נטען כי "הנתונים מעלים תמונת מצב עגומה וקשה, המעידה על העוול ואי השוויון שנגרם לילדים שמספרם עומד על כ-800, אשר נבצר מהם ליהנות מזכותם שהמדינה תיטול חלק בתשלום דמי השתתפות עבורם, בתכנית נשוא העתירה, והכל כפי שהיא עושה עבור מי ששווה לאותם ילדים מבחינת הקריטריון המכריע".
ישובים חלשים נענשים על שייכותם למועצה חזקה
מייסון סואעד מהכפר חוסייניה, שותפה להגשת העתירה, מתארת את הקשיים בשל מחסור במסגרות לילדים. "במשך שנות גידול הילדים סבלתי מזה שחסרות מסגרות לילדים בשעות אחר הצהריים, הילדים מסיימים בית ספר ב-13:30 מקסימום 14:00 ואני לא מוצאת להם שום מסגרת. אני כל הזמן תלויה בסבתות. יש הרבה דאגות של מי יקלוט אותם, למי מהן יש זמן לזה", היא אומרת. סואעד היא מורה ואימא לארבעה ילדים, שהקטן מהם כבר בן שבע. היא מספרת כי היא רואה נשים רבות ש"מוותרות על הקריירה בגלל מחסור במסגרות". לדבריה, "שיטת התמחור הנוכחית מקוממת, ויוצא שאוכלוסיית הבדואים המוחלשת לא זוכה לתקציב הולם".
בעתירה הוזכרו בין היתר כי הפערים בין התלמידים ביישובים היהודיים לערביים במועצת משגב באים לידי ביטוי גם בהישגים, כפי שעולה ממבחני המיצ"ב. "שוב אנו מתמודדים עם עוד מנגנון מפלה שמעמיק את הפערים הקשים גם כך, בין האזרחים ערבים לכלל האוכלוסייה. מטרת תכנית הצהרונים היא לצמצם פערים חינוכיים וחברתיים, אך יוצא שהיישובים החלשים ביותר נענשים לכאורה על כך שצורפו למועצות חזקות", אמרה עו"ד איה חאג' עודה ממרכז עדאלה.
"לבסוף לא מתאפשר למשפחות מהיישובים הללו להסתייע בכלים שנועדו גם להקל על מאמציהם להתפרנס", הוסיפה. "אם קיים רצון כלשהו להביא לצמצום פערים, הרי שיש לאמץ מדיניות שתתעדף את הילדים שהכי זקוקים לצהרונים, ושתעודד ביקוש לשירותי חינוך משלימים, במקום לצפות מהורי הילדים לעמוד בתשלומים בלתי סבירים".
מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי עאטף מועדי מסר כי "העתירה שמה דגש על הצורך ליצירת שוויון הזדמנויות בחינוך כדי לעודד ולהבטיח את הצלחתם של התלמידים הערבים בהמשך חייהם. התלמידים הערבים במשגב, כמו גם בעוד מועצות אזוריות נוספות, סובלים למעשה מאפליה כפולה: הם אינם זוכים להפניית משאבים שוויונית ולתקציבים ראויים המגיעים להם בבתי הספר בהם הם לומדים, ונוסף על כך נמנע מהם להשתתף בצהרונים ובקייטנות של החופש הגדול".
לדברי עאטף, "משרד החינוך היה צריך בעצמו להכיר שיש לתקן את הכשל במדיניות שלו ולהיענות לפניותינו, אך למרבה הצער אנו נדרשים לפנות לערכאות משפטיות".
ממשרד משרד החינוך נמסר כי "המשרד יתייחס לעתירה במסגרת ההליך המשפטי".
ראש המועצה האזורית משגב, דני עברי, אמר לוואלה!NEWS בתגובה כי הוא מכיר את הנושא היטב. "אין ספק שהאוכלוסייה הבדואית במשגב, שזה קרוב לשלושים אחוזים מהאוכלוסייה, זכאית להשתתפות יותר גבוהה מאשר משתקף לפי המדד המשוקלל של המועצה. אנחנו בעצמנו אומרים שנים שצריך מדד נפרד לפי כל יישוב", טען עברי, "אבל המדינה מחשבת להם את הסבסוד המגיע להם בצורה אחרת בגלל המדד הגבוה של היישובים היהודים, זה שורש הבעיה ואנחנו כמובן מתנגדים לזה ודורשים שתהיה להם השתתפות מדינה כמו בכל יישוב שהסוציו אקונומי שלו נמוך".
"בכלל, המדינה נוהגת במועצות אזוריות במידת הנוחיות של המדינה, או של אותו פקיד אוצר שהוא קובע את הקריטריונים", הוסיף.