גמזו: מערכת קטיעת ההדבקות של הצבא תושלם רק בנובמבר

דיון סוער בוועדת החוקה על תכנית הרמזור לקראת הטלת הגבלות על ערים אדומות. ראש העיר אלעד: "אנו רוצים ללכת איתכם - אבל לא סופרים אותנו", ממונה הקורונה ענה: "סגר אינו ענישה - אלא עזרה". גמזו תקף: האש כלפיי מאורגנת ונועדה להסיט אותי מהחלטות מקצועיות

בווידאו: פרופ' גמזו בדיון בוועדת הקורונה על תכנית הרמזור (צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ניר חן)

ועדת החוקה של הכנסת התכנסה הבוקר (ראשון) כדי לדון במתווה הרמזור של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו. זאת, ערב כניסתן לתוקף של הגבלות תנועה מחמירות על הערים האדומות.

על פי התכנית, ביישובים המסווגים כאדומים תיאסר היציאה מהעיר, יוטלו מגבלת תנועה של 500 מטרים מהבית רק לצרכים חיוניים, סגירת עסקים למעט ממכר מזון ותרופות, מערכת החינוך תושבת וכן יהיו הגבלות על התחבורה הציבורית. אולם, החלטה סופית בנוגע למי מהרשויות יוגבלו לבסוף - טרם התקבלה.

בדיון הוועדה, בראשות היו"ר, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), יפורטו הרשויות המקומיות השונות, לפי הצבעים שנקבעו להן בהתאם לתכנית שהציע גמזו, שהשתתף בדיון. "היום אנחנו נמצאים במצב שאין ויכוח שהכרזה על מצב חירום כללי לגבי הקורונה מחוייבת המציאות", אמר ח"כ אשר. "לכן נדון בעניין הזה, לאחר מכן נדון בתקנות הרמזור". בהתאם, הוועדה אישרה את הארכת תוקף ההכרזה על מצב החירום בשל התפרצות נגיף הקורונה. היחיד שהתנגד לכך היה יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ.

גמזו האשים כי הביקורת כלפיו היא מאורגנת, והביע צער על כך שהיא מערערת את יחסיו עם החברה החרדית. "האש כלפיי היא ארטילרית ונועדה להסיט אותי מהחלטות מקצועיות. לא ראיתי דבר כזה. לא רק מהאוכלוסיה החרדית. אבל בחברה החרדית יש כלפיי אש מאורגנת שבן אנוש רגיש לא יכול לעמוד בה", אמר גמזו. "אני חבר של החברה החרדית ואני חי אותה ואוהב אותה, חי אותה ביום-יום, ואני מצטער שבעקבות האירוע של אומן אני חוטף. זה מאורגן, זה לא נעים וזה נועד להחליש אותי".

עוד בוואלה!

בתי ספר נסגרים, אך משרד החינוך לא מפרסם נתוני תחלואה: "כשיהיו - נעדכן"

לכתבה המלאה
"אש מאורגנת כלפיי". גמזו בדיון בוועדה, היום (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

ח"כ יואב קיש, סגן שר הבריאות, הזהיר מדיון סקטוריאלי בנושא, והסביר שסגר כללי בכל הארץ אינו עדיף על סגר אזורי. "אני לא חושב שיש פה מישהו מסביב לשולחן שחושב שלא צריך להכריז על מצב חירום בקורונה", אמר קיש, "המדינה צריכה לקחת החלטה, האם היא מתייחסת לכל המדינה כמקשה אחת או לפעול אזורית ולעצור התפרצויות. בחרנו ללכת למהלך אזורי לפני מהלך ארצי. מקווה שהוא יוכיח את עצמו. הרמזור בנה את היכולת להתייחס למדינת ישראל ברמה האזורית ולא כמקשה אחת, החשיבות הגדולה לאישור הרמזור בוועדה הזאת, ואני חושב שמי שינסה לקחת את זה ולנגח ברמה סקטוריאלית כזאת או אחרת בגלל רגישות שלו, עושה טעות קשה וכן ידרדר את ישראל להתייחסות אחידה ללא הפרדה דיפרנציאלית - שבעיניי זו טעות קשה".

פרופ' גמזו אמר בדיון כי שאיפת מערכת הביטחון היא לסיים את הקמת מערכת מערכת קטיעת שרשאות ההדבקה של פיקוד העורף רק ב-1 בנובמבר. "זאת ההחלטה וזאת ההתחייבות שלהם", אמר, וציין כי לפי ההערכות המערכת תוכל לקטוע "מאות עד אלף פלוס" נדבקים. "היא עדיין לא אפקטיבית בכמות מספרים שכזאת, אני בטוח שאם היא לא הייתה מתפקדת והייתה מוסיפה עוד רובד ברשויות המקומיות היית רואה מספרים יותר גבוהים, ברור שיש מצב של התפרצות שכזו שקיימת באוכלוסיות שונות, אז אתה לא מצליח עדיין לקבל את מלוא האפקטיביות, אני יכול לומר שכמות הקטיעות עדיין לא מספיק".

עיקרי תכנית "הרמזור":

  • נוהל אחיד לפעילות ערים, בהתאם למצב התחלואה בכל רשות
  • העברת סמכויות ניהול המשבר לידי הרשויות המקומיות
  • אוטונומיה רבה יותר ליישובים בניהול מגבלות הקורונה, בהתאם למצב התחלואה
  • תכנית "הרמזור" כוללת 5 דרגות:
  • פעילות רגילה, פעילות מורחבת, פעילות מוגבלת, פעילות מצומצמת ופעילות אסורה
  • יישובים יסווגו לפי 4 רמות תחלואה:
  • ערים "ירוקות" - בעלות רמת תחלואה נמוכה
  • ערים "אדומות", "כתומות" ו"צהובות" - בעלות רמת תחלואה המחייבת מגבלות

פרויקטור הקורונה טען כי ישנם מקרים רבים שישראלים שחוו סימפטומים של המחלה הגיעו להיבדק רק בשלב מאוחר. "יש תופעה בישראל, היא מתרחשת, אנחנו רואים את זה בחקירות, לבן אדם היה סימפטום - לא הלך להיבדק, סחב כמה ימים. הסיכוי שתהיה חיובי הוא גבוהה יותר. זאת תופעה שאנחנו באמת רוצים למנוע אותה", אמר גמזו.

ח"כ אשר אמר מנגד כי הדבר נעוץ גם בקושי לקבל הפניה לבדיקה. "אתה יודע כמה פניות היו אליי מאנשים שרוצים בדיקות ודוחים אותם, 'תדברו איתי עוד 24 שעות, הרופא עוד לא אישר, וכו'", אמר.

ראש עריית אלעד ישראל פרוש האשים כי היחס לחרדים בעניין הוא אנטישמי. "העיר אלעד הייתה עיר צהובה, אבל כשהתושבים שלנו רוצים להיבדק לא נותנים להם להבדק, ומעל הראש שלנו בדקו את כל אנשי הישיבות. על מה מדברים איתנו, אני רוצה ללכת איתכם אבל תלכו איתנו, לא סופרים אותנו, מה יקרה מחר כשיעשו סגר", אמר פרוש, "אני מוכן שיסגרו אותנו, תכפתו אותנו, לפני מאות שנים קראנו סיפורים על היהודים - עכשיו זה החרדים. אני צריך לענות ל-50 אלף תושבים".

"אם פיקוד העורף יגידו שאנחנו לא בסדר אז אני מרים ידיים, אבל אם המשטרה והצבא אומרים אתם בסדר, אל תעשו סגר, הציבור יצחק לנו בפרצוף. צריך לעשות משהו, לשבת ולדבר", סיכם פרוש.

"לא סופרים אותנו". אלעד בסגר בגל הראשון (צילום: ראובן קסטרו)

גמזו השיב לטענות, תוך שהוא מחמיא לעירייה. "אני רוצה לענות: אתה ראש עירייה מצוין, אתה עובד טוב, עושים עבודה טובה, ביקרתי וראיתי את העבודה המצוינת שאתםן עושים, אם לא הייתם עושים עבודה טובה היינו במקום אחר עם התפרצות גדולה. עצם העובדה שאתם מנהלים את זה ברמה היומיומית עם המסירות שלך לעניין היא ראויה לכל ציון, את המודל הזה אני לוקח ועושה בעוד רשויות מקומיות".

עם זאת, הוא הדגיש כי אינו יכול לעמוד מנגד. "אתה צודק בכך שזאת החלטה קשה, היא לא פשוטה, לא פשוטה לי, אתה יודע שביקרתי אצלך לפני ארבעה שבועות, אמרתי שצריך לתת לרשויות לפעול, אבל עם כל העוצמה שלך, זה קשה, זה מורכב, אתם כרגע לא מצליחים לעשות את זה עד הסוף, הייתה ירידה, יש כרגע עלייה וזה מטריד, זה גורם בי חשש. כרגע לא יכולים לעמוד מנגד, יש צורך לעזור לכם. הבעיה, גם של הרבה שכונות וחברות וערים חרדיות, היא לא בעיה של ניהול, היא של התשתית, תנאי החיים, זה מורכב. אתה שואל מה יקרה כשנצא? מה יקרה אחרי זה? המטרה להוריד את התחלואה בעוד מדרגה. יש רמה מסוימת בתחלואה שגם אם אתה מושלם, המבנה של העיר, של בתי האב - זה ממשיך לעבור".

גמזו ביקש להרגיע אותו. "אני רוצה שאתה תדע, זה לא הבעת אי אמון בך ולא בתושבים, אני הייתי שם, התושבים באמת ממושמעים, אבל לפעמים יש מצבים ויכול להיות שזה בין הזמנים וא' אלול, יכול להיות שהדברים האלה, עם פתיחת מערכת החינוך, זה מצית משהו שעם כל היכולת לא תצליח להשתלט, אמר, וביקש: "תראה בצעדי הסגר לא ענישה אלא עזרה". בהמשך הדיון דיבר גם סגנו של פרוש, אבי שטרן, שהזהיר מקריסת מערכת החינוך המיוחד במקרה של סגר.

הגבלות בערים האדומות

  • תיאסר היציאה מהעיר
  • התנועה תוגבל למרחק 500 מטרים מהבית ורק לצרכים חיוניים
  • סגירת מערכת החינוך
  • סגירת עסקים, קניונים ושווקים
  • הגבלת התחבורה הציבורית
  • סגירת מקומות עבודה שבהם יש שירות עבודה פרונטלי

פרופ' גמזו התייחס בדבריו גם לעיריית בני ברק, אחת הערים האדומות שבהן הוא ממליץ להטיל סגר מלא. "עיריית בני ברק עובדת, כל הכבוד לה, ואני לא רוצה שהרב רובינשטיין (ראש העיר - ד"י) יראה בזה חוסר אמון בעבודה של העירייה, אבל המשימה היום קשה יותר, וחלקה נובע מא' אלול - עוד מפגש מסוים, עוד מפגש בבתי הספר, בישיבות הקטנות. הדבר מגיע לבתים, חוזר הביתה, הם מסתובבים, אני חייב לתת מענה, אני לא יכול לעמוד מהצד", אמר גמזו. "עד עכשיו אמרתי בני ברק מתפקדת, אמרתי כל הכבוד. הם נתנו לי בטחון, אבל שראיתי את הגידול בעשרת הימים האחרונים, אני מרגיש לא בנוח. חובה לעזור להם. סגר זה אמצעי. עשינו את זה על כל מדינת ישראל. זה אמצעי בכל העולם, זה כלי טיפול בקורונה".

הממונה הדגיש כי הוא שואף שתוך שישה שבועות מניין המאובחנים החדשים ירד למאות בני אדם ביום, והזהיר מכך שהחגים עשויים להוביל לעלייה בתחלואה. "התכנון שלנו הוא להגיע עד סוף השנה ל-100 אלף בדיקות ביום. יכול להיות שאת הכיתות הגבוהות לא יכולנו לפתוח, אבל זאת הייתה החלטה של המומחים שצידדו במשרד החינוך. אנחנו רוצים להתקרב לחורף עם מאות. מי שחושב על עשרות, רואה שאירופה - בהשלכה לישראל - לא עומדת בעשרות. קחו את המספרים של אוסטריה, זה לא מספרים של עשרות וקרוב לוודאי אלה המספרים, נצטרך לרדת לכיוון של מאות. החגים מטרידים, כי אתם יודעים מה קורה בחגים, כולם נפגשים, כולם אוכלים".

עוד בוואלה!

ההצעה של גמזו: סגר כולל בכפר קאסם ובני ברק; עוצר לילי בנצרת ועמנואל

לכתבה המלאה

במהלך הדיון העלה ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) לדיון את נושא התפשטות הקורונה במגזר הערבי, והאשים כי יש "מחדל" בכל הנוגע להסברה אודות המגיפה לחברה הערבית. "רואים שיש התרופפות והעדר אמון, אנשים חושבים שבגל הראשון הפחידו אותנו מקורונה ויכול להיות שזאת לא מחלה קשה - זאת מחשבה נוראית, הגענו ליותר מאלף נפטרים", אמר טיבי והוסיף: "לא מסבירים לציבור היעד בשפה שלהם. יש מחדל הסברתי בשפה הערבית לגבי חומרת המחלה, אני רואה מדי פעם בערוץ הטלגרם שמוציאים הודעות, אבל זה לא מגיע לאזרח הפשוט. תשפכו כסף על המדיה בערבית שזה יגיע לכל בית, זאת מחלה נוראית. אנשים הפסיקו לשים מסכות".

הוא טען כי בפני הרשויות עומדים מכשולים נוספים במאבק בנגיף. "אין כלים לרשויות, אין תקציבים, אין כלים להוביל את המלחמה הזאת ולכן אין תוצאות. אנחנו מודעים לבעיה הבוהקת ביותר - חתונות והתקהלוות. זה מוקד של התפרצויות, לא אמרנו את זה אתמול. כדי למנוע את מה שמתרחש עכשיו צריך לפתוח את אולמות האירועים עם תו סגול - הדבר הזה לא נעשה. לכן אנחנו רואים חתונות ברחוב, לא מבוקרות. ההתקהלויות האלה הם דבר חמור. אני קורא לאנשים או לדחות את החתונה או לקיים אותה במספר מועט".

מעל אלף מתים בישראל מהמגיפה

משרד הבריאות עדכן הבוקר כי 1,493 בני אדם אובחנו בנגיף הקורונה ביממה האחרונה. בכך, עלה מניין המאובחנים המאומתים בנגיף ל-129,349, מהם 26,232 חולים פעילים ובתוכם 445 במצב קשה. מניין המתים מקורונה בישראל חצה אץ רף האלף ועומד על 1,010 בני אדם. 102,107 החלימו ושוחררו לבתיהם.

אמש ביקר פרופ' גמזו בדלית אל כרמל, שמוגדרת כיישוב "אדום", והתריע כי מאות חולים במגזר הערבי צפויים למות בתוך שבועות.

הדיון בוועדת החוקה, היום (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

על פי תכנית ה"רמזור", שאושרה בקבינט הקרונה בשבוע שעבר, מגבלות ההתקהלות נקבעות על פי סיווג היישובים, בהתאם לרמת התחלואה. לפי המתווה, ביישובים "אדומים" תותר התקהלות של עד 20 איש בשטח פתוח, ועד עשרה במבנה סגור.

ביישוב "כתום", תותר התקהלות של עד 50 איש בשטח פתוח, ובכל מקרה לא יותר מ-40% מהתפוסה המירבית המותרת או יותר מאדם לכל ארבעה מ"ר. במבנים סגורים תותר התקהלות של עד 25 איש, ובכל מקרה לא יותר מ-20% מהתפוסה המירבית המותרת או יותר מאדם לכל ארבעה מ"ר.

ביישוב "צהוב" תותר התקהלות של עד מאה איש, ובכל מקרה לא יותר יותר מ-60% מהתפוסה המירבית המותרת או יותר מאדם לכל ארבעה מ"ר. במבנים סגורים תותר התקהלות של עד 50 איש, ובכל מקרה לא יותר מ-40% מהתפוסה המירבית המותרת או יותר מאדם לכל ארבעה מ"ר.

ביישוב "ירוק" תותר התקהלות של עד 250 איש בשטח פתוח, ובכל מקרה לא יותר מ-80% מהתפוסה המירבית המותרת לפי רישיון העסק, או יותר מאדם לכל ארבעה מ"ר. במבנים סגורים תותר התקהלות של עד מאה איש, ובכל מקרה לא יותר מ-60% מהתפוסה המירבית המותרת או יותר מאדם לארבעה מ"ר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully