כשצה"ל עסוק בעזה ולבנון, חמאס והג'יהאד משקמים את תשתיות הטרור בגדה

בעוד עיני מערכת הביטחון ממוקדות בגבול רצועת עזה, כמו גם בגבולות לבנון וסוריה, מתפתחת תופעה מדאיגה ביהודה ושומרון - ארגוני הטרור האיצו תהליכים לשיקום תשתיות הפעילות שלהם. לפי נתונים שהובאו לידיעת וואלה! NEWS, מאז חודש ינואר 2020 נחשפה תשתית רחבה של ג'יהאד אסלאמי וסוכלו עשרות פיגועים, מרביתם פיגועי ירי. למרות הנתק הביטחוני והאזרחי, צה"ל ושב"כ הגבירו את קצב המעצרים - אך סימני אנרכיה כבר החלו להופיע בשטח.

גם חמאס מגביר את קצב הפעילות בגדה, ומנסה לגייס פעילים חדשים. בזמן שאבו מאזן עסוק בעלבונות בעקבות ההסכם עם איחוד האמירויות, ארגוני הטרור הגיעו למסקנה שיותר זול ומשתלם לבנות תשתיות טרור ולגלגל פיגועים מהגדה מאשר מעזה. לפי נתונים שהוצגו לשר הביטחון בני גנץ, סוכלו לאחרונה כ-30 פיגועים על ידי צה"ל ושב"כ.

רוב האירועים שנמנעו הם פיגועי ירי, אך בהם גם יוזמות לחטיפת אזרחים וחיילים כדי לשחרר אלפי אסירים ביטחוניים שכלואים בישראל. בחמאס הפנימו שהמחיר שהם משלמים על יוזמות לפיגועים בגדה הוא זול בהרבה מהפיגועים מרצועת עזה, ולכן המוטיבציה לבצע פיגועים גדלה. ללא מלאכת איסוף המודיעין של שב"כ והמעצרים של צה"ל, שיחד משלימים חלקים קטנים בפאזל הגדול, היו הופכים אותם צירי טרור לפיגועים, ולכן מזהירים במערכת הביטחון כי השקט בגדה המערבית עלול לתעתע.

ב-12 בנובמבר הונחתה מהלומה קשה על הג'יהאד האסלאמי. אחרי תקופה ארוכה של שיגורי רקטות מרצועת עזה לעורף ישראל, הוחלט לחסל בסיכול ממוקד, בהמלצת שב"כ, את מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה של הארגון בהאא אבו אל-עטא.

באותו היום, לפי פרסומים זרים, תקף חיל האוויר גם את ביתו של אכרם עג'ורי בסוריה, סגנו של מזכ"ל הארגון זיאד נחאלה. מומחים העריכו שאם הפצצה שהוטלה באותו יום הייתה גדולה יותר עג'ורי היה מחוסל, אך באותו הלילה נהרגו בנו ושומר ראשו. המטרה הייתה העברת מסר לראשי הארגון כי ישראל לא תסכים לשיגורי הרקטות מעזה.

לפי גורמי מודיעין בצה"ל, הארגון שינה מאז את כללי המשחק ברצועת עזה והכיל על עצמו ריסון ומשמעת, בדומה לחמאס, אך המשיך להפעיל מאמצים לשיקום תשתיות הטרור בגדה המערבית, בעידוד המפקדה בדמשק ובהכוונה של המפקדה בעזה.

אפשר להעריך שבמהלך יולי-אוגוסט הטלפון של נחאלה לא הפסיק לצלצל. מעבר לקו התקבלו דיווחים כי תשתיות נרחבות של הארגון באזור חברון ובית לחם נעצרו בפעילות שב"כ וצה"ל, שגדעו את הניסיון להוציא לפועל פיגועים, אך המאמץ לגייס פעילים נוספים נמשך. לילה אחרי לילה נעצרו יותר מ-20 פעילים, והובלו בזה אחר זה לחדרי החקירות.

הג'יהאד, כמו שאר ארגוני הטרור - חמאס, החזית העממית, החזית הדמוקרטית ואפילו חיזבאללה - ממשיכים לתפוס את הגדה כחלק ממגרש המשחקים לפעילות טרור ישירה נגד חיילי צה"ל ואזרחי ישראל. אך כדי להבין מה באמת קורה בימים אלו מתחת לפני השטח ביהודה ושומרון, ועד כמה הטלטלה יכולה להוביל למשבר ביטחוני חמור, צריך להתחיל לספור צעדים מספטמבר 2019.

באותו החודש אמר יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בעצרת הכללית של האו"ם, תוך כדי שהוא מקריא מדף מקומט, כי אם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יבצע סיפוח חד-צדדי של שטחים בגדה, הוא ינחה את הגורמים ברשות לבטל את כל ההסכמים עם ישראל ובמקביל יכריז, תחת הלחץ האמריקני, על בחירות כלליות בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים.

חמאס החליט לאשר כל החלטה של אבו מאזן במסגרת אסטרטגיה להשתלב בבחירות, ולנסות להשתלט על חלקים בגדה באמצעות הקלפי. במקביל, נאומיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכניסו את ישראל והרשות הפלסטינית לדריכות. אבו מאזן הבין כי תמיכה הוא לא יקבל מהבית הלבן, והמשיך לפעול במישור הבינלאומי כדי להצר את צעדי ישראל וארצות הברית ככל הניתן, לקראת אפשרות של מימוש תכנית הסיפוח או עסקת המאה.

בסוף חודש ינואר 2020, השטח הפלסטיני התחיל לבעור. גרף ההפגנות במשרדו של תא"ל יניב אלאלוף הצביע על עלייה חדה, ושבוע לאחר מכן התרחש פיגוע הדריסה של חיילי חטיבת גולני בירושלים. פחות מ-24 שעות לאחר מכן אירוע פיגוע בחטמ"ר בנימין. זה היה כבר יותר מאיתות לישראל כי השטח הפלסטיני התעורר.

חודש לאחר מכן התפרץ נגיף הקורונה גם ברחבי הגדה המערבית. קבוצת מטיילים מדרום קוריאה שהגיעה לבית ג'אלה ובית לחם, סייעה להפצת הנגיף באופן נרחב. הרשות הפלסטינית, בסיוע המנהל האזרחי בפיקודו של תא"ל רסאן עליאן, הצליחה לבלום התפשטות קיצונית יותר. ההתמודדות עם הגל הראשון ברשות הפלסטינית הוכתרה כהצלחה, לאחר שפלסטינים בודדים מתו ומאות חלו.

אבו מאזן העריך שכוונת ישראל לספח שטחים רצינית מאוד, החליט בהתאם ב-19 במאי כי ההסכמים עם ישראל מבוטלים, והכריז על נתק - אזרחי וביטחוני: מפקד האוגדה ומפקדי חטיבות מרחביות לא נפגשים עם המקבילים הפלסטינים, אין תיאום ביטחוני בעת כניסת כוחות צה"ל למעצרים בשטחי A ואם לא די בכך, ככל שחלף הזמן נאלץ המנהל האזרחי ליצור קשר ישירות עם האזרחים הפלסטינים בגדה, ולא באמצעות משרדי הרשות הפלסטינית. המצב מסורבל, מעיק, מעלה את המתח והחשדנות, אך בעיקר מגלגל אחריות כבדה לישראל. כדי לגשר על הפער שנוצר, הנחה תא"ל עליאן להרחיב את המוקד הטלפוני ולפתוח אשנבי קבלה במשרדי המנהל האזרחי.

תאריך הסיפוח ב-1 ביולי הגיע, ושום דבר לא קרה בשטח. ההצהרות של נתניהו הפכו לדיבורי סרק, אבל השיח הפלסטיני היה שקוע עמוק בהתחייבויות שלו. עוד לפני שהרשות הפלסטינית מנסה להבין האם מדובר בתעלול פוליטי-מדיני, פרץ הגל השני של הקורונה ברשות הפלסטינית, אך הפעם זה סיפור אחר לגמרי.

המשמעת הציבורית, כמראה לחברה הישראלית, כבר לא עובדת כבעבר, וגם הנתק האזרחי מישראל העיב על האווירה שהיתה בגל הראשון. גורמי צבא מפיקוד מרכז הבהירו באופן חד משמעי כי "כל פנייה שתתקבל תכובד ויותר מכך. נסייע בכל שיבקשו כדי להתמודד עם הנגיף, אבל הבקשות לא הגיעו כי יש באמת נתק".

ההשלכות השליליות של המגיפה נראות היטב ברחבי השטחים. חברון הפכה להיות בירת קורונה, מאחוריה משתרכים, לא בפערים גדולים, מוקדי קורונה נוספים בגדה המערבית. יש מאות מאות מקורונה ואלפי חולים. יכולת ההכלה של גורמי הרפואה הפלסטינים מוגדרת על ידי מומחים כנמוכה עד כדי קרובה לאובדן שליטה באזורים מסוימים. המשבר כה נרחב, עד שהוא מסכן גם את הציבור הישראלי, לא רק ביהודה ושומרון אלא גם ברחבי ישראל, מאחר ומדי יום נכנסים עשרות אלפי פועלים פלסטינים לעבודתם.

הלחץ שיצרה הקורונה בשטחים לא פגעה בהסתה נגד ישראל ובמוטיבציה של ארגוני הטרור לשקם את תשתיות הטרור או לגלגל פיגועים. לכאורה, נתוני השנה האחרונה בפיקוד המרכז הצביעו על ירידה בטרור ובאלימות, אך הדוגמאות למה שעלול להתרחש באזור אם שב"כ ופיקוד המרכז יורידו את הרגל מהגז, לא איחרו לבוא. בחודשים האחרונים בוצעו כמה ניסיונות פיגועים, כולל בימים האחרונים בצומת תפוח. בשניים מהפיגועים נרצחו לוחם חטיבת גולני, עמית בן יגאל, והאזרח הרב שי אוחיון.

גורמי ביטחון הבהירו השבוע כי מוקדם מדי לקבוע האם אנחנו בפתחו של גל טרור חדש, לנוכח הנתונים והמציאות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית. גם התפשטות הקורונה מעלה את הלחץ על הרחוב הפלסטיני ומתורגמת לייאוש ותסכול. אם לא די בכך, ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות בתמיכה של מדינות ערביות מוסלמיות, רק העצימו את תחושת הכישלון ברשות.

אבו מאזן טיפס על עץ גבוה ומתקשה לרדת ממנו, אמרו גורמי ביטחון השבוע, ובמקום לעסוק בפתרון הבעיות הוא שוקע בעלבון ובתחושת ההפסד וחמור מכך, בחידוש הקשרים עם הנהגת חמאס. התמונה של בכיר פתח ג'יבריל רג'וב עם אחד מבכירי חמאס סלאח ערורי התקבלה בסוג של הלם בישראל. התמונה הזו מחקה בקליק אחד של מצלמה את היום השחור ההוא בעזה, שבו השליכו אנשי חמאס את פעילי פתח מהגגות, וירו להם בברכיים.

גורמי ביטחון הצביעו על התהליך כמסוכן מאוד ליציבות הרשות וגם ישראל. יש מי שטוען כי זה ניסיון של פתח להשיב לישראל על מערכת היחסים ההולכת ומתהדקת עם מוחמד דחלאן, בכיר פתח שהוא אויב מושבע של אבו מאזן, ונתפס כשושבין של ההסכם עם האמירויות - עוד נקודה שמעצימה את המתח, ומגבירים את הביקורת של הרשות כלפי ישראל.

בכירי הרשות הפלסטינית הודו בשיחות סגורות בפני גורמי ביטחון לשעבר כי הם מחכים לבחירות בארצות הברית כדי לראות האם טראמפ ייבחר שוב, או שבמקומו יבוא ג'ו ביידן, שעמו יוכלו לדחוק את ישראל לפינה ולהשפיע על תהליך החשיבה בבית הלבן.

שר הביטחון הנחה את צה"ל שלא להרפות מהמעצרים בגדה, ולטפל בפרצות שבגדר המערכת, דרכם מעדיפים להיכנס גם פועלים פלסטינים בעלי אישורי שהייה ועבודה בישראל. החשש הוא שניצול הפרצות בגדר, שצה"ל לא באמת מטפל בהן, עשויות לשמש בעתיד את תשתיות הטרור לחדור לישראל לביצוע פיגועים. בנוסף לכך, שב"כ פועל לפי מדיניות ברורה - אף תהליך או אירוע לא יכול למנוע פעולה מסכלת טרור.

בגלל שהתנועה בשטחים מוגבלת לנוכח התפשטות הקורונה, במערכת הביטחון מניחים שארגוני הטרור יצליחו לממש פחות תכניות טרור. אך נתוני המעצרים מצביעים על מגמה הפוכה: חודשי ינואר עד יולי דומים מאוד לתקופה המקבילה אשתקד, נתון שמצביע על רמת מוטיבציה גבוהה למימוש פיגוע בטווח הזמן המיידי. "ברגע שיש מידע של שב"כ על פעיל כזה או אחר, אנחנו מבצעים מעצרים למרות שאין תיאום ביטחוני", הסבירו גורמים בפיקוד המרכז. הם הוסיפו כי "למרות שכניסה היום לשטחי A יותר רגישה מבעבר, אנחנו ממשיכים בכל הכוח ובכל הזדמנות. גם בשיא ימי הקורונה בוצעו מעצרים". בתוך כך, אי אפשר להתעלם מהפעילות הענפה של מפקדות חמאס בחו"ל, בדגש על מפקדת עזה שפועלות מסביב לשעון כדי להניע פיגועים ביהודה ושומרון.

תופעה נוספת שמדאיגה את שר הביטחון ומתפתחת ביהודה ושומרון היא הקיצוץ במנגנוני הביטחון הפלסטינים. ההחלטה של אבו מאזן להימנע מקבלת כספי הסילוקין, המהווים חצי מתקציבה (כתשעה מיליארד שקלים מתוך 18 מיליארד שקלים נכון לשנת 2018), ובהתאם לקצץ במשכורות הפקידים, השוטרים ומנגנוני הביטחון, הם כדור שלג.

דרך העיניים של קצין פלסטיני מדובר בסיפור אחר לחלוטין: מפקדיו אומרים לו שיש נתק עם ישראל, ובאופן אוטומטי ישראל הופכת לסוג של אויב. מערכת היחסים בין הצדדים מתקררת, ולאורך זמן קשה לשקם יחסים ולהחזיר את שיתוף הפעולה לאופן שבו היה בעבר, וכשהמשכורת מקוצצת - הם מחפשים השלמות שכר במקומות אחרים. זו נקודה מסוכנת, כי באופן אוטומטי לחלל הזה נכנסים גורמי הטרור כמשלימי הכנסה.

הבעיות ברחבי יהודה ושומרון לא נעצרות בתופעות הללו. מנגנוני הביטחון הפלסטינים כבר לא נעים בחופשיות מאזור לאזור, כי אין תיאום ביטחוני או אזרחי. גורמים בתנזים הרימו את ראשם והיו כאלו שקראו תיגר על הרשות, כשגם ארגוני הטרור מרשים לעצמם להאיץ תהליכים שליליים, שמכרסמים ביציבות כי אין עליהם באמת מנופי לחץ. גורמי ביטחון טוענים כי יש בשטח סימנים מובהקים של תחילת אנרכיה, ועלייה של עשרות אחוזים במקרים פליליים.

רצח אחיו של חסיין אלשיח' (השר לעניינים אזרחיים בגדה - א"ב) הוא הביטוי הכי קרוב לכך. יש גם לא מעט פעילות מעצרים שבהם מנגנוני הביטחון הפלסטינים חוטפים מכות. יש לא מעט מקומות שהם פשוט לא יכולים להיכנס אליהם.

לכך יש להוסיף מגמה מאוד שלילית של שחרור אסירים ביטחוניים כבדים, שנשפטו בראשית האינתיפאדה השנייה לעונשים של 18-15 שנים, ובימים אלו משתחררים מהכלא, ומתלבטים אם לחזור למעגל הטרור.

בינתיים, האסירים המשוחררים משתלבים היטב בתהליך של "דעווא" (קירוב לבבות - א"ב) בשם חמאס, שנועד לגייס פעילים לארגון. זהו מעגל חברתי שמזין תמיכה בטרור כמו ומשמש כלי לגיוס מחבלים, סייענים כדי להוציא אל הפועל טרור מתאבדים, מטענים, ירי וחטיפות - אירועים שעשויים היו להתממש ביו"ש ללא מכונת הסיכול המשומנת של שב"כ. לדברי מקורות ביטחוניים, ישנם כאלה שלא מתבלטים בכלל, והם מהווים סכנה לא רק ליציבות הרשות, אלא לביטחון הישראלים.