ההישגים והפערים: המאזן שלאחר ההסכם עם חמאס

    חודש לאחר שהתחדש טרור הבלונים וירי הרקטות בעוטף עזה, הגיעו ישראל וחמאס להסכמות בנוגע לסוף סבב האלימות, לפחות בינתיים. מה השיג כל אחד מהצדדים? כיצד משפיעה הקורונה על מאזן הכוחות, ומהן השלכות אותו הסכם?

    בווידאו: הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס (צילום: AP)

    חודשים ארוכים של התכתשויות בין צה"ל לחמאס הופסקו אתמול (שני), לפחות באופן זמני. רצף שיגורי בלוני התבערה מעזה וירי הרקטות, שגרר תגובה מצד צה"ל, נקטע עם הדיווחים על הסכמות בין ישראל לארגון, בתיווך מצרי וקטארי.

    בצה"ל פרסמו היום כי בסבב ההסלמה האחרון, מ-6 עד 30 באוגוסט, הותקפו כמאה יעדי טרור של חמאס ברחבי רצועת עזה. בין המטרות: כ-35 מתחמים לייצור אמצעי לחימה, כ-30 תשתיות תת-קרקעיות, כמה מתחמים צבאים, עשרה יעדים של מערכי האוויר והים של חמאס וכן יותר מ-20 עמדות צבאיות.

    אולם בעוד חמאס טוענים כי הצליחו להשיג שורה של ניצחונות, בישראל שללו את הדברים וטענו כי המצב למעשה חזר לימים שטרם ההסלמה. כיצד הכול החל, ומה השיגו הצדדים בקו הסיום?

    טרור הבלונים חודש. גבול הרצועה (צילום: פאדי פהד, פלאש 90)

    מה היו דרישות חמאס?

    ארגון הטרור בעזה הוביל לפני כחודש להסלמה לאורך גבול הרצועה. זה החל בהחזרה מדורגת של הפרחת בלוני התבערה - באופן שהוביל להצתת שריפות נרחבות ביישובי הנגב המערבי. לחלקם צורף מטען חבלה מאולתר שביכולתו לגרום לפיצוץ עז. אחר כך, ככל שהגיעו תקיפות התגובה מצד ישראל - החל גם ירי רקטות לעבר יישובים.

    בתחילה, מטרת הארגון הייתה כהגדרתו הסרת המצור על רצועת עזה, שיפור המצב הכלכלי של הפלסטינים וקידום פרויקטים בתחום התשתיות כמו מים, ביוב, וחשמל ברצועה שהוקפאו. בארגון גם דרשו להרחיב את היקף הפועלים שיוצא לעבודה בישראל, להגדיל את תקציב הסיוע של קטאר בכל פעימה והתחייבות לסיוע למשך שלוש שנים, ולהרחיב את הסיוע הכלכלי של האוֿ"ם לשווי שקדם לתקופה שקדמה למשבר הקורונה. כעת, כך לפי גורמים בישראל, הוא הסכים להרבה פחות מכך.

    עוד בוואלה! NEWS

    הושגו הבנות לרגיעה בין חמאס לישראל ברצועת עזה בתיווך קטאר

    לכתבה המלאה

    מהי עמדת ישראל?

    כבר בראשית ההסלמה הבהירה ישראל באמצעות המתווך המצרי כי ישראל לא מעכבת את ביצוע הפרויקטים שתוכננו ברצועה. היא שיגרה מסר לחמאס לפיו מדובר בהאטה שנובעת מביורוקרטיה בין ארגוני האו"ם, המדינות התורמות, וכן בשל ענייניה הפנימיים של ישראל. בנוסף הבהירה כי פועלים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לשטחה - בעקבות משבר הקורונה ומחשש להתפרצות הנגיף.

    כיצד נגררו הצדדים להסלמה?

    חמאס לא השתכנע מהתשובות שהעבירה ישראל. משלחת מצרית נכנסה לעזה לפשר בין הצדדים והודיעה למנהיג חמאס יחיא סינוואר כי ישראל דוחה על הסף את כל הדרישות החדשות של הארגון. בנקודה זו, שבו לתמונה בלוני התבערה לצד הפגנות אלימות על גדר הגבול. לאחר מכן, גם ירי הרקטות. מלבד תקיפות בשטח הרצועה, ישראל הגיבה גם בסגירת מרחב הדיג הפלסטיני ומעבר כרם שלום למעט העברת ציוד הומניטרי.

    לאילו הבנות הגיעו הצדדים?

    בשבוע שעבר נכנס השליח הקטארי לרצועת עזה והחליף מסרים בין ישראל לחמאס. לאחר שסיונואר הבין כי אין כוונה לישראל להתפשר על עמדתה בנוגע לכניסת פועלים וקידום פרויקטים, הוא הסכים על כמה הבנות: מניעת הפרחות בלוני טרור, שיגורי רקטות והפגנות על הגדר בתמורה לכניסת הכסף מקטאר, פתיחת מעבר כרם שלום לסחורות, דלק וגז ופתיחת מרחב הדיג. אתמול הכחישו גורמים בישראל טענות נוספות להישגים נוספים מצד חמאס, וכי למעשה זהו המצב ששרר טרם הסלמה. "חזרנו לנקודת האפס", אמרו.

    "חזרנו לנקודת האפס". שריפות בעוטף עזה במהלך החודש (צילום: ראובן קסטרו)

    מהם הפערים בין הצדדים?

    חמאס עדיין מעוניין בשיפור משמעותי של הכלכלה הפלסטינית, באמצעות הסרת מגבלות תנועה מרצועת עזה ואליה, לשקם תשתיות ולהרחיב את היקף הסיוע הכלכלי שניתן לעזה מדי חודש. בישראל עדיין עומדים על הסירוב להכניס פועלים פלסטיניים לשטחה מחשש להתפשטות הקורונה. באשר לפער בקידום התשתיות, ממשיכים לטעון בישראל כי ביורוקרטיה פנימית וכן במוסדות האו"ם והמדינות התורמות היא זו שמעכבת את הנושא. מנהלים בכירים מארגוני הסיוע הבינלאומיים כבר לא מגיעים לעזה בשל החשש מהידבקות בקורונה.

    עוד טוענים גורמים במערכת הביטחון כי פרויקטים גדולים שחמאס מעוניין בהם כמו אזורי תעסוקה ברצועת עזהֿ, ייצוא וכניסת סחורות מסוגים שונים כמו האצת שיקום תשתיות לא יתקדמו ללא פתרון בסוגיית השבויים והנעדרים. חמאס בחר להפריד בין הערוץ הכלכלי ושיקום עזה לסוגיה זו בזמן שישראל דרשה לאחד בין השניים.

    מהן ההשלכות?

    רצועת עזה סובלת ממשבר כלכלי חריף שהולך ומתעצם על רקע משבר הקורונה וצמצום בתרומות מרחבי העולם. בשבועיים האחרונים הטילה ממשלת חמאס סגר בעצמה על עזה והסביבה והחלה לאכוף אותו באלימות באמצעות מנגנוני הביטחון שלה, מחשש להתפרצות הנגיף. הנהגת חמאס חוששת לאבד שליטה על היקף התחלואה בפרט ועל הרחוב הפלסטיני בכלל. שיעור האבטלה ברצועה כבר עלה ל-60%. החשש הגדול בישראל וברצועה הוא ממשבר בריאותי שלא ניתן יהיה לשלוט בו.

    חשש ממשבר בריאותי. אנשי חמאס בתרגיל למניעת התפשטות הנגיף ברצועה, יולי (צילום: אי-פי)

    כמו כן, ייתכן שמדובר בפתרון זמני בלבד. חמאס הפיץ אתמול הודעות כי קיבל התחייבויות למרות שישראל לא אישרה אותן, מה שעלול להוביל לאכזבה ברחוב הפלסטיני ולהבעת תסכול בחידוש האלימות. גם מעמדו של הג'יהאד האסלאמי משחק תפקיד בסוגיה. מאחר שהארגון לא מקבל כסף מקטאר - הוא אינו מחויב להבנות. במצב בו, בו אין אסטרטגיה ברורה לנעשה ברצועה, צה"ל עלול להיות מופתע שוב מסבב אלימות נוסף.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully