במשך ארבע שעות התארחו חברי המשלחת הישראלית-אמריקנית בארמון הנשיאותי באבו-דאבי. המארח היה היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות הערביות, השייח טחנון בן זאיד, שממונה על קידום תהליך הנורמליזציה עם ישראל. חלקה הפותח של הפגישה היה רשמי וסדור, אבל כאשר החלה ארוחת הערב הפכה האווירה משוחררת יותר. בין הסושי שהוגש למנה ראשונה וסטייק הקובה ביפ עם קוויאר שהוגש למנה העיקרית - החלו השיחות המעניינות באמת.
האמריקנים ליוו באופן הדוק את השיחות הללו: החל מארוחת הערב של ראשי המשלחות, בה בכיר אמריקני ישב לצד כל זוג בכירים מישראל ואיחוד האמירויות, עבור בדיונים של הצוותים המקצועיים בהם לקחו חלק גם נציגים אמריקנים, וכלה בהודעה המשותפת שהבית הלבן מילא תפקיד מרכזי בניסוחה. כמו ממשל קרטר בהסכם השלום עם מצרים וממשל קלינטון בהמסכם השלום עם ירדן, גם ממשל טראמפ הוכיח עד כמה קריטי - לטוב ולרע - התפקיד האמריקני בתהליך השלום במזרח התיכון.
לקריאה נוספת בנושא ההסכם עם איחוד האמירויות
הבכירים האמריקנים, הישראלים והאמירתים שהשתתפו בשיחות השבוע אמרו כי יצאו מהן נלהבים ומלאי אופטימיות. התחושות היו על סף האופוריה. בכל הצדדים מבינים שהפוטנציאל גדול מאוד. האמירתים, האמריקנים והישראלים רוצים שאחד מהבונוסים של הסכם הנורמליזציה הזה תקום ברית משולשת בין שלוש המדינות, בעיקר בתחום הביטחוני ובבלימת איראן, אבל לא רק.
אולם, האתגר הגדול של ישראל יהיה לבנות מערכת יחסים עצמאית עם איחוד האמירויות שלא תהיה תלויה בבייביסיטר מהבית הלבן. מערכת יחסים עם אינטימיות, אמון ובסיס אינטרסים ושיתופי פעולה רחב בהרבה מזה העולה בשיחות חשאיות בין שירותי המודיעין. אם זה יקרה, יש סיכוי טוב לשלום חם. אם לא, עלולה גם מערכת היחסים הזו להפוך בהדרגתיות להיות דומה יותר למודל הירדני או המצרי.
כששואלים בכירים בממשלת איחוד האמירויות, הם אומרים שגם הם רוצים ליצור מערכת יחסים שתהיה שונה מזו של ישראל עם ירדן ומצרים. במקרה של האמירויות, הם טוענים, ישראל עושה שלום עם מדינה מודרנית ועשירה. לדבריהם, היכולת של שני הצדדים להרוויח מההסכם גדולה הרבה יותר. אבל יש להם גם ציפיות מישראל ובראשם לקבל יחס מכבד ולא מתנשא.
בכירים באיחוד האמירויות לא אהבו לשמוע גם את נתניהו וגם כמה מבכירי הבית הלבן מדברים על המוח הישראלי והכסף האמירתי. מבחינתם הם לא כספומט, אלא ה"סטארט-אפ ניישן" של העולם הערבי. אחד העקרונות שמנחים את בכירי ממשלת איחוד האמירויות היום הוא פחות לקנות ויותר לפתח לבד: כך הם שלחו חללית למאדים וכך הם עובדים על חיסון לקורונה. מהישראלים הם מצפים שידברו איתם כשווים.
כל הסיבות בעולם
ועם זאת, האמירתים גם רוצים להתקדם מול ישראל מהר. לראות בהקדם פתיחת שגרירויות ולהתחיל טיסות ישירות לפני סוף השנה. מאז ההכרזה על הסכם הנורמליזציה אבו דאבי עושה מאמץ מיוחד כדי להחצין את היחסים עם ישראל. זה מעבר למתקפת חיוכים. זו מתקפת חיבוקים.
אפשר היה לראות זאת בעמודים הראשיים של העיתונים באמירויות, בשידורי הטלוויזיה, בדיווחי סוכנות הידיעות הממשלתית ובציוצים בטוויטר של נציגי הממשלה ושל המקורבים אליהם, כמו גם בעצם המהלך היזום שלהם לפתוח את הדלתות בפני העיתונאים הישראלים שהגיעו לסקר את השיחות השבוע: החל מתדרוכים, עבור בביקור מיוחד במסגד שיח זאיד הגדול וכלה בארוחת ערב עם כמה שרות ושרים בממשלה בסניף של מוזיאון הלובר באבו דאבי.
כל הבכירים האמירתים עמם נפגשתי השבוע העבירו את אותם המסרים, ובראשם הטענה כי הסכם הנורמליזציה לא יועיל רק לישראל ולאיחוד האמירויות אלא יביא יציבות לאזור כולו. הם חזרו שוב ושוב על העובדה שבעולם הערבי יש מאה מיליון צעירים כיום שמחפשים עתיד ותקווה.
באבו דאבי סבורים שהמהלך שעשו מול ישראל ייתן השראה לדור הצעיר בעולם הערבי, יוביל אותו למתינות וימנע ממנו להידרדר לקיצוניות. לישראל יש את כל הסיבות בעולם לעזור להם לממש את היעד הזה.